ישראל פולס

גלנט ודיכטר פוגעים בצה"ל בשביל מקום ברשימת הליכוד

p
המחבר
בקצרה
הביטחוניסטים של הליכוד, יואב גלנט ואבי דיכטר, לא בוחלים בעיוות ושכתוב ההיסטוריה כדי לנגח את היריב הפוליטי בני גנץ – גם במחיר פגיעה בצה"ל, שהוא קודש הקודשים של החברה הישראלית.

יריית הפתיחה של קמפיין הבחירות של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ היא סרטון שכבר רץ ברשת, שבו מוצגות התבטאויותיהם של שרים וח"כים מהימין בגנותו של גנץ. על רקע קולותיהם של מירי רגב, איילת שקד, יריב לוין ואחרים נשמעות קריאותיו הקצובות של בנימין נתניהו מבחירות 1999 "הם מפחדים". אז ב-1999 כיוון נתניהו את דבריו נגד התקשורת. כעת משתמש בזה גנץ כדי לתאר את ההיסטריה שאוחזת בימין מהכוכב החדש של הפוליטיקה הישראלית.

אמנם, זו טיבה של הפוליטיקה. כל מפלגה מהללת את מועמדיה ומציגה את חולשותיו וכישלונותיו של המועמד המאיים עליה. אבל במקרה של גנץ, אנשי הימין לא בוחלים בעיוות ושכתוב ההיסטוריה כדי לנגח אותו ולפגוע בו. 

הסחף בהתקפות על גנץ החל השבוע [14 בינואר], כשיצא לקבל את פניהם של פעילים דרוזים שהגיעו לביתו במסגרת קמפיין שמארגן תא"ל במיל' אמל אסעד לביטול חוק הלאום. "אעשה כל שביכולתי לתקן את חוק הלאום" אמר להם גנץ והוסיף: "קיים קשר עמוק ובלתי ניתן לניתוק (עם העדה הדרוזית), לא רק בקרב אלא גם בחיים".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן יצא ראשון למתקפה נגדו: "כשמחבלים פלסטינים ירו בלוחם מג"ב מדחת יוסף, מפקד אוגדת איו"ש בני גנץ היה חלק מקבוצת הפיקוד שהפנתה לו גב, ולא 'עשתה כל שביכולתה' כדי להציל את חייו", הוא צייץ בטוויטר.

אחריו צייץ ראש השב"כ לשעבר ח"כ אבי דיכטר: "עננת מדחת יוסף ז"ל, לוחם צה"ל בן העדה הדרוזית, שדימם למוות בקבר יוסף, מרחפת מעל ראשו כמפקד אוגדת איו״ש באותו יום". דיכטר לא טרח לציין שהוא עצמו היה באותה עת [אוקטובר 2000] ראש השב"כ, והיה אחראי על הקשר עם הביטחון המסכל הפלסטיני שעליו פיקד ג'יבריל רג'וב, אשר הבטיח להוציא את הכוח בשלום.

ארדן, דיכטר ואחרים לא שלפו במקרה אירועים מהעבר וקשרו אותם לרמטכ"ל לשעבר. אלו שנשלחו בעבר להגן על נתניהו בתקשורת נוכח חקירותיו במשטרה, נצמדים כעת לדף המסרים שהכין הליכוד מבעוד מועד במטרה להכפיש את גנץ ולפגוע בתדמיתו. לפי פרסום בידיעות אחרונות, "תיק גנץ" הוכן בשבועות האחרונים ושלב הביצוע כבר יצא לדרך.

סיפור מותו של מדחת יוסף הוא אחד משלושה אירועים דרמטיים שהוסיפו שמן לבעירת האינתיפאדה השנייה. ב-30 בספטמבר 2000 נהרג הילד מוחמד א-דורא בצומת נצרים. בעקבות תיעוד האירוע על ידי רשת טלוויזיה צרפתית, התגברו הפגנות הזעם בשטחים. למחרת 1 באוקטובר תקפו אלפי פלסטינים את מתחם קבר יוסף בפאתי שכם, שהוחזק על ידי כוח מצומצם של משמר הגבול כדי לאפשר למתפללים יהודים להגיע למתחם הקדוש. יוסף נפצע מירי צלף פלסטיני, ובפני שר הביטחון וראש הממשלה אהוד ברק והרמטכ"ל שאול מופז עמדו שתי ברירות. האחת, לפרוץ בכוח למתחם שמסביבו הפגינו אלפי פלסטינים משולהבים, מה שעלול היה להסתיים בעשרות ואפילו במאות נפגעים; השנייה, להמתין לכוח פינוי פלסטיני כפי שהבטיח רג'וב. ההחלטה להמתין לרג'וב התקבלה בדרגים הגבוהים (הרמטכ"ל ושר הביטחון יחד עם הפיקוד בשטח קיבלו את ההחלטה), והתבססה על מידע שהעביר ראש השב"כ אבי דיכטר עצמו.

כוח הפינוי הפלסטיני בושש לבוא ומדחת יוסף מת מפצעיו. על פי ההגיון ההירארכי, אחריותו של דיכטר למותו של יוסף גדולה מאחריותו של גנץ. כראש השב"כ הוא היה צריך לדעת שרג'וב לא יסתכן בהכנסת אנשיו למתחם הסוער ולהיחשב כמשת"פ עם ישראל.

דיכטר, אגב, לא היסס לנכס לעצמו אחריות מלאה על אירוע דרמטי אחר. השבוע [13 בינואר], בציוץ בטוויטר לציון 23 שנים לחיסולו של המהנדס יחיא עיאש, שנהרג בפעולה מתוחכמת של השב"כ בה הועבר אליו טלפון ממולכד, כתב דיכטר: "לפני 23 שנה נפטרנו ממנו, שלחתי לו פלאפון במחיר פיצוץ".

בפועל, מי שקיבל את ההחלטה ההיא בינואר 1996 והיה אחראי למבצע היה ראש השב"כ דאז כרמי גילון. דיכטר היה רק מפקד מרחב דרום. החיסול הזה גרר סדרה של פיגועי תופת בישראל שבעקבותיהם הפסיד שמעון פרס את הבחירות לנתניהו, אותו דיכטר מבקש כעת לרצות.

מתברר שבמלחמת הגנרלים דיוק בעובדות ואחריות לקבלת החלטות הן עניין הפיך המותאם לעמדות פוליטיות. כך גם האלוף במיל' והשר יואב גלנט, שערק מכולנו לליכוד ופועל לתפוס לעצמו מקום טוב ברשימה לכנסת באמצעות התגייסות לדף המסרים של נתניהו, הכולל הטלת דופי בתפקוד הרמטכ"ל לשעבר.

"בני גנץ שותק...גם אני יודע למה הוא שותק וגם אלפי קצינים וחיילים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה הוא שותק", אמר גלנט באירוע פומבי בנס ציונה [5 בינואר]. למחרת הוא מתח ביקורת על תפקודו של גנץ כרמטכ"ל בצוק איתן: "הוא השיג תיקו מול קבוצה בליגה ב' שקוראים לה חמאס", עקץ גלנט.

גם לשר גלנט התבלבלו העובדות. אמנם בני גנץ היה הרמטכ"ל בצוק איתן [2014], אבל מעליו היו שר הביטחון משה יעלון וראש הממשלה נתניהו, אשר התגאה כי ישב בבור המטכ"ל בקריה ועקב אחר מהלכי המלחמה. הוא זה שקיבל את ההחלטה לא למוטט את שלטון חמאס מחשש לכאוס מתמשך ברצועה, והוא זה שכפה על צה"ל מערכה שנמשכה 50 יום עד להפסקת אש בתיווך מצרי.

עכשיו שליחי ומשרתי נתניהו, גלנט ודיכטר הביטחוניסטים, ארדן, רגב, לוין ואחרים מוכנים לעשות הכל כדי לשמר את שלטון נתניהו ולבסס לעצמם מקום טוב לצדו – גם במחיר חילול צה"ל, שהוא קודש הקודשים של החברה הישראלית. בכך הם מעמידים בסימן שאלה גדול את נכונותה של האמרה האלמותית שטבע דוד בן גוריון: "לא די שיידע המפקד את מלאכתו...אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli elections, israeli politics, likud, avi dichter, benjamin netanyahu, israeli military, benny gantz, israel defense forces, idf

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept