ישראל פולס

האם ישראל תהיה המדינה החלוצה בעולם של טיסות לואו-קוסט לירח?

p
המחבר
בקצרה
ביום שישי תשוגר לראשונה בהיסטוריה חללית אזרחית לירח. המדובר בפרויקט פרטי של קבוצת ישראלים חדורי מוטיבציה, שמקווים לשבור שורה של שיאים ולהציב את ישראל על מפת החלל הבינלאומית. בינתיים הם עוסקים בחינוך הדור הצעיר ומקווים לאפקט אפולו ישראלי.

ביום שישי, 22 בפברואר, בשעה 3:45 לפנות בוקר (שעון ישראל), תשוגר לירח מקייפ-קנוורל בפלורידה החללית הישראלית "בראשית" – החללית הקטנה ביותר ששוגרה לירח אי פעם. גובהה כמטר וחצי, קוטרה כשני מטרים בלבד, והיא בעלת מסה של 600 ק"ג. אבל נתוניה הפיזיים הם לא הדבר היחיד שייחודי בחללית הזאת. זו תהיה החללית הראשונה בעולם שאינה משוגרת על ידי מעצמה ואפילו לא על ידי מדינה. מי שעומד מאחורי שיגור החללית הם שלושה מהנדסים צעירים ישראלים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שישלטו בה ממפעל "מבת" ביהוד.

בניית החללית החלה ב-2010 במסגרת תחרות Lunar XPRIZE של גוגל, שהבטיחה פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה שתצליח להנחית חללית על הירח. השלושה הקימו את עמותת SpaceIL – ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לא רק להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח אלא גם לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי מדע וטכנולוגיה. בהמשך הם חברו לתעשייה האווירית הישראלית וגייסו תרומות מאילי הון כמו מוריס קאהן, שלדון אדלסון, סטיבן גראנד ואחרים.

למרות מאמציהם של 34 הצוותים מהעולם שנרשמו לפרויקט, ב-23 בינואר 2018 ולאחר הארכה של שנה הודיעה קרן XPRIZE שהתחרות הסתיימה ללא מנצח. אבל על אף שהתחרות תמה, השלושה החליטו להמשיך במשימה. וכך, ב-11 באפריל השנה [2019] הם מקווים להנחית את החללית על הירח ולהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם, אחרי בריה"מ, ארה"ב וסין, שנועצת דגל על אדמת הירח.

"המשימה הזו מציבה את ישראל בשורה אחת עם מעצמות עולמיות ותיתן דחיפה אדירה לענף החלל הישראלי המתפתח", אומרת לאל-מוניטור עדי ניניו-גרינברג, חוקרת חלל באוניברסיטת תל אביב. "יש כאן הישג בלתי רגיל לקבוצת צעירים קטנה שנכנסת לתעשיית החלל, רותמת הרבה מאוד אנשים חולמים שמצטרפים לתוך הסיפור הזה ומצליחה לסמן מטרה ולהשיג אותה: לבנות חללית מאפס ולשגר אותה לירח. והכל מתוך מיזם, תכנון וביצוע פרטיים. זה מביא הרבה מאוד גאווה וכבוד".

סגן מנהל התכנית של SpaceIL ומנהל המערך הקרקעי, ערן שמידט, משוכנע שהעתיד נמצא בחקר חלל של חברות אזרחיות במסגרת מה שמוכר כיום כ"ניו-ספייס". "העולם מבין כיום שתוכניות ממשלתיות לבדן לא מספיקות כדי להביא להישגים בחלל, ולכן העתיד נמצא במיזמים האזרחיים", הוא אומר בשיחה עם אל-מוניטור. "זו הסיבה שנאס"א חתמה לפני חודשיים עם חברות פרטיות הסכם להובלת מטענים לירח, ובקרוב חברת spacex גם תשגר אסטרונאטים לחלל עבור נאס"א. לשמחתנו אנחנו נהיה הגוף האזרחי הראשון שינחית חללית על הירח, אבל יהיו עוד הרבה אחרינו. הסיפור הזה רק בראשיתו".

גם ניניו-גרינברג משוכנעת שתעשיית החלל הפרטית יוצאת מידי הממשלות. "נכון להיום שווי תעשיות החלל הפרטיות עומד על כ-400 מיליארד דולר, והשווי מטפס כל הזמן" היא אומרת. "יש הרבה מאוד חברות סארט-אפ שמפתחות ומשגרות קונסטלציות של ננו-לוויינים. מרביתם בתחום התקשורת. הם צפויים להוות אלטרנטיבה ללווייני התקשורת הגדולים והיקרים".

עלות הפרויקט של SpaceIL מוערכת בכ-95 מיליון דולר, כעשירית לעומת הכסף שהשקיעה נאס"א בשיגור חללית לירח. לדברי ניניו-גרינברג, עניין הלואו-קוסט הוא החידוש הדרמטי כאן. "ככל שזה יהיה זול יותר, ישגרו יותר (חלליות), יחקרו יותר, ילמדו יותר וינצלו יותר את החלל – וזה יעשה טוב יותר לאנושות כולה. כך למשל ה'פלקון 9' (שישגר את 'בראשית') הוא משגר רב-פעמי. לפי החזון של אלון מאסק, יום לאחר השיגור המשגר אמור להיות מוכן לשיגור נוסף. זו גם הסיבה שמאחדים כיום טיסות לחלל, וזו גם הסיבה לכך שהחללית 'בראשית' תטוס לחלל יחד עם לוויין תקשורת אינדונזי".

"כל העולם המדעי עם העיניים עלינו", אומר שמידט. "הדבר הבא זה לואו-קוסט לחלל ואנחנו מוכיחים שזה אפשרי. וזה כבר מייצר התעניינות בינלאומית גדולה בעולם סביב תעשיית החלל הישראלית. רק לפני פחות מחודש [ינואר 2019], בעקבות הטכנולוגיה שכבר פיתחנו, התעשייה האווירית חתמה על שיתוף פעולה לבניית חלליות לירח לצרכי ניסויים מדעיים עם חברה שעובדת עבור סוכנות החלל האירופאית".

SpaceIL הוא בעיקרו מיזם חינוכי. מקימיו תכננו לתרום את 20 מיליון הדולר של כספי התחרות, אם היו זוכים בה, למיזמים חינוכיים לילדים בתחום החלל. "הרצון שלנו הוא לייצר 'אפקט אפולו' – כל ההצלחות של האמריקאים בשנות ה-90' קרו בגלל שהנוער הוקסם מהמסע לירח כמה עשורים קודם לכן", מסביר שמידט. "זה היה משהו שהרים את כל המחקר האמריקאי. אנחנו רוצים לייצר אפקט 'בראשית' אצלנו כדי למשוך את הנוער ללמוד מדעים מדויקים".

מבחינת שמידט מדובר בהצלחה של המיזם, גם אם החללית לא תנחת בשלום כמתוכנן. "מבחינה חינוכית הצלחנו", הוא אומר, "עד היום מאות המתנדבים שלנו כבר פגשו מיליון ילדים וחשפו אותם לסיפורה של החללית. זה הישג חינוכי פנטסטי".

גם ניניו-גרינברג נרגשת מהנושא החינוכי. "אני עצמי מפתחת תכניות לימוד בתחום החלל ומלמדת תלמידות ותלמידים על חקר החלל, נפלאות היקום וכמובן על החללית בראשית", היא מתארת. "אני רואה את העיניים שלהם בורקות ואני יודעת, שאחד או יותר מזוג העיניים של הילד או הילדה האלו יהיה המדען הבא שיביא להישגים בתחום. תחום החלל עבר שינוי דרמטי, ואם אנחנו רוצים להוביל בו אנחנו חייבים לגדל נוער סקרן שרעב לתחום ושישתלב בלימודי ה-STEM. העתיד נמצא בחלל, העתיד נמצא בדור הצעיר שיחקור את החלל ויגלה יותר על המרחב שבו אנחנו חיים והם אולי גם אלה שיסללו בעתיד את הדרך להתיישבות מחוץ למרחב כדור הארץ".

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: private entrepreneurs, israeli technology industries, nasa, science, space, scientists

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept