ישראל פולס

אלימות המשטרה: הסיפור של ג'עפר פרח הוא על כולנו

p
המחבר
בקצרה
חקירה נקודתית של מעצרו האלים של ג'עפר פרח אינה מספיקה. הרקורד המשטרתי הבעייתי בהפעלת כוח מול אזרחים בעת אירועים בעלי רמת חיכוך גבוהה מחייב הקמת ועדת חקירה לבדיקת אלימות המשטרה והשימוש המוגזם במעצרים בעת הפגנות.

החלטתו האמיצה של שופט בית משפט השלום בחיפה אמיר סלאמה [21 במאי], לדחות את בקשת המשטרה להאריך את מעצרם של 19 ערבים ישראלים שנעצרו בהפגנה הסוערת בעיר ביום שישי, הצילה את כבודה של מערכת אכיפת החוק.

המשטרה מצליחה פעמים רבות לשכנע את השופטים להאריך את מעצרם של חשודים תוך שימוש בטיעונים מלאי חשיבות אך עמומים כמו סכנה לשלום הציבור או חשש לשיבוש מהלכי משפט. הפעם היא ספגה מבוכה לעיני התקשורת שנכחה באולם. השופט סלאמה הדגיש בהחלטתו, כי כל 19 העצורים שהשתתפו בהפגנת המחאה בעקבות הריגת הפלסטינים על הגדר בעזה אינם מהווים סכנה לציבור, וציין כי חלק מאלה שיוחסה להם תקיפה נזקקו בעצמם לטיפול רפואי.

את מרבית תשומת הלב ריכז סביבו הפעיל החברתי הוותיק ג'עפר פרח, שהגיע להארכת המעצר עם רגל מגובסת. לטענתו הוא הוכה בתחנת המשטרה לאחר מעצרו, על ידי שוטר שבעט בברכו בחוזקה.

בעוד המשטרה מתנערת מטענתו – בשבת בבוקר הודיעה המשטרה כי "מבדיקה ראשונית התברר כי אין קשר בין המעצר לפציעה.'' בתקשורת הופץ סרטון המתעד את מעצרו של פרח וכניסתו לניידת כשהוא בריא ושלם, הולך בבטחה על שתי רגליו. הסרטון, שכצפוי הפך ויראלי, עורר כמובן סימני שאלה רבים בנוגע לאמינות המשטרה וחיזק את גרסתו של פרח.

נראה שבמקרה של פרח, המשטרה הסתבכה עם האזרח הלא נכון. פרח הוא מנכ"ל ארגון מוסאווה לזכויות אדם, והוא ידוע כפעיל חברתי ותיק ומוכר בעיקר במפלגות השמאל. חברי כנסת ממרצ וממפלגת העבודה, וכמובן מהרשימה המשותפת, מכירים אותו באופן אישי. חלקם מיהרו להגיב ברשתות החברתיות על המעצר והפציעה ותרמו בכך להגברת העיסוק התקשורתי בנושא, בעוד המשטרה וראשיה נדרשים לתת תשובות.

אם לא די בגרסה הבעייתית של המשטרה למחרת ההפגנה, התייצב ביום שני בבוקר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך מול העיתונאים, וכשנשאל על פרח הסביר ברצינות תהומית, כי "יכול להיות שהוא הלך עם שבר...". קשה היה שלא להיזכר באמירתו של אותו אלשיך מינואר 2017, לאחר אירועי אום אל-חיראן, כי יעקוב מוסא אבו אלקיעאן שנורה אז למוות בידי שוטרים היה בעצם מחבל שביצע פיגוע דריסה, מה שלא הוכח מעולם.

אלשיך הוכיח שלא למד מטעויות העבר שלו וניכר שהוא מתקשה להשתחרר מתרבות ארגונית של עשרות שנות שירותו בשב"כ, במחשכים, הרחק מהתקשורת. לפחות הפעם השר לביטחון פנים גלעד ארדן לא אימץ אוטומטית את גרסת המשטרה, כפי שעשה באירוע אום אל-חיראן, והודה כי המקרה של פרח הוא אירוע חריג.

ביום שני אחר הצהריים החלו חוקרי מח"ש לגבות עדויות והגיעו בין השאר אל ביתו של פרח, שם הוא שוהה כשרגלו מגובסת. פרח העניק במקביל ראיונות לתקשורת בהם סיפר שוב ושוב את גרסתו לאירועי ליל ההפגנה, ושיתף בחוויה הקשה שעברה עליו בתחנת המשטרה, עת פגש שם את בנו אזוק לאחר שזה נעצר באותה הפגנה.

בימים הקרובים חוקרי מח"ש צפויים לגבות עדות מהשוטרים שבאו במגע עם פרח ומעדי הראייה הרבים ולבחון את מצלמות האבטחה בסביבה, ויש לקוות שיגיעו לחקר האמת במהרה.

עם זאת, דווקא הפעם לא די להסתפק בחקירת נקודתית של האירוע כדי להשקיט את הביקורת נגד המשטרה, אלא ראוי לנצל את התקרית לבחינה כוללת של הפעלת כוח משטרתי מול אזרחים ובעת אירועים בעלי רמת חיכוך גבוהה כמו הפגנות.

העובדה ששופט הורה על שחרורם לאלתר של כל עצורי ההפגנה בחיפה צריכה להדליק נורה אדומה במשטרה: על סמך מה נקבע כי המפגינים הללו מסוכנים לציבור ולכן יש לעצור אותם?

ארדן ואלשיך יודעים היטב, שעצורי חיפה אינם המפגינים היחידים שנעצרו בשנים האחרונים ושוחררו ללא שהוגשו נגדם כתבי אישום. הרשימה ארוכה ונמנים עליה העצורים יוצאי אתיופיה בהפגנות המחאה ב-2015, עשרות מפגינים חרדים באוקטובר 2017 בירושלים ובבני ברק, ואפילו מפגיני המחאה החברתית ובהם דפני ליף שנעצרו ב-2012 בשדרות רוטשילד במרכז תל אביב. רק לפני כשבועיים עצרה המשטרה מפגין בן 65, סב לנכדים, ישי הדס, בטענה כי הפריע למרוץ הג'ירו ד'איטליה שעבר בתל אביב לאחר שהניף שלט נגד ראש הממשלה נתניהו [5 במאי]. 

הרקורד של המשטרה בעייתי כאשר מדובר בזכות המבטאת באופן האולטימטיבי את החיים הדמוקרטיים. היא כושלת במבחן הזה פעם אחר פעם, וניכר שהשימוש בכוח מצידה לא בהכרח נחוץ. ידם של השוטרים בביצוע מעצרים קלה על ההדק – כך עולה גם מנתוני המשטרה עצמה. נתונים אלה מראים כי בשני העשורים האחרונים עלה באופן דרמטי מספר המעצרים בישראל. אם בשנת 1998 נרשמו 38,000 מעצרים, ב-2015 נסק מספרם ל-62,000. אחת הסיבות לכך היא במעצר לצורכי הרתעה, אמצעי בעייתי כשלעצמו. נתון מטריד לא פחות מראה שרק בשליש מהמקרים מוגשים כתבי אישום. המשמעות היא שיותר ויותר אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי מבלים בחדרי מעצר, כשהחופש שלהם נשלל בקלות מטרידה. אל הסטטיסטיקה הזאת מצטרפים כעת גם עצורי ההפגנה בחיפה ופרח ביניהם.

כשפרשת פרח עדיין בכותרות, זה הזמן עבור חברי הכנסת לדרוש הקמת ועדת חקירה לבדיקת אלימות המשטרה והשימוש המוגזם במעצרים בעת הפגנות. משהו בשיטה הקיימת יצא מכלל שליטה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli police, roni alsheikh, demonstrations, police misconduct, police brutality, arab israelis, activism

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept