אחרי סערת המאמר בניו יורק טיימס, בואו נדבר על ברגותי
השמטת מעשי הטרור שמרוואן ברגותי הורשע בהם ממאמרו בניו יורק טיימס היתה טעות שראויה לביקורת. ועם זאת, אסור שהיא תשמש הסחת דעת מהנושאים המשמעותיים שעל הפרק: הסכסוך עם הפלסטינים, העידן שאחרי אבו מאזן, וכן, גם תנאי האסירים הביטחוניים.
חשיבותה העיקרית של ההבהרה שפרסם הניו יורק טיימס ביום שלישי (17 באפריל), לצד מאמר הדעה מחולל הסערה של בכיר הפתח מרוואן ברגותי הכלוא בישראל, היא בכך שהחזירה את הדיון בשביתת הרעב של האסירים הפלסטינים לפסים עניינים.
מאמרו של ברגותי פורסם יומיים קודם לכן בכותרת ״למה אנחנו שובתים רעב בבתי הכלא בישראל״. בהערת העורך בתחתיתו נכתב במקור כי ברגותי הוא "מנהיג פלסטיני וחבר פרלמנט", מבלי לציין את העבירות שבהן הוא הורשע ב-2004 - שבהן רצח חמישה ישראלים בפיגועי טרור.
הביקורת הקשה מצד גורמים רשמיים בישראל נגד העיתון, שהואשם בחוסר הגינות ובהסתרת מידע מכוונת, הייתה אפקטיבית. בהערת ההבהרה נאמר בין השאר כי "המאמר מסביר את עונש המאסר של הכותב, אולם כשל במתן הקשר מספק באמצעות הצגת העבירות שבהן הורשע… מדובר בחמישה תיקי רצח וחברות בארגון טרור. מר ברגותי לא סיפק הגנה למעשים במשפטו, וסירב להכיר בסמכות ובלגיטימיות של בית המשפט הישראלי".
