ישראל פולס

חוק הלאום – עדות לכוונת הימין לספח את הגדה המערבית?

p
המחבר
בקצרה
חוק הלאום מרמז על תביעה טריטוריאלית סמויה של העם היהודי החורגת מעבר לגבולותיה המוכרים של המדינה, ונועד להניח את היסודות להמשך ההגמוניה היהודית אם וכאשר תפעל ישראל כדי להוסיף למרשם האוכלוסין שלה מיליוני פלסטינים.

שבוע לפני שאושר בכנסת חוק הלאום (או בשמו הרשמי חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי), ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצל את נאומו בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי כדי לסנגר על החוק השנוי במחלוקת [יולי 2018]. לדברי נתניהו, החוק נועד "להבטיח את אופיה היהודי של מדינתנו לדורות". הוא לא הרחיב בנושא; עם זאת, על רקע הקריאה הגוברת לסיפוח יהודה ושומרון בתוך מפלגתו של ראש הממשלה ובימין בכלל, אפשר שהחקיקה החדשה נועדה להניח את היסודות להמשך ההגמוניה היהודית, אם וכאשר תפעל ישראל כדי לספח רשמית את הגדה המערבית ולהוסיף למרשם האוכלוסין שלה מיליוני פלסטינים.

נתניהו לא הבהיר בנאומו מה מסכן את אופיה היהודי של מדינת ישראל או כיצד אמור החוק החדש להדוף את אותה סכנה. אבל אפשר למצוא רמז לכך במשפט הראשון של חוק הלאום - "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל". העובדה שהכנסת ניסחה זאת כ"עיקרון יסוד" של החוק החדש מרמזת על תביעה טריטוריאלית סמויה של העם היהודי, החורגת מעבר לגבולותיה המוכרים של המדינה, ומתייחסת ל"ארץ ישראל" המקראית, הכוללת את הגדה המערבית הכבושה. סיפוחם של השטחים הכבושים ותושביה אכן יאתגר את זהותה היהודית הדומיננטית של מדינת ישראל.

על פי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 74.5 אחוזים מאוכלוסיית ישראל הם יהודים ואילו 20.9 אחוזים הם ערבים (השאר הם "נוצרים לא-ערבים" ואחרים). הנתונים של הלשכה כוללים את הפלסטינים במזרח ירושלים, שסופחה לישראל ב-1967, וכן את המתנחלים הישראלים בגדה, אולם הם אינם לוקחים בחשבון את התושבים הפלסטינים באזורי הגדה המערבית. ניתוח שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה שעברה [2017] צופה כי המאזן הדמוגרפי הנוכחי לא ישתנה משמעותית לפחות עד 2065.

אלא שהתמונה הדמוגרפית הזו תעבור שינוי דרסטי של ממש, אם ישראל אכן תספח את הגדה המערבית. פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, מומחה לדמוגרפיה מהאוניברסיטה העברית, הסביר לאל-מוניטור כי סיפוחה של הגדה המערבית לישראל (כלומר, מעבר למזרח ירושלים) יזניק את אוכלוסיית המדינה בכ-2.55 מיליון פלסטינים, ויגדיל את שיעורו של המיעוט הלא יהודי ל-40 אחוז.

חוק היסוד החדש אינו מציין מפורשות את סיפוחה של "ארץ ישראל", וכשהוא מעניק לעם היהודי את הזכות הבלעדית להגדרה עצמית בארצו – במסגרת עיקרון היסוד השלישי שלו – הוא עושה זאת אך ורק בהקשר של "מדינת ישראל".

אולם, בישראל הקו שמפריד בין "ארץ ישראל" ל"מדינת ישראל" מטושטש ממילא, ולא אחת הוא נחצה בקלות. לדוגמה, החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, אותו העבירה ממשלת נתניהו הקודמת [2011], קבע כי "מדינת ישראל" כוללת "כל אזור שנמצא בשליטתה". במילים אחרות, גם השטחים הכבושים שמעבר לגבולותיה המוכרים של ישראל. ברוח זו, כששר התיירות יריב לוין (ליכוד) נאם במליאת הכנסת לאחר ההצבעה על חוק הלאום, הוא התגרה בחברי כנסת יהודים שהתנגדו להצעת החוק ושאל אותם שאלה רטורית: "האם אתם חולקים על זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל? האין זאת מדינת הלאום שלנו?"

גם התיקון המוצע שהגישה מרצ לחוק הלאום, שאמור היה למנוע את החלת החוק החדש על השטחים שמעבר לגבולותיה הריבוניים והנוכחיים של מדינת ישראל, נדחה ברוב גדול ומובהק של 63 מול 31.

דחייתה של הצעת מרצ על ידי הקואליציה ודאי לא מפתיעה על רקע מבול היוזמות שהשתלטו על הימין הישראלי, הפועל ללא ליאות לסיפוח הגדה המערבית. כך למשל, ביום האחרון של שנת 2017 אישר מרכז הליכוד פה אחד הצעת החלטה לציון "חמישים שנה לשחרור יהודה ושומרון (דהיינו, הגדה המערבית)", ואף קרא לנבחרי המפלגה "להחיל את הריבונות הישראלית" על השטחים הכבושים.

החלטת מרכז הליכוד אמנם אינה מחייבת משפטית את חברי הכנסת ואת שרי הקבינט מהליכוד, אבל עולה בקנה אחד עם חוקת המפלגה, הרואה בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל "זכות נצחית שאינה ניתנת לערעור" ומציבה לעצמה כמטרה את "החלת ריבונות המדינה" על הארץ כולה.

הקריאה לסיפוח מוצאת את ביטויה גם בפעילות הפרלמנטרית. בחודשים האחרונים, חברי הקואליציה הגישו שורה ארוכה של הצעות חוק שיהפכו את ישראל לריבונית על הגדה המערבית או על חלקים ממנה. כפי שדיווחה גם מזל מועלם בטור שלה באל-מוניטור, נתניהו בעד חקיקה שכזו, אך גורס שיש לקדם אותה בתיאום עם ממשל טראמפ.

יש לא מעט ישראלים ששמו לב לפעילות הענפה הזו ובחרו להשמיע דברי אזהרה. "אם ישראל תספח את הגדה המערבית כולה", מסביר פרופ' דלה-פרגולה, "היא תשים קץ לרעיון של ישראל כמדינה יהודית".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, המזוהה עם מפלגת העבודה, אמר בגלי צה"ל שראשי הקואליציה השמיטו בכוונה תחילה כל התייחסות לעקרונות הדמוקרטיה מהנוסח הסופי של חוק הלאום. "החוק נוסח כך מתוך מטרה אחת ויחידה", אמר חולדאי, "אם אתה אומר 'מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי', ברור שכדי להיות מדינת לאום יהודית צריך להיות רוב יהודי. אבל ברגע שאתה משמיט את המילה 'דמוקרטית'...אתה אומר שהמדינה שייכת ליהודים, וגם אם הם לא הרוב, הם יוכלו להמשיך ולשלוט בעם אחר".

שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא סיפק בדבריו המפורשים תחזית עגומה עוד יותר. בראיון לכאן (התאגיד), טען מצא כי ההבחנה בין יהודים ללא יהודים בחוק הלאום היא עדות ברורה לכך שממשלת נתניהו נטשה את פתרון שתי המדינות. לדבריו, הממשלה "שואפת לספח את השטחים", ומכינה את מדינת ישראל "לקליטתם של כמה מיליוני תושבים ערבים, משוללי זכויות". הוא הוסיף והזהיר שבכך תהפוך ישראל "למדינת אפרטהייד מובהקת".

רן שקולניק הוא כתב ופרשן פוליטי אמריקאי-ישראלי. מאמריו הופיעו בהארץ, תיקון, הג'רוזלם ריפורט ועוד, והוא עצמו מופיע בכלי תקשורת בינלאומיים כמו הבי.בי.סי ואל-ג'זירה. שירת בעבר כמנכ''ל Partners for Progressive Israel (מרצ ארצות הברית) וכיועץ מדיני בשגרירות בריטניה בישראל. שקולניק הוא בעל תואר מ"א בהיסטוריה דיפלומטית וצבאית מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept