מדוע חמאס מקים תשתית טרור בדרום לבנון?
הגעתו של בכיר חמאס סלאח אל-ערורי ללבנון שינתה את התפיסה האסטרטגית של הארגון. התכנית הגדולה: ליצור איום על ישראל גם מצפון נוכח הבנת המגבלות של עזה הנתונה בסגר ותחת לחץ מצרי, ואולי לגרור את חיזבאללה למערכה כוללת.
שר הביטחון אביגדור ליברמן סיפר השבוע [19 בינואר] שחמאס מנסה לפתח תשתיות טרור בדרום לבנון. לדבריו, "הארגון נמצא במצב קשה, ומתקשה להוציא פיגועים מרצועת עזה".
ליברמן אמר את הדברים כשביקר בביה"ח רמב"ם בחיפה את לוחם ימ"מ שנפצע בג'נין במהלך מבצע ללכידת החוליה שרצחה את הרב רזיאל שבח מחוות גלעד. כפי שכתבתי באל-מוניטור במאמר קודם, מבצעי הפיגוע הם אנשי חמאס. ובפעם הראשונה מאז מבצע "צוק איתן" בעזה [2014] דוברי הארגון לא ניסו לטשטש את מעורבות חמאס או את שאיפתו להמשיך להוציא פיגועים.
שר הביטחון ניסה לקשור בין מצוקת חמאס היום לקושי הארגון להוציא פיגועים מרצועת עזה. אבל גם במהלך האינתיפאדה השנייה [2005-2000], כשחמאס הוציא לפועל מאות פיגועים נגד ישראל, רוב רובם של המפגעים יצאו מהגדה המערבית. הסיכוי שחוליית מחבלים עזתית תצליח לגבור על אמצעי האבטחה והגידור של צה"ל הוא אפסי. גם המנהרות שנחפרו מעזה לתוך שטח ישראל נועדו להפוך למבצעיות רק בעת עימות צבאי כולל וגם אז באופן נקודתי.
המפקדה הצבאית הבכירה של חמאס הייתה תמיד בעזה, והתשתית כולל גיוס מחבלים מתאבדים והקמת זרועות צבאיות אזוריות התרכזה בגדה. שטחה של לבנון לא נתפס אף פעם כמקום שיש להשקיע בו משאבים מבצעיים שישרתו את הזרוע הצבאית של חמאס בעת צרה.
