דילוג לתוכן העיקרי

הבחירות המוניציפליות – הרוח הטובה והרוח הרעה

ארבע תובנות מהבחירות המוניציפליות שנערכו השבוע: שחיקה מדאיגה ברגישות הציבורית לערכי הדמוקרטיה והמוסר, אובדן מגע הקסם של נתניהו, חלחול הגזענות לפוליטיקה ואפשרות של שינוי בשלטון.
GettyImages-1055490020.jpg
קראו 

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו השבוע [30 באוקטובר] לא דיברו על "האיום האיראני", סמלו המסחרי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסדרונות בית הספר על שם ד"ר אלימלך רימלט, שבו הוצבו הקלפיות בשכונת רמת פולג בנתניה, לא דיברו על חוסר האונים של הממשלה מול "טרור העפיפונים", שממרר את חייהם של תושבי עוטף עזה. שיחות מערכת הבחירות עסקו בתכנית להקים בתי מלון חדשים בשפת הים, בהשקעת החסר בחינוך והשקעת היתר במזרקות.

מטבע הדברים, סדר היום של הבחירות המוניציפאליות שונה מזה שצפוי להעסיק את הציבור הישראלי בבחירות לכנסת, הממשמשות ובאות. עם זאת, מתוצאות הבחירות המקומיות ניתן לדלות אי אילו תובנות לגבי הרוחות המנשבות בימים אלה בחברה הישראלית.

תובנה אחת, משבר אמון בזרועות אכיפת החוק: שורה של ראשי רשויות, החשודים ואף מואשמים בעבירות פליליות, זכו לאמון הבוחרים ביישוביהם. למעשה רק ארבעה מועמדים מתוך 13 מעליהם מרחפת עננה פלילית, לא נבחרו לכהונה נוספת. ראש עיריית ראשון לציון דב צור, החשוד בשוחד, עלה לסיבוב שני (המתקיים כאשר אף אחד מהמועמדים לא משיג לפחות 40% מהקולות). ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני, המואשם בשוחד, הפסיד בסיבוב הראשון בפער של 400 קולות בלבד. ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף, שהודה והורשע בהפרת אמונים, נבחר לקדנציה נוספת. ההישג המרשים ביותר נזקף לזכותה של ראש עיריית נתניה מרים פיירברג-איכר, שהמלצת המשטרה להעמידה לדין ממתינה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מאז מארס 2017. כעת היא נבחרה מחדש.

ההישג של ראשי רשויות ששמם הוכתם בשחיתות מלמד על שחיקה מדאיגה ברגישות הציבורית לערכי הדמוקרטיה והמוסר. אם איש ציבור המואשם בשוחד יכול לשמש ראש עיר, מדוע פוליטיקאי שמואשם בשוחד לא יכול להנהיג מדינה?

התופעה הזאת מצביעה גם על כרסום מטריד באמון הציבור במשטרה ובפרקליטות. ולא בכדי; עינוי הדין של פיירברג-איכר נמשך יותר משנה וחצי וכאמור עדיין אין החלטה אם להעמידה לדין. ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, עבר חוויה דומה עד שהפרקליטות החליטה לסגור את תיקו [אוגוסט 2018].

לא בכדי מיהר נתניהו לברך את ראש עיריית נתניה (חברת הליכוד) על הישגה. "תושבי נתניה מכירים אותך", אמר ראש הממשלה והוסיף, "הם לא צריכים לקבל המלצות ממני – הם יודעים מה טוב להם". מבין השורות אפשר לקרוא את המסר הבא: אזרחי ישראל לא צריכים מהמשטרה את ההמלצה ביחס לחקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה האהוב שלהם. הם יודעים מה טוב להם – המשך שלטונו של הימין בראשות נתניהו.

המסר הזה משתלב עם הספין שנתניהו הפיץ בדצמבר 2017, כהכנה לאפשרות שהמשטרה תמליץ להעמידו לדין באחד או יותר מהתיקים המתנהלים נגדו. "יהיו המלצות, אז מה?", ירה אז ראש הממשלה, "רוב רובן של המלצות המשטרה נגמרות בלי כלום...זה מתחיל בכותרות מפוצצות ורוב הפעמים זה נגמר בלא כלום. אבל בינתיים קורה משהו: בינתיים הורסים לאנשים האלה את החיים ושופכים את דמם".

תובנה שנייה, רמזים לאובדן מגע הקסם של נתניהו: אין עיר ששמה נקשר לזהותו האישית והפוליטית של נתניהו יותר מעיר הולדתו, ירושלים בירת ישראל. אין עיר שבה הבחירות לראשות העיר ולמועצה נושאות גוון פוליטי-ממלכתי בולט יותר מאשר ירושלים.

נתניהו, שהריח מבעוד מועד את תוצאות הבחירות בירושלים, נזהר שלא להתקרב אליהן יתר על המידה. אולם, התבוסה המוחצת של מועמד הליכוד זאב אלקין - השר לענייני ירושלים, והמכה שספגה סיעת הליכוד במועצה (מנדט אחד בלבד), נדבקים למנהיג של הליכוד. המתמודד העצמאי הצעיר עופר ברקוביץ', שעלה לסיבוב השני והשיג שישה מנדטים, השאיר מאחוריו את מועמדי מפלגת השלטון.

גם בשתי הערים הגדולות האחרות, תל אביב וחיפה, הימין הסתפק בשיירים. תוצאות הבחירות בקריית שמונה יכולות ללמד שגם ערים ליכודניקיות מובהקות אינן מונחות בכיסיהם של נתניהו וחבריו (ראש העיר המכהן מהליכוד לא ניצח בסיבוב ראשון). נראה שהפעילה החברתית, אורנה פרץ, שהתלוננה בפני נתניהו על שירותי הבריאות הלקויים בעיר, לא משעממת את חברי הליכוד בעיר הצפונית.

תובנה שלישית, חלחול הגזענות לפוליטיקה: מי שמסית ביום הבחירות לכנסת מפני "ערבים הנוהרים לקלפיות באוטובוסים של השמאל", לא צריך להיות מופתע למצוא במערכת הבחירות לעיריית תל אביב שלטי חוצות של הליכוד בנוסח "זה אנחנו או הם – העיר העברית או אש"ף". מי שלוחש באוזנו של רב חשוב שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים, שותף לאחריות לסיסמת הבחירות של הליכוד בתל אביב: "או אנחנו, הליכוד, שישאיר את תל אביב ויפו בישראל, או המפלגות הפרו-פלסטיניות שרוצות יפו אסלאמית ומדינת מסתננים בדרום".

שלטי חוצות ברחבי רמלה שהציגו תמונת אישה (כחולת עיניים, והרמז ברור) עטויה חיג'אב שחור, כשמאחוריה נרות שבת ויין קידוש וכיתוב "רק בית יהודי חזק ישמור על רמלה יהודית", הם העתק של דברי הבלע הגזעניים שאנשי ציבור ימניים השמיעו נגד נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי. קולו של נתניהו לא נשמע כשחבר מפלגתו אורן חזן הסית נגד הזוג הצעיר. זיהום המרחב הציבורי לא קידם את ייצוג הבית היהודי בעיריית תל אביב, שם זכו איש העבודה ראש העיר רון חולדאי ומועמד השמאל  אסף זמיר לתמיכה מקיר לקיר.  במועצת העיר רמלה זכה הבית היהודי לשני נציגים בלבד.

בנה רביעית, מותר לאפשר שינוי שלטון: 3.67 מיליון איש, המהווים 57 אחוז מבעלי זכות הבחירה, יצאו ביום שלישי מבתיהם כדי לממש את זכותם להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות. ההחלטה להכריז על יום הבחירות כיום שבתון תרמה מן הסתם לעלייה של כשישה אחוזים בשיעור ההצבעה לעומת הבחירות הקודמות ב-2013. בדרך לאתר הנופש או למרכז הקניות, מיליוני בני אדם ניצלו את זכותם לבחור בפוליטיקאים שישפיעו על חייהם בשנים הבאות. רבים ניצלו את הזכות הזאת כדי להביע את מחאתם נגד השלטון הנוכחי ולהחליפו.

עם השנים מעמיקה ההפרדה בין האג'נדות הפוליטיות בבחירות לרשויות המקומיות לבין סדר היום הלאומי. וטוב שכך. אך מידות המוסר הבעיתיות של מספר לא קטן מהמועמדים לא מנעו את הצלחתם. ולכן, הבחירות המוניציפאליות יכולות בהחלט להצביע על כוון הרוח הנושבת בחברה הישראלית. הרוח הטובה והרוח הרעה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.