ישראל פולס

הצרות של חד"ש: טיבי מחוץ לאיחוד, רק בל"ד בפנים

p
המחבר
בקצרה
פרישת תע"ל של אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ודרישת התנועה האסלאמית להציב את נציגה בראש הרשימה עלולות להותיר את האיחוד הערבי עם שתי מפלגות בלבד, חד"ש ובל"ד, שאין להן כמעט שום מכנה משותף.

בסוף השבוע האחרון [2-1 בפברואר] התקיימו הבחירות המקדימות במפלגות חד"ש ובל"ד לקראת קביעת הרכב הרשימה המשותפת, אם זו תקום. לעת עתה ח"כ אחמד טיבי נחוש לרוץ בנפרד, בראשות מפלגתו תע"ל, לאחר שלא הצליח להגיע לסיכום עם המפלגות האחרות המרכיבות את הרשימה המשותפת באשר למספר הנציגים שתקבל סיעתו. לאל-מוניטור נודע, כי במאמץ להציל את הרשימה המשותפת הוצעו לטיבי שני מקומות בעשירייה הראשונה וכן את המקום ה-14. את טיבי זה לא מרשים בינתיים.

על פי סקר חדשות 12 האחרון [30 בינואר], זוכות הרשימה המשותפת ותע"ל לשישה מנדטים כל אחת. לפי סקר חדשות 13 שנערך במקביל, תע"ל מקבלת שמונה מנדטים לעומת שישה לרשימה המשותפת.

לרשימה המשותפת יש היום 13 מנדטים בכנסת (5 נציגים לחד"ש, 3 לבל"ד, 3 לרע"ם – התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, ורק 2 לתע"ל של טיבי). ההערכה היא שנסיקתו של טיבי בסקרים באה גם בזכות מצביעים יהודים, המעניקים לו לפחות מנדט נוסף לאחר פרישתו הח"כ המוערך דב חנין מחד"ש.  ובעוד טיבי מרוצה, בחד"ש הלחץ עולה. לא רק בגלל מספר המנדטים הנמוך לרשימה המשותפת בסקרים אלא גם בגלל הזרמים והלחצים המטלטלים את הרשימה המשותפת כולה.

כזכור, בעקבות העלאת אחוז החסימה ערב בחירות 2015 והחשש שחלק מהמפלגות הערביות לא יעברו את אחוז החסימה הגבוה, התאחדו ארבע מהן למרות התהום האידאולוגית המפרידה ביניהן. כבר אז פעילים מרכזיים בחד"ש, שהוקמה על יסודות המפלגה הקומוניסטית וגופים נוספים שהצטרפו לחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון, הביעו התנגדות חריפה לריצה משותפת עם בל"ד. המפלגה שייסד ד"ר עזמי בשארה ב-1995, שבינתיים נמלט מישראל מחשש שיועמד לדין בעוון סיוע לארגון חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה [2006], הייתה ועודנה סדין אדום בעיניהם. אפילו  יותר מרע"ם. אבל מצביעי חד"ש ובעיקר פעיליה נאלצו לבלוע את הצפרדע.

כעת, בעקבות פרישת טיבי מהרשימה משותפת, חד"ש – בעלת הכוח המרכזי ברשימה המשותפת עם תשתית ארגונית גדולה – מוצאת את עצמה נסחטת על ידי שתי השותפות הפוטנציאליות שנשארו בתמונה. לאל-מוניטור נודע, כי בעוד בל"ד דורשת שליש מהמקומות הריאליים ברשימה המשותפת, ראשי רע"ם דורשים להציב בראשה את מנהיג התנועה האסלאמית ד"ר מנצור עבאס (בראש הרשימה המשותפת עומד כעת יו"ר חד"ש איימן עודה). ההסבר שלהם היה כי טיבי טלטל את המפה הפוליטית הערבית, וכי אם עבאס לא יוצב בראש הרשימה המשותפת אזי מצביעים רבים, לרבות מקרב תומכי התנועה האסלאמית, יעדיפו להצביע לטיבי ולא לרשימה המשותפת. לכן מבחינתם, התנאי הוא ראשות הרשימה או שהם ירוצו בנפרד.

ביום שישי [1 בפברואר] נבחר איימן עודה פה אחד לכהונה נוספת כיו"ר חד"ש. אחריו במקום השני הח"כ הפעילה עאידה תומא סולימן. בראיון לאל-מוניטור אומרת סולימן כי "האופציה הראשונה שלנו היא לשמור על הרשימה המשותפת", וזאת לדבריה כדי לשמר ככל שניתן את הייצוג של האוכלוסייה הערבית בכנסת.

פעיל מרכזי במפלגת חד"ש אומר לאל-מוניטור, כי מבחינתו ומבחינתם של רבים מתומכיה הנאמנים המפלגה, חיבור מאולץ וכפוי בין חד"ש ובל"ד כמוהו כחיבור בין נפתלי בנט (הימין החדש) לבין תמר זנדברג (מר"צ). ההתנגדות לריצה משותפת עם בל''ד היא אמנם אמוציונאלית, אבל לא רק. יש גם שיקולים פרקטיים. ההערכה היא שבל"ד לבדה לא תעבור את אחוז החסימה. אם שתיים או שלוש מפלגות יאלצו להתחלק בשישה מנדטים, כפי שחוזים הסקרים, זו תהיה מתנה ענקית לבל"ד.

שתי המפלגות חד"ש ובל"ד כבר רצו ברשימה אחת לכנסת ב-1996 והשיגו חמישה מנדטים. אבל מאז התחדדו הפערים ביניהן. המפה הפוליטית הערבית-ישראלית השתנתה לחלוטין כמו גם דפוסי ההצבעה. הדור הצעיר דורש פתרונות בענייני דיור, הריסת בתים, השכלה אקדמית וצמצום פערים. קומוניזם, סוגיות לאומיות פלסטיניות ושאלת מדינת כל אזרחיה (כפי שבל"ד מקדמת) מעניינים פחות את המצביעים הערבים הצעירים. כאן בדיוק נכנסת מפלגתו של טיבי, המשיבה לחלק מהסוגיות המעניינות את הדור הצעיר. במובן הזה, ריצה משותפת של חד"ש ובל"ד תתקשה לאתגר את תע"ל של טיבי.

בשבת [2 בפברואר] התקיימו בחירות מקדימות בבל"ד. במקום ג'מאל זחאלקה שפרש, נבחר ליו"ר המפלגה מטאנס שחאדה, ד"ר למדעי המדינה. בבל"ד יודעים היטב מה מצבה של המפלגה ומיהרו לטעון כי שחאדה הוא פרגמטי ופחות קיצוני מהיו"ר היוצא זחאלקה. אין ספק כי הדברים כוונו לחד"ש, כדי שיקל עליה לבלוע את גלולת האיחוד המרה מבחינתה. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד.

בוועידת בל"ד שהתקיימה בנצרת, מעוז המפלגה, הניפו את דגלי פלסטין, שרו את ההמנון הפלסטיני "בילאדי בילאדי" ושיגרו ברכות לד"ר בשארה המייסד הנמלט, חבר הכנסת לשעבר ד"ר באסל גטאס, שהבריח טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים ומרצה כעת בעצמו עונש מאסר.

וכך שבנו לנקודת ההתחלה. "אני לא מסכימה עם ההערכות שלא ניתן ללכת ביחד עם בל"ד", אומרת ח"כ סולימן. "היו זמנים מאוד קשים בינינו לבין בל"ד. חלק מהחברים שלנו וחלק מהחברים שלהם לא כל כך מסתדרים ולא רואים את עצמם ממשיכים באותה רשימה, אבל אם אומרים שבל"ד לבדה לא תעבור את אחוז החסימה המשמעות היא לזרוק לפח עשרות אלפי קולות שיכולים להיות מיוצגים בכנסת".

הרשימה המשותפת היא סוג של כורח המציאות מבחינת המפלגות הערביות, כדי שלא להיעלם מתחת לאחוז החסימה. צחוק הגורל הוא ששר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, אשר יזם בזמנו את העלאת אחוז החסימה, נמצא כעת גם הוא בסכנת היעלמות נוכח העובדה שמפלגתו ישראל ביתנו עוברת בקושי את אחוז החסימה לפי הסקרים.

בבחירות הקרובות האתגר של איימן עודה יהיה גדול יותר מאשר בבחירות הקודמות. לא רק להצליח לשרוד מול איומי הימין הישראלי, אלא גם נוכח שינויים בחברה הערבית שדורשת מהמפלגות שלה לא רק ייצוג ערבי בכנסת, אלא מעבר לכך.

נמצא ב: Israeli elections

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept