האם ארה"ב ואיראן יכולות לשמר את הקשרים גם אחרי עידן אובמה?

p
המחבר
בקצרה
 אחרי שלוש שנים של מגעים דיפלומטיים תכופים ומאומצים בין שתי המדינות בשיחות הגרעין המוצלחות עם איראן, האם ארה"ב וטהרן יכולות לשמר את הערוצים הדיפלומטיים שנוצרו ביניהן גם לאחר שהנשיא ברק אובמה יסיים את תפקידו וג'ון קרי כבר לא יהיה מזכיר המדינה?

וושינגטון. בשעה שמזכיר המדינה ג'ון קרי טס בחזרה מסעודיה לניו יורק לקראת הפגישה השנייה שלו השבוע עם שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, ב-22 באפריל, כמה מבכירי הממשל בארה"ב ומומחים חיצוניים תוהים כיצד ניתן לשמר את הערוצים הדיפלומטיים הפעילים שנפתחו עם איראן בשנים האחרונות בין ממשל אובמה למשטרו של רוחאני, לאחר חילופי הממשל בארה"ב.

הערוצים שנפתחו בין ארה"ב לאיראן בשלוש השנים האחרונות, תוך כדי משא ומתן מאומץ שהגיע לשיאו בינואר עם יישומו של הסכם גרעין היסטורי עם איראן, או בשמו הרשמי תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (JCPOA), כללו מגעים חסרי תקדים ומפגשים של אחד על אחד, בעיקר בין קרי לזריף ובין סגניהם הבכירים, אך גם בין שרי קבינט אחרים - שר האנרגיה האמריקאי, ארנסט מוניז, נפגש לא אחת עם ראש הארגון לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סאלחי. בשבוע שעבר התקיימה גם פגישה ראשונה בין מזכיר האוצר האמריקאי, ג'ק ליו, לבין נגיד הבנק המרכזי של איראן, וליוללה סייף, והיו עוד אינספור מגעים בין מומחים ובין דיפלומטים בדרגי ביניים. למעשה, בשעה שקרי וזריף ייפגשו בניו יורק, בשולי החתימה באו"ם על ההסכם שהושג בוועידת האקלים של פאריז, ייפגשו בווינה תת-מזכיר המדינה הטרי, טום שנון, והשגריר האמון על יישום הסכם הגרעין, סטיבן מאל, עם סגן שר החוץ האיראני, עבאס אראגצ'י, ובכירים נוספים מהוועדה המשותפת בת שמונה החברים שהוקמה כדי לפקח על יישומו של הסכם הגרעין עם איראן.

אך למרות התדירות הגבוהה עד כדי נורמליזציה כמעט של המגעים בין בכירים איראניים לאמריקאים בשנים האחרונות, אחרי עשרות שנים של טאבו, עדיין לא כוננו רשמית קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות, לאחר שנותקו בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ומשבר בני הערובה. יותר מזה, נורמליזציה שכזו ביחסי ארה"ב ואיראן אינה מציאותית, לפחות בעתיד הקרוב, כפי שאמר אובמה עצמו בזמן שעשה היסטוריה וחידש את הקשרים עם מיאנמר ועם קובה. את האפשרות של התקרבות נוספת בין הצדדים דוחה בלהט גם המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, שרואה בכך איום מהותי על אופיו של משטרו.

אובמה מוכן לשאת ולתת עם האיראנים בעת הצורך, והוכיח שהוא מוכן לשבור כל טאבו גם כשביקר במרץ האחרון בקובה, כפי שאמר בן רודס ב-21 באפריל. רודס הוסיף ואמר כי מנקודת מבטו של הבית הלבן, איראן היא זו שמסרבת ללכת צעד נוסף קדימה ולהעמיק את הקשרים עם ארה"ב.

"הנשיא [אובמה] אמר תמיד שהוא מוכן להיפגש עם ההנהגה הבכירה של איראן, אם יאמין שיוכלו להתקדם בסוגיות שונות", הסביר רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי האמון על תקשורת אסטרטגית בבית הלבן, בשיחה עם עיתונאים שהצטרפו לביקורו של אובמה בסעודיה ב-21 באפריל. "הוא שוחח בטלפון עם הנשיא [האיראני חסן] רוחאני". 

לדברי רודס, "האמת היא, שלא ראינו מצד האיראנים שום נכונות להעלות את דרג הפגישות. למעשה, הם מתמקדים אך ורק בערוצי התקשורת בין שרי החוץ שלנו, וסביר להניח שכך זה יימשך".

מצב העניינים הנוכחי בין ארה"ב לאיראן: איזון עדין

בכירים בארה"ב מדברים על איזון עדין, ממש כמו הליכה על חבל דק; מצד אחד הם עסוקים כל העת במגעים שקטים ליישום הסכם הגרעין, ובנסיבות מסוימות, גם דנים עם האיראנים בנושאים אזוריים כמו סוריה ותימן. מנגד הם ממשיכים לנסות לסכל את הפעילות האיראנית לערעור היציבות באזור, כולל אספקת מידע מודיעיני ליירוט משלוחי נשק מאיראן לחיזבאללה ולמורדים החותים בתימן.

"לערוצי התקשורת שנפתחו בזכות הסכם [הגרעין] עם איראן יש כבר השפעה ממשית וקונקרטית", הסביר בכיר אמריקאי ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, והביא כדוגמה את פרשת המלחים האמריקאים שנעצרו בידי משמרות המהפכה האיסלאמית של איראן ב-12 בינואר, כשספינתם סטתה מדרכה וחדרה למים הטריטוריאליים של איראן; המלחים שוחררו ללא פגע כעבור 16 שעות, לאחר שקרי שוחח עם זריף כמה פעמים כדי לפתור את המשבר בזריזות. "הדברים האלה קרו בזכות ההסכם", הוסיף הבכיר.

אשר לשיחות עם האיראנים בנושאים אזוריים, כמו המלחמה בסוריה, הוא אמר כי "הם [האיראנים] מוכנים לשבת ליד השולחן," הבכיר התייחס לכך שגם איראן חברה בקבוצת התמיכה הבינלאומית בסוריה, שמונה 20 מדינות, בהן ארה"ב, רוסיה וסעודיה.

מתקיימים מגעים חשאיים גם בנושא עיראק, אפגניסטאן ותימן, אף שבכירי הממשל האיראני נזהרים שלא לנקוט צעדים דרסטיים עד לסיומה של מערכת הבחירות הנוכחית (הסבב השני של הבחירות לפרלמנט האיראני יתקיים ב-29 באפריל). שיקולים פוליטיים פנימיים באיראן בלמו מעט את קצב הדיונים בנושאים אזוריים.

"בכל מה שקשור לאיראן, הגישה שלנו היתה שנשמח לדון עם האיראנים בכל פעם שנאתר הזדמנות לשינוי ולהתקדמות", אמר רודס. "הערוצים העיקריים לדיון שכזה היו ועודם המזכיר קרי ושר החוץ זריף, ולא רק בנושא הסכם הגרעין אלא גם בנושא סוריה ושאר בעיות אזוריות".

לדבריו, "אנחנו מנסים לטפח... דינמיקה שתאפשר לנו לקיים דיאלוג דיפלומטי עם איראן בכל נושא שקשור לסכסוכים האלה באזור. דווקא משום שלאיראן יש תפקיד בסכסוכים הללו, היינו רוצים לנסות ולהניע אותם בכיוון קונסטרוקטיבי יותר. וזה דורש מידה מסוימת של משא ומתן, וגם עמידה על המשמר".

הסיכוי לקידום הדיאלוג

אך גם אם בכירי ממשל כמו רודס מתארים את הרצון להרחיב את הדיאלוג עם איראן גם לסוגיות אזוריות אחרות בשבועות ובחודשים הקרובים, תוך כדי ניסיונות תמרון כתוצאה מאילוצים פוליטיים פנימיים ולמרות חילוקי הדעות העמוקים בראיית העולם האזורית שלהם ושל בנות בריתם, גם הבכירים האיראניים וגם האמריקאים מודעים לכך שהשעון מתקתק ושימיו של הממשל הנוכחי מתקרבים לקצם, ואיש אינו יודע אם הממשל הבא יבקש לשמר את הקשרים בדרג הנוכחי, אם בכלל.

לדברי חבר לשעבר בצוות המשא ומתן האמריקאי על הסכם הגרעין, ריצ'רד נפיו, כעת משנשבר הטאבו, הוא מצפה שממשל אובמה יוריש לממשל הבא ערוץ תקשורת פתוח עם איראן.

"כעת, לאחר שנשבר החותם ויש לנו קשרים טובים איתם, גם אם לא נורמליזציה מלאה, אני לא רואה סיבה שזה ישתנה", הסביר נפיו, כיום מנהל תוכנית במרכז למדיניות אנרגיה גלובלית באוניברסיטת קולומביה, בראיון שהעניק לאל-מוניטור. "גם ממשל רפובליקאי ירצה להמשיך ולטפח את ערוצי התקשורת הללו, ולו משום שהם קיימים".

הרי עברנו כבר את משוכת "הסיכון הפוליטי" הכרוך בפתיחת ערוץ תקשורת, "זה כבר מאחורינו", אמר נפיו. "והוא הוכיח את יעילותו. קשה לי להאמין שהוא ייעלם".

אבל עד כמה חזק ערוץ התקשורת הזה, והאם ישמש רק כדי לפתור בעיות כמו מעצרם של מלחי הצי האמריקאי או לברר סוגיות ביישומו של הסכם הגרעין, או שמא יורחב ויועמק כדי לדון גם בנושאים אחרים? לדברי נפיו, התשובה לכך תלויה בעיקר בזהותו של מזכיר המדינה הבא, או של סגנו. "תהיה חפיפה", הוא מעריך, כולל העברת ערוץ התקשורת עם זריף מקרי ליורשו. "החפיפה תהיה קלה יותר אם יורשו של קרי יהיה דמוקרטי... ועלולה להיות מסובכת יותר אם היורש יהיה רפובליקאי".

יישומו של הסכם הגרעין ישמש בסיס להמשך הדיאלוג בין ארה"ב לאיראן

יישומו של הסכם הגרעין עם איראן ישמש כנראה בסיס להמשך הדיאלוג בין שתי המדינות גם לאחר חילופי הממשל בין אובמה ליורשו, כך טוען עלי ואז, פרשן איראני בכיר בקבוצת המשבר הבינלאומית, בראיון לאל-מוניטור.

"הכלי הטוב ביותר למיסודו של ערוץ התקשורת הזה הוא JCPOA ותהליך יישומו", אמר ואז, "לשני הצדדים יש מתאמים שיצטרכו לעקוב בדריכות אחר יישומו של ההסכם לכל אורך מחזור החיים שלו, והם נפגשים בקביעות במסגרת ישיבות של הוועדה המשותפת או בשעת הצורך".

לדברי ואז, "קשה להאמין, בהתחשב ברמת הספקנות וההתנגדות שקיימת בטהרן, שממשל אובמה ינקוט צעדים נוספים, כמו איוש של משרד אינטרסים אמריקאי בטהרן, לפני שהממשל יסיים את תפקידו".

הוא הוסיף ואמר, "הצעד החד-צדדי היחיד שיכול הממשל לנקוט הוא לצמצם את מדיניות האין-מגע. שני הצדדים צריכים גם לעודד מגעים סדירים בין הדיפלומטים הבכירים שלהם ברמת האו"ם - בניו יורק, בז'נבה ובווינה״.

הקשרים בין ארה"ב לאיראן עלולים להישאר "מינימליים"

קשה להאמין שהנשיא הבא של ארה"ב יעמיק את הקשרים עם איראן מעבר לצרכים "המינימליים" של יישום הסכם הגרעין, או שינסה להפיק ממנו הון פוליטי רב יותר, לפחות בהתחלה, כך אמר לאל-מוניטור גארי סיק, ששימש בכיר במועצה לביטחון לאומי בימי ממשל פורד, קרטר ורייגן.

"אני לא רואה את הילרי [קלינטון] מתרחקת [מהסכם הגרעין], ומצד שני אני גם לא רואה אותה מפגינה איזו התלהבות או מנסה להוסיף ולבנות על זה או להעמיק את היחסים", הוסיף ואמר סיק, כיום מרצה באוניברסיטת קולומביה.

"לדעתי, היא מבינה [את חשיבותו של ערוץ התקשורת עם איראן] ומוקפת באנשים כמו ונדי שרמן [לשעבר תת-מזכיר המדינה ומראשי צוות המשא ומתן על הסכם הגרעין] וג'ייק סאליבן [סגן ראש הסגל שלה שלעבר, שהיה מעורב בבניית הערוץ הסודי עם איראן], ולאנשים האלה יש קשרים אישיים עם האיראנים. הם מבינים עד כמה זה חשוב", הסביר סיק. "הם היו חלק מזה״.

הוא הוסיף ואמר: "קשה לי להאמין שהיא או הם יפנו את הגב ליחסים האלה. אבל יש הבדל בין שמירה על יחסים מינימליים, או ניצול של מה שהושג עד כה. או כפי שאובמה היה מוכן לעשות, כלומר לקחת את זה צעד מסוים קדימה, ליצור משהו מעבר ל-JCPOA. "אובמה היה מוכן להשקיע בזה הרבה מאוד הון פוליטי. אני לא משוכנע שהילרי מוכנה לכך. זה עניין של מידה״, סיכם סיק.

זריף עשוי לספק המשכיות

מי שכן עשוי לספק המשכיות, ואולי הוא אף חשוב יותר מיורשיהם של אובמה ושל קרי בשמירה על ערוץ התקשורת בין ארה"ב לאיראן הוא זריף, בשל היקף הקשרים שיצר בדרכו השקטה בקהילה הדיפלומטית של ארה"ב במשך השנים, עוד בימיו כשגריר איראן באו״ם, כך טוענת סוזן מאלוני, לשעבר בכירה במחלקת המדינה שהייתה אמונה על תכנון מדיניות.

האם קשרי ארה"ב ואיראן יימשכו גם מעבר ליחסים שנוצרו בין קרי לזריף? "זו שאלה מעניינת מאוד שנוגעת בלבו של העניין, כלומר עד כמה היחסים האלה נובעים מקשרים אישיים בשלב זה", אמרה מאלוני, כיום סגנית מנהלת התוכנית למדיניות חוץ במכון ברוקינגס, בראיון שהעניקה לאל-מוניטור. "או עד כמה מספקים הקשרים המוסדיים שהתפתחו בשלוש השנים האחרונות של משא ומתן אינטנסיבי? והאם הם יעמדו בפני עצמם גם בלי קשר לאישים כאלה ואחרים שיבואו וילכו?".

"אני נוטה להאמין שהאפשרות השנייה נכונה יותר", הסבירה מאלוני. "למרות הקשרים הטובים שנוצרו בין קרי לזריף, לאחרון יש קשרים מצוינים עם אישים רבים בוושינגטון, עוד מלפני תקופת כהונתו כשר חוץ", הסבירה מאלוני. "אני מתארת לעצמי שרבים מהאנשים שעשויים להיות מועמדים לתפקיד מזכיר המדינה היו חלק מאותה קהילה, גם אם לא נחשפו אליו ישירות לפני כן".

"אבל נדמה לי שיש גם התנגדות בצד האיראני לכל הרחבה של הדיאלוג או להעמקת הקשרים בין ארה"ב לאיראן", הוסיפה מאלוני. "קיימת באיראן ביקורת רבה - עד כדי הכשלה של כל דבר שנראה כמו... שימוש בעסקת הגרעין כקרש קפיצה ליחסי קרבה הדוקים יותר. האווירה שם ארסית עוד יותר מאשר אצלנו, וגם אצלנו היא די ארסית".

אל-מוניטור גילה כי בנוסף לפגישתו עם קרי ולחתימה בניו יורק ב-22 באפריל על ההסכם שהושג בוועידת האקלים של פאריז, צפוי זריף להיפגש בחשאי עם כמה מחוקקים אמריקאים, כפי שעשה לא פעם בעבר (כשקרי וסגן הנשיא ג'ו ביידן היו סנטורים, שניהם נפגשו עם זריף, שהיה אז שגריר איראן במטה האו"ם בניו יורק).

זריף "היה כבר אז פורץ דרך, יותר מכל דיפלומט איראני אחר בתולדות היחסים בין ארה"ב לאיראן", סיפרה מאלוני. יותר מהשאלה מי יירש את קרי, חשוב לשאול מה יקרה ליחסים המתפתחים בין ארה"ב לאיראן אם בשלב מסוים יסיים זריף את תפקידו בממשלה, אם בשל התפתחויות פנימיות באיראן ואם משום שיסור חנו בעקבות עסקת הגרעין וקשריו עם המערב.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: united states, us-iranian rapprochement, un, nuclear deal, john kerry, jcpoa, barack obama, ali khamenei

לורה רוזן היא הכתבת המדינית של אל-מוניטור בוושינגטון. היא כתבה בעבר עבור יאהו! חדשות, עבור פוליטיקו ועבור פוריין פוליסי.  בטוויטר: @LRozen

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept