ישראל פולס

הפור נפל: ש"ס סיימה את תפקידה ההיסטורי

p
המחבר
בקצרה
המשבר המתמשך בש"ס ששיאו הגיע השבוע עם חשיפת ההקלטה המביכה של אריה דרעי, והנבואות על חורבנה על רקע הסקרים – הם פספוס של העיקר: ש"ס סיימה את תפקידה ההיסטורי כמחוללת שינוי תורני, חברתי ופוליטי בישראל.

בסוף שנות ה-80' ותחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת, השר לשעבר חיים רמון ויו"ר ש"ס אריה דרעי היו צמד פוליטי רב ניגודים ועוצמה. רמון האשכנזי ותכול העיניים נחשב אז כוכב עולה במפלגת העבודה. דרעי, יליד מקנס שבמרוקו, היה נער הפלא של ש"ס – בסך הכל בן 29 וכבר שר פנים. שניהם הילכו קסם על התקשורת. שיא השותפות ביניהם נרשם ב"תרגיל המסריח" [1990], שהוביל להפלת ממשלת האחדות בראשות יו"ר הליכוד יצחק שמיר.

לימים סיפר רמון, שהדבר שאהב בדרעי היה עזות המצח שלו, חוסר ההתרפסות מול האשכנזים "שמנהלים את המדינה" והעובדה שידע לשאת ולתת עם יצחק רבין – הצבר האולטימטיבי, כשווה בן שווים. כאילו הוא ראש הממשלה ולא ההפך.

רמון גם ציין כי היו במפלגתו חברים מזרחים, מוכשרים ומשכילים, שהגיעו לעמדות מפתח, אבל מול האליטה האשכנזית השלטת התנהגו כמו ילדים קטנים אסירי תודה, גם כשחוו אפליה עדתית מוסווית. נדמה כי כיוון בין היתר לפרופ' שלמה בן עמי, היסטוריון מבריק, יליד מרוקו שגדל בקריית שמונה, כוכב עולה במפלגת העבודה בסוף שנות ה-90', שיו"ר המפלגה אהוד ברק מינה אותו דווקא לשר לביטחון פנים [1999] – באותם ימים תפקיד שניתן לא אחת לפוליטיקאים יוצאי עדות המזרח.

האנקדוטה הזאת, שרמון בחושיו המפותחים ידע לאבחן את משמעותה, היא מעבר לניתוח פוליטי צר. רמון בעצם ראה בש"ס – ובדרעי כמי שעמד בראשה, ביטוי למזרחיות גאה ולא מתנצלת.

הגישה הזאת שבתה את לבבותיהם של מאות אלפי מצביעיה המזרחים של ש"ס. הכוח המחולל של תופעת ש"ס היה ללא ספק הרב עובדיה יוסף, שגדולתו התורנית והשליחות שהוביל – לתקן את האפליה המובנית בעולם החרדי מצד האשכנזים כלפי המזרחים, יצרה סוג של מפץ פוליטי שהגיע לשיאו בבחירות של 1999. קמפיין "הוא זכאי" של דרעי, שהורשע בעבירות שחיתות והיה ערב כניסתו לכלא, יצר סחף אלקטורלי מהליכוד, עד אז הבית של המזרחים המסורתיים לייט, אל חיקה של ש"ס שזכתה ב-17 מנדטים.

ש"ס העניקה למצביעיה זהות פוליטית ובית חברתי. הם חשו חלק מההצלחה של הכוח העולה בפוליטיקה, שכולו הושתת על מזרחים. הימים האלה נחשבים בתולדות ש"ס לתקופת מעבר ממפלגה בעלת תעודת זהות פוליטית מתונה, שמרבית מצביעיה ובכיריה שירתו בצבא והחרדיות אינה חזות הכל, למפלגה המנסה להיות התואמת המזרחית של המפלגות החרדיות האשכנזיות.

בימים אלה מתרחשת לנגד עינינו קריסתה של ש"ס. זה תהליך שהחל עם מותו של מנהיגה הרוחני לפני ארבע שנים [2013] והתעצם ככל שהתברר שבלעדיו המפלגה היא ארגון פוליטי חסר מצפן, אנכרוניסטי למצביעיו, שעל פי הסקרים החלו נוטשים אותה בהמוניהם. כמובן שלהסתבכות החדשה של דרעי בפלילים ולסכסוך העקוב מדם בצמרת המפלגה בינו לבין היו"ר המודח אלי ישי יש תרומה גדולה למצב, אבל אין לראות באלה חזות הכל.

עדות לקריסה ההולכת ובאה היא ההקלטה המביכה שפורסמה השבוע בחדשות [6 בנובמבר], בה נשמע דרעי חרד מפני מהלך נסתר להדחתו. בשיחתו שהוקלטה עם יעקב כהן, בנו של נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, יוצא דרעי נגד הרב שלמה עמאר – הרב הראשי הספרדי לשעבר, הנחשב לדמות עצמאית בש"ס בעלת קשרים פוליטיים רחבים. "משעמם לו כל היום, הוא חייב לשלוט", התבטא דרעי בסערת נפש נגד עמאר, "הוא צריך את הכוח...כל היום חייב להיות בכותרות...זה לא אדם שיש לו תלמידים, זה לא אדם שיש לו חסידים".

מבחינה פוליטית, ההקלטה חשפה את מצוקתו הגדולה של יו"ר ש"ס. מצביעים היא בטח לא הוסיפה לתנועה, שהסקרים האחרונים מנבאים כי היא בדרכה להעלם. אבל הזווית הפוליטית המיידית של המשבר המתמשך בש"ס והנבואות על חורבנה מפספסות את העיקר: ש"ס, שנולדה באמצע שנות ה-80' על רקע אפליה עדתית תורנית, חברתית ופוליטית בישראל, ושינתה לימים בתחומים הללו סדרי עולם, סיימה כעת את תפקידה ההיסטורי.

בשנים האחרונות ש"ס הלכה והתרחקה ממאפייניה בתחילת הדרך. זה קרה עוד לפני מות הרב יוסף וחזרת דרעי לתפקיד היו"ר במקום ישי. המפלגה שהוקמה כבית למזרחים המסורתיים התחרדה והפכה למנגנון כלכלי, לעתים מסואב, המשמר את כוחו הפוליטי באמצעות הנצחת העוני ושימוש באפליה עדתית כמנוע אלקטורלי.

עד כמה התרחקה ש"ס מהאלמנט הראשוני שלה, כמפלגה מתונה ופתוחה ביחס למפלגות החרדיות האשכנזיות, מלמד סיפורו של הח"כ לשעבר יגאל גואטה, שנאלץ בחודש ספטמבר [2017] להתפטר מהכנסת לאחר שנחשף ששנתיים קודם הוא השתתף בחתונת אחיינו ההומו. ש"ס התגלתה באירוע הזה כמפלגה חרדית קיצונית, חשוכה ואפלה, כשדרעי מפנה לגואטה את גבו אל מול דרישת רבנים להדיחו.

האירוע הזה שיקף את מותה של ש"ס הישנה, הסובלנית והמקבלת, שבוחריה המזרחים המסורתיים התגייסו לצבא וכך גם בכיריה. עם השנים הפכה ש"ס לחיקוי עצוב של החרדים האשכנזים. חברי הכנסת שלה העדיפו לשלוח את בנותיהם למוסדות אשכנזים חרף האפליה, ובניהם התרחקו מהשקפת העולם הציונית והעדיפו להשתמט משירות צבאי. על הרקע הזה פרש חיים אמסלם מש"ס [דצמבר 2012] והקים את מפלגת "עם שלם". המפלגה שלו זכתה אמנם לפופולריות אך לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2013. לפני כשנה הצטרף אמסלם לבית היהודי.

הדעת נותנת כי בזמן הקרוב יצוצו עוד ועוד הקלטות, ככל שהמאבק היצרי הפנימי בש"ס ימשיך לקרוע את המפלגה מבפנים. הן ייצרו סערות פוליטיות ותקשורתיות חסרות משמעות אמיתית מכיוון שהפור כבר נפל: ש"ס סיימה את תפקידה ההיסטורי כמחוללת שינוי, וכל מה שאנו רואים כעת זו נשורת פוליטית חסרת משמעות.

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X