ישראל פולס

האוניברסיטה העברית או האוניברסיטה האנגלית?

p
המחבר
בקצרה
האוניברסיטה העברית שוקלת לקיים חלק מהלימודים בה בשפה האנגלית. המבקרים טוענים שהדבר יפגע בסטודנטים מוחלשים ובמעמדה של השפה העברית והציונות, וינתק את האוניברסיטה מהארץ. התומכים מצביעים על זירת המחקר הבינלאומי שמתנהלת באנגלית והצורך למשוך סטודנטים ומרצים מחו"ל.

בשנת 1923 הגיע גדול המדענים היהודיים, אלברט איינשטיין, לנאום באוניברסיטה העברית בירושלים שעוד טרם נפתחה רשמית ושכנה במבנה בודד על הר הצופים. איינשטיין ביקש לשאת את דבריו על תורת היחסות בצרפתית, אבל אחדים מהמרצים וכן פעילים למען השפה העברית מחו על כך. איינשטיין התרצה, פתח את דבריו בברכות בשפה העברית, אחר כך התנצל שאת ההרצאה המדעית יישא בשפה הצרפתית.

כעבור 95 שנה, שבה בדיוק אותה מחלוקת לפתחה של האוניברסיטה המובילה בישראל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן הכריז בישיבות וכנסים כי הדגש בתקופת כהונתו יהיה על בינלאומיות, קרי האצה בתכניות חילופי סטודנטים, קבלת מרצים מחו"ל ושליחת מרצים ישראלים לאוניברסיטאות בארצות אחרות. בהתאם לגישה זו, בוחנת הנהלת האוניברסיטה בימים אלה מעבר של כל הקורסים לתארים מתקדמים, מאסטר ודוקטורט במדעי הטבע, לשפה האנגלית, וכן תוספת של קורס חובה אחד או שניים באנגלית לתואר הראשון. הפרסום על כך עורר תגובות חריפות בעיקר מהזירה הפוליטית, ולא רק מהימין הלאומי. כך חבר הכנסת עופר שלח ממפלגת המרכז יש עתיד, שכתב כי הרעיון מופרך וכי בשם המעמד הבינלאומי והרצון למשוך סטודנטים זרים מבקשים לעשות צעד שנוגד 150 שנות ציונות ומהות של עם חופשי בארצו. הוא הוסיף ואיים כי אם האוניברסיטה לא תזנח את הרעיון, על המערכת הפוליטית יהיה "לגרום לה לבטל אותו".

סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, כתב במכתב חריף לנשיא האוניברסיטה כי  "מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה היה ודאי מתהפך בקברו לנוכח ההחלטה ההזויה.״

גם מרצים מהאוניברסיטה מחו באזני אל-מוניטור על ההחלטה. אחד מהם הזהיר כי אי אפשר לנתק בין תואר ראשון לתארים מתקדמים, שכן לעתים מדובר באותם מרצים ובכך תינתן עדיפות למרצים דוברי אנגלית רהוטה ויידחקו רגליהם של אחרים. לדבריו, נראה כי האוניברסיטה פועלת מתוך אינטרס כלכלי שכן סטודנטים מחו"ל משלמים שכר לימוד גבוה יותר. מרצה אחר הלין כי המהלך ינתק את  האוניברסיטה מהחברה הישראלית. "אם צריך לכתוב מאמר באנגלית בלבד, זה מופנה לכתבי עת בחו"ל ולכן כמעט ולא יעסוק במה שקורה פה – כי זה לא מעניין את עורכי כתבי העת האלה. מי יישאר לחקור את החברה הישראלית, את היהדות?"

ביקורת אחרת עוסקת בהדרתם של סטודנטים שאינם חזקים באנגלית. כך פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית אונו, שטוען כי "לילדי הפרופסורים, ששהו בשנות השבתון מעבר לים והאנגלית שגורה בפיהם, זה אולי לא משנה, אבל לסטודנטים המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות השפה יכולה להיות מחסום בלתי עביר. כך תשוב האקדמיה להיות מגרש משחקים של קבוצה אחת בלבד בחברה הישראלית, וזה כשלעצמו מסוכן.''

הכוונה היא בעיקר לסטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות שהתקשו בלימודי אנגלית, וכן לסטודנטים חרדים שכמעט ואינם לומדים אנגלית במערכת החינוך שלהם. עוד קבוצה פגיעה היא הסטודנטים הערבים שגם רמת האנגלית במערכת החינוך שלהם אינה אחידה.

הטענה האידאולוגית היא החזקה ביותר, אומר אחד המרצים. האוניברסיטה העברית, שקמה על ברכי המאבק לכינונה של ישראל כמדינה עברית עם אקדמיה עברית והחייאת השפה העברית, תוביל מגמה הפוכה של ניתוק האקדמיה מהחברה ומהשפה. לטענה גם ממד פוליטי שכן לדברי המרצה, הדגש הבינלאומי בא על חשבון הישראליות והוא מקביל לגישה אוניברסלית הדוחקת את הלאומיות הצידה.

רקטור האוניברסיטה, פרופסור ברק מדינה, אומר כי לצד המחויבות למחקר ולהוראה בעברית, הנהלת האוניברסיטה מכירה בחשיבות של קידום המעמד הבינלאומי של האוניברסיטה ולשם כך נחוץ להגדיל את מספר הסטודנטים המצטיינים מחו"ל ולהמשיך לקלוט חברי סגל מובילים מחו"ל. לדבריו, כל הלימודים לתואר בוגר באוניברסיטה מתקיימים בשפה העברית, ורק מספר קורסים במדעי החברה והרוח, שבהן אין רכיב מקומי משמעותי, נלמדים באנגלית. בחוגים האלה יתווספו מספר קורסים באנגלית על אלו הקיימים כבר. הלימודים לתואר מוסמך במדעים הניסויים יוסבו בחלקם, כך מדינה, לשפה האנגלית. זה כבר נהוג בפקולטה לחקלאות ובפקולטה לרפואת שיניים, וגם יונהג ביתר מדעי הטבע.

עמדה זו של האוניברסיטה נסמכת על כך שבמרחב האקדמי הגלובלי, לשפה העברית כמו גם לרוב שפות העולם אין כמעט רלוונטיות למעט בתחומים מובהקים כמו מקרא, תלמוד ולימודים ישראלים. הדירוג העולמי שלפיו האוניברסיטה העברית היא המובילה בישראל ומהטובות בעולם יישמר רק אם החוקרים הישראלים יבלטו במחקר הגלובלי ולא רק בתוך ישראל. רק כך גם יגיעו לישראל חוקרים בולטים מהעולם ויעשירו את האקדמיה הישראלית. בנוסף, האוניברסיטה העברית מתחרה בישראל עם מוסדות אחרים, כמו מכון ויצמן למדע שבו לומדים לתארים מתקדמים ושפת הלימוד בו היא אנגלית.  כבר היום, ברבות מהמעבדות בארץ במדעי הטבע המחקר מתנהל באנגלית, ומדובר במעבדות שיש בהן דוקטורנטים או חוקרים מחו"ל שבאו לפוסט-דוקטורט בישראל.

רוב האוניברסיטאות הנחשבות במדינות סקנדינביה, בבלגיה ובהולנד מלמדות בעיקר באנגלית, והדבר ניכר בנוכחותם הרחבה של מרציהן במחקר האקדמי בכל התחומים. צרפת יוצאת דופן מבחינה זו, ולפי מצדדי המעבר לאנגלית, מעמדם של המדענים הצרפתים יורד לאורך השנים בעיקר במדעי החברה.

השאלה היא אם נרצה להיות בדלנים כמו צרפת, או בינלאומיים כמו סקנדינביה, ואם הכבוד הלאומי של השפה חשוב יותר מרמת המחקר של האוניברסיטה העברית.  

ואולי הפתרון ניתן כבר אז ב-1923 כאשר אלברט איינשטיין פתח את דבריו בשפה העברית, אך כשהגיע לפרק על תורת היחסות עבר לשפה המדעית של אז, הצרפתית. כלומר האנגלית תיכנס למקומות שבהן הכרחי ללמד/לחקור בשפה הבינלאומית, והעברית תמשיך להיות השפה העיקרית ושפת הלימוד ביתר הקורסים ותכניות הלימוד. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: תרבות

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept