ישראל פולס

אצל נתניהו, אין דבר כזה ״אישי״

p
המחבר
בקצרה
בפוקס ניוז הסבירו שהראיון שנתן ראש הממשלה לסדרה ״אובג׳קטיפייד״ מספק הצצה חד פעמית לחייו האישיים ולדמות האמיתית שמאחורי הפוליטיקאי. אבל כמו במקרים קודמים, נתניהו מכר סיפור מהונדס וסטרילי, שנועד להנציח את דמותו כמנהיגו של העם היהודי בדור הנוכחי

"זה הולך להיות ראיון שונה מראיונות אחרים שנתת, כיוון שהוא לא עוסק במדיניות או במצב העולם, אלא בך, וכיצד הפכת להיות מי שאתה היום". הצהרת הפתיחה של הארווי לוין מרשת ״פוקס ניוז״ בתחילת הראיון שעניק לו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה מבטיחה.

המפגש ביניהם התקיים במסגרת הדוקו-ריאליטי ״אובג׳קטיפייד״ של הרשת, הכוללת שיחות אינטימיות עם מרואיינים בבתיהם, באמצעות הצגת חפצים ותמונות מתחנות חייהם השונות. הוא שודר ב-8 באוקטובר.

אולם ככל שנקפו הדקות התברר שנתניהו, אחרי למעלה משני עשורים בפוליטיקה, כבר אינו מסוגל לספק רגע אינטימי אמיתי אחד. אפילו סיפורי ילדותו המוקדמת משועבדים לטובת תדמיתו כמנהיגה האולטימטיבי של מדינת ישראל היהודית בדור הזה.

בתחילת הראיון, בחלק העוסק בילדותו, נתניהו הציג ענף קטן, וסיפר כי נקטף מעץ שאביו שתל בחצר האחורית של ביתם בירושלים, כשהיה "בן 5 או 6". הוא תיאר בצבעים חיים את הרגע שבו מצא את אביו, הפרופסור ההיסטוריון בנציון נתניהו, חופר בחצר ביתם כדי לטפל בצמחייה - מעשה שחזר על עצמו בשנים הבאות. "והיום העצים הללו הם ענקיים", הוא ציין, והוסיף: "זה הסיפור של ישראל. אתה צריך להשקות את העץ, אתה צריך לחפור סביבו, אתה צריך לוודא שהוא מקבל מספיק שמש ואתה צריך לדשן אותו - אבל העץ הולך וצומח כנגד כל הסיכויים".

הסאבטקסט והסמליות ברורים: נתניהו, מרגע לידתו, נקשר בעבותות למולדתו. מי שציפה לסיפור פשוט, יומיומי, פרוזאי מחייו של ילד בן 5, קיבל במקום זאת, כבר בתחילת הראיון, מוטיבים ציוניים שחוקים וסמליות לאומית. כך היה גם בהמשך, בווריאציות שונות ובתקופות חיים שונות: כנער יהודי-ישראלי בארה"ב של שנות ה-60, וכקצין ביחידה מובחרת בצה"ל ששכל את אחיו, סא"ל יונתן נתניהו, בפעולה הנועזת לחילוץ חטופי אנטבה ב-1976. גם בראיון הזה שב ועלה הסיפור המוכר כיצד נסע לאוניברסיטת קורנל בניו יורק שבה לימד אביו, כדי לספר להוריו על הטרגדיה שפקדה את המשפחה.

לוין, מייסד אתר הרכילות הפופולרי בארה״ב TMZ, שאל: ״כשאתה מסתכל אחורה: מה היא התכונה הטובה ביותר שירשת מאביך?״, ונתניהו ענה: "היכולת להבהיר את מה שאני חושב". ברקע שודר קטע מנאומו באו"ם באוקטובר 2015, שבו הצהיר: "הנה המסר שלי לשליט איראן: תוכניתכם להשמיד את ישראל תיכשל". המסר שהועבר כאן הוא שנתניהו הוא חוליה חשובה בשרשרת מנהיגים יהודים בת אלפי שנים.

כך היה גם כשנשאל: "מה הניע אותך לחזור מאמריקה ולשרת בצבא? היית על מסלול הצלחה". נתניהו ענה: "הייתה לי זהות מאוד חזקה כמי שנולד כאן, גדל כאן והכיר את ההיסטוריה היהודית. מעולם לא חשבתי על חיי בנפרד מחיי מדינתי".

שום דבר חדש או אינטימי לא היה בראיון. נתניהו התייחס בקצרה לשני בניו הצעירים, וסיפר כי הם אלה שמחברים אותו לעולם ומשאירים אותו מעודכן בכל מה שהוא מעבר לפוליטי ולמדיני. ראש הממשלה לא נשאל על מעללי בנו יאיר, שפרסם לאחרונה כמה פוסטים מעוררי מחלוקת ופוגעניים כלפי ארגוני שמאל, כולל קריקטורה אנטישמית. זו שאלה שכל עיתונאי היה חייב לשאול בסוג כזה של ראיון.

הוא גם לא דיבר על ביתו הבכורה נועה, מאשתו הראשונה מיקי הרן. נועה, בת 37, היא חרדית המתגוררת בירושלים. לנתניהו יש ממנה שלושה נכדים. ההחלטה להשמיט את הנושא הזה מהראיון, אף שמדובר בפרט משמעותי בשיחה על חייו האישיים, מעמידה גם היא בסימן שאלה את האמינות של הראיון הזה.

נתניהו הציג לעולם אוטוביוגרפיה מהונדסת, שאין בה רגעים אותנטיים אנושיים, בדיוק כפי שהוא עושה בכל ראיון או שיחה עמו. יש לא מעט ראיונות "אישיים" מצולמים מהשנים האחרונות, שבהם מראיין בא אל ביתו של ראש הממשלה, ויצא משם עם תוצאה זהה. ב-2014 הבדרן אלי יצפאן ראיין את נתניהו לרגל חגיגות יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. נתניהו ערך לו סיור בלשכתו, הציג את התמונות שבחר לתלות על קירותיו, משה רבנו והרצל, והסביר ששניהם ״הוציאו את ישראל מעבדות לחירות״. הייתה גם תמונה של ווינסטון צ׳רציל, "בגלל שהוא זכר שתמיד צריך לזהות סכנות בזמן".

אותו דפוס חזר גם בראיון לערוץ 20 במסגרת הסדרה "דורות" ששודרה בדצמבר 2015. נתניהו ישב לצד אחיו עידו ודיבר לכאורה על חייו האישיים - אולם הכל תמיד התחבר להיסטוריה וללאומיות היהודית. "מצאתי מחברות עם חיבורים מופלאים שכתבתי בכיתה ה' על המכבים ועלייתה של רומא", נזכר נתניהו. את נעוריו בארה"ב הוא תיאר כמשבר שחווה לאחר שנותק ממולדתו.

ככל שחולפות השנים, הדמות שנתניהו רוצה להציג לציבור מאפילה על סיפור חייו האמיתי. קשיים ומפלות שחווה כילד, כנער וגם כפוליטיקאי בוגר, נעלמים מהביוגרפיה שלו, ומשאירים את הבמה לזכרונות מלאי פאתוס, סמליות ולאומיות. בכל ראיון כזה נתניהו מצליח לצרוב את עצמו בתודעה הציבורית כאייקון יהודי-ישראלי אולטימטיבי. באמצעות יכולותיו הרטוריות, ובחירה קפדנית של מראיין, הוא מנסה לעצב את סיפור חייו לדורות הבאים כמנהיג של פעם בדור, אשר מרגע לידתו חונך להקריב את חייו למען מדינתו. לכן, מן הסתם, הוא עושה הכל כדי לגמד את הפרשות, החקירות, החולשות האנושיות, ובעיקר את נהנתנות שמאפיינת אותו כראש ממשלה.

בניו של נתניהו, שלדבריו מעדכנים אותו על מה שמתרחש ברשתות החברתית, צריכים להסביר לו שבעידן של זרימת המידע בטוויטר ובפייסבוק, היכולת שלו לשלוט באופן שבו הוא ייזכר ויישפט, היא מוגבלת עד לא קיימת.

 

נמצא ב: ירושלים

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X