ישראל פולס

קונצנזוס ישראלי מסוכן למלחמה

p
המחבר
בקצרה
לראשונה מזה זמן רב שורר בישראל קונצנזוס נדיר באשר לעימות צבאי מול איראן. העדר קולות מתונים או דעת מיעוט שמזהירים מפני הסלמה ביטחונית ותוצאותיה, מזכיר את ימי הזחיחות שפקדו את ישראל לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

חודש מאי הקרוב מוגדר על ידי בכירים במערכת הביטחונית הישראלית כאחד החודשים הנפיצים ביותר בעידן הנוכחי. ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במילואים עמוס ידלין, אמר השבוע בראיון כי "כשאני מסתכל על חודש מאי, לא היה חודש מאי כל כך מסוכן מאז 1967" [22 באפריל].

לפחות שתיים מחמש החזיתות הצבאיות הניצבות בפני ישראל חוות הסלמה מהירה ועקבית בחודשים האחרונים: במערכה מול איראן הניטשת בסוריה נמצאים שני הצדדים בנקודת רתיחה חסרת תקדים. גם המצב ברצועת עזה הולך ומחריף עם הצעדות על גדר הגבול מדי יום שישי והמשך המשבר ההומניטרי הכבד. האפשרות למלחמה כוללת בין ישראל ליריביה בקיץ הקרוב כבר אינה מילה גסה. כפי שפורסם באל-מוניטור במאמר קודם, שר הביטחון אביגדור ליברמן אף מעריך בישיבות הקבינט כי מלחמה כזו אכן עלולה לפרוץ ובמסגרתה תצטרך ישראל להתמודד עם איראן, סוריה, חיזבאללה, צבא לבנון, חמאס, ג'יהאד אסלאמי וארגוני הטרור הסלפים ברצועה.

מה שמעורר חששות בקרב לא מעט מחוקקים בישראל היא העובדה שלראשונה מזה זמן רב שורר בצמרת הישראלית קונצנזוס נדיר באשר למצב ולדרך הטיפול בו. העובדה שאין אופוזיציה כלשהי בנושא הזה, שאין דעת מיעוט, שאין קולות מתונים שמזהירים מהסלמה ותוצאותיה, מזכירה לכמה מהמדינאים הישראלים את ימי הזחיחות שפקדו את ישראל לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים [1973], אשר גרמה לאחד האסונות הביטחוניים הגדולים שעברו על ישראל בכל ימי קיומה. "העובדה שכל הצמרת הצבאית, ראש הממשלה ושר הביטחון, כל שרי הקבינט, כמעט כל חברי האופוזיציה ואפילו כמעט כל אמצעי התקשורת מאוחדים מאחורי מדיניות הממשלה", אמר לאל-מוניטור מדינאי ישראלי שנשא בעבר תפקידים מיניסטריאליים בכירים, "מעוררת אצלי חששות. זה יוצר מצב לא בריא בו ראש הממשלה והשרים לא עוצרים רגע ושואלים את עצמם אם זה אכן בלתי נמנע, או אם יש סיבה אמיתית להסתבך עכשיו במלחמה שעלולה לעלות באלפי הרוגים גם בעורף הישראלי".

הערכת המצב האסטרטגית של ישראל מורה כי דווקא העיתוי הנוכחי נוח מבחינת עימות אפשרי מול איראן: בשאר אל-אסד עסוק במאמצי הישרדות ואינו מתכוון ליטול חלק פעיל בעימות כזה, גם חיזבאללה מנסה לבדל את עצמו ולשמר את ארסנל הטילים והרקטות שלו כ"נשק יום הדין". במצב הנוכחי, כשאיראן תנסה להתמודד מול ישראל בעצמה, זו תהיה הזדמנות בלתי חוזרת לייצר כללי משחק חדשים ולעגן את הקווים האדומים הישראלים בסוריה, לפיהם כל התבססות איראנית במדינה זו אינה קבילה בעיני ירושלים. כך סבורים בישראל.

הבעיה היא שבהינתן התלקחות, חלק מהנחות העבודה הבסיסיות יכולות להתרסק יחד עם שיגור מאות ואלפי רקטות מצד לצד. בימים האחרונים נקלעו ישראל ואיראן למלחמת הצהרות תקיפה במסגרתה איים סגן יו"ר משמרות המהפכה על ישראל בחיסול וטען כי כל בסיסי חיל האוויר הישראלי יושמדו אם יפרוץ עימות, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו גומל לו במילים קשות לא פחות. תפקיד המבוגר האחראי המסורתי נשמר לשר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, ששלל אפשרות ל"מלחמה אזורית", אך יחד עם זאת הבהיר כי "אם ישראל תמשיך להפר ריבונות של מדינות שכנות, יהיו לכך השלכות".

בישראל רואים בקאסם סולימאני, ראש כוח "קודס" של משמרות המהפכה, את "ראש הנחש" של המאמץ האיראני לסגור על ישראל בטבעת חנק. סולימאני הוא המוביל של הזרם הלוחמני המקיף את המנהיג העליון של איראן האייתוללה חמינאי, בעוד הנשיא המכהן חסן רוח'אני ואנשיו אוחזים בדעות מתונות יותר ומתנגדים למעורבות הגוברת של איראן בנעשה באזור ולמאמץ האדיר ב"ייצוא המהפכה" בכל רחבי העולם.

על פי מודיעין שהגיע למערב, סולימאני עמד מאחורי ההחלטה האיראנית לחשוף את העובדה ששבעה מאנשי משמרות המהפכה נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל על בסיס חיל האוויר 4T שליד חומס לפני כעשרה ימים, כולל פרסום שמותיהם ועריכת לוויות פומביות המוניות. בדרך זו, מאמינים גורמי מודיעין מערביים, מנסה סולימאני "לסנדל" את ההנהגה האיראנית ובעיקר את הנשיא ואנשיו כנגד ישראל ולאכוף עליהם לתמוך בתגובה איראנית צבאית קשה.

בישראל מצפים לתגובה הזו בשבועות הקרובים. על פי הערכות שונות, איראן תנסה לגמול לישראל באותה מטבע בדיוק: פגיעה בבסיס צבאי, כולל הסבת אבדות לצה"ל, אך לא נגד מטרה אזרחית. ההערכה היא כי הפעולה תתבצע מתוך שטח סוריה כנגד מטרה ישראלית צבאית בצפון הארץ. בצה"ל נערכים והשאלה היא מה יעשה הדרג המדיני הישראלי לאחר התגובה האיראנית. האם יוחלט "להכיל" אותה ולא להגיב, או להגיב תגובה סמלית, או להגיב תגובה כוחנית ולחסל מטרות איראניות נוספות בשטח סוריה? האפשרות הזו (האחרונה) עלולה, כאמור, לדרדר את החזית הצפונית כולה להתלקחות גדולה.

כל זה צפוי, כאמור, בסביבות חודש מאי הקרוב. העיניים נשואות, לפיכך, לשני טריומוויראטים: המנהיג חמינאי, הנשיא רוח'אני והגנרל סולימאני באיראן, מולם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ליברמן והרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. לראשונה מזה זמן רב, לשני הצדדים אין רתיעה מוחלטת מעימות.

נתניהו עשוי להשתמש בהתחממות הגזרה הצפונית כדי לנטרל או לדחות את צרותיו הפליליות. על פי תרחיש מסוים, הוא יכול להציע למפלגות האופוזיציה, ובעיקר המחנה הציוני של אבי גבאי ויצחק הרצוג ויש עתיד של יאיר לפיד, להצטרף לממשלת חירום. כל זה יאפשר לו להיראות כמנהיג לאומי בשעת חירום ומשבר ולגמד את חקירות המשטרה ההולכות ומתהדקות סביבו. הסיכויים שהתרחיש הזה אכן יתגשם בשטח כבר אינם כה נמוכים כפי שהיו בעבר. ככל שמתקרבים למאני-טיים, כך הולכים ומתרבים הסימנים המעידים ונורות האזהרה. הגורמים המרסנים נחלשו, הקונצנזוס בישראל מדאיג והמדרון חלקלק מאי פעם.

לזה יש להוסיף, שעל פי פרסום בעיתון הרוסי "קומרסנט" [23 באפריל] רוסיה מתכננת לספק לסוריה "בעתיד הקרוב" ללא תמורה מערכת הגנה אווירית 300S, מה שמעורר חשש כבד לתקיפת מנע ישראלית שעלולה להדליק לא רק את הזירה עצמה אלא גם לסחוף את רוסיה פנימה.

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: iranian influence, war, mohammad javad zarif, idf, hamas, irgc, qasem soleimani, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept