Palestine Pulse

עולם הספרות חוגג את יום הולדתו ה-75 של משורר פלסטיני

p
המחבר
בקצרה
המאבק הפלסטיני נמצא באופן קבוע בתודעתם של הערבים ועמי העולם הודות למשורר הנודע מחמוד דרוויש, שעבודתו ממשיכה לקצור תשואות שבע שנים לאחר מותו.

המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש נולד ב-13 במארס 1941, בכפר אל-בירווה בגליל. במקום כפר הולדתו הוקמו יישובים יהודיים. מושב אחיהוד וקיבוץ יסעור ממוקמים כיום במקום שבו עמד פעם הכפר הפלסטיני בצפונה של ישראל, מזרחית לעיר עכו. כיום, 75 שנה אחרי שנולד, דרוויש זוכה להכרה כאייקון ערבי בינלאומי.

מבקר הספרות הפלסטיני, פייסל דראז', מנהל את פרס היצירתיות על שם מחמוד דרוויש שמעניקה הקרן על שמו של המשורר. דראז' סיפר לאל-מוניטור כי לכבודו של דרוויש מוענקים פרסים שנתיים על סך 25 אלף דולר לאמני ספרות פלסטינים, ערביים ובינלאומיים.

"הוא היה סמל למאבק הפלסטיני ושיקף תרבות ערבית. יצירותיו וערכיו כללו לא רק את אהבתו לפלסטין והגנתו עליה, אלא גם את הראייה הערבית והאוניברסלית שלו", אמר דראז'.

דרוויש גילם את המהפכה הפלסטינית כפי שאף משורר לא עשה, והיה מקורב ביותר לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ולמנהיגו, יאסר ערפאת. שירו מ-1982 "למה עזבת את הסוס לבדו" נתן ביטוי למרירות הפלסטינית על כך שהעולם הערבי הפקיר את הפלסטינים אחרי פלישת ישראל ללבנון. הוא נבחר לוועד המנהל של אש"ף ב-1987, אבל התפטר ב-1993 לאחר חתימת הסכם אוסלו.

בהסבירו את התפטרותו, אמר דרוויש כי לא התנגד לשלום עם ישראל אלא להעדר מנגנון להבטחת שלום אמת ועצמאות. הוא הלין על כך שלא נקבעה הצמדה בין תקופת הביניים והסכם סופי ועל כך שישראל לא התחייבה מפורשות לסגת מהשטחים הכבושים.

לדבריו דראז׳, בעוד שדרוויש הפך למשורר המהפכה ואליל תרבותי ערבי, יצירתו הייתה בעיקרה הומניסטית. אחד משיריו המפורסמים ביותר, "אומי" (אמי), שבו מספר דרוויש על געגועיו ללחם ולקפה של אמו, הפך לשיר פופולרי בביצועו של הזמר הלבנוני מרסל חליפה. "הוא מעולם לא רצה להיות מוגבל לעולם הפלסטיני או הערבי, אלא לשקף ערך אוניברסלי רחב בהרבה", הוסיף דראז'.

הפרס הספרותי של קרן דרוויש ל-2016 הוענק למשורר הפלסטיני גסאן זקטאן, לסופר הלבנוני אליאס חורי ולסופרת האמריקאית אליס ווקר. לזכותו של זקטאן נאמר כי ניחן ביכולת מיוחדת לחבר בין התרבות העממית הפלסטינית לבין ספרות מודרנית בינלאומית. ספריו של חורי, שעשרה מהם תורגמו לשפות אחרות, עוסקים לעתים קרובות בפלסטין. ווקר, כלת פרס פוליצר, עוסקת ביצירותיה באפליה על רקע גזעי.

מאז הקמתה של ישראל ועד 1966, חיו אזרחיה הפלסטינים של ישראל במשטר צבאי נוקשה שכלל בדיקות ביטחוניות תמידיות במחסומים. אחד השירים המוקדמים שהפך את דרוויש לשם דבר בעולם הערבי, "תעודת זהות", נכתב ב-1964 והתייחס למשטר הצבאי על אזרחיה הפלסטינים של ישראל. השיר מתאר את הדרישות של קציני ביטחון ישראלים מערבים להציג בפניהם תעודות זהות.

דרוויש עזב את ישראל ויצא למוסקבה ב-1970, אבל עד מהרה התפקח מאשליותיו והרחיק עצמו באופן פומבי מהקומוניזם, הרבה לפני נפילתה של המדינה הסובייטית. בהמשך חי בקהיר, ביירות ופאריס. באופן אירוני, הסכם אוסלו, שבעטיו התפטר מאש"ף, היה כרטיס החזרה שלו לפלסטין. הוא שב ב-2007 וחי ברמאללה, אם כי לא למשך זמן רב.

דרוויש נפטר ב-9 באוגוסט 2008 בעיר יוסטון שבמדינת טקסס בניתוח לב פתוח שידע כי הוא מסוכן. בפלסטין הוכרזו שלושה ימי אבל וקרן מחמוד דרוויש הוקמה ב-10 באוקטובר 2008, על פי צו נשיאותי, "כדי לשמר את מורשתו התרבותית, ספרותית ואינטלקטואלית של דרוויש ולקדם את ערכיו הנעלים: אהבתו למולדת, הערכה עמוקה לכבוד האדם וקידוש מוחלט את החיים".

בראש קרן מחמוד דרוויש עמד עמיתו וחברו של המשורר, יאסר עבד רבו, ששימש מזכיר הוועד המנהל של אש"ף מאז 1971. ביולי 2015 הדיח נשיא פלסטין מחמוד עבאס את עבד רבו מתפקידו. כעבור שישה חודשים, ואחרי שעבאס לא הצליח לשנות את הרכב הוועד המנהל ולסלק את עבד רבו, הדיח את עבד רבו ואת 24 חברי הוועד המנהל של קרן מחמוד דרוויש.

בזמנו צוטט עבד רבו בעיתון הלונדוני בשפה הערבית אל חייאת כאומר שההחלטה הייתה "הפרה פוליטית, משפטית ולאומית ויהיו לה השלכות". משפחת דרוויש העירה גם היא שהיה צריך להתייעץ איתה לפני שהתקבלה ההחלטה להחליף את הוועד המנהל.

זיאד אבו עמר, לשעבר שר התרבות הפלסטיני, מונה ליושב ראש הקרן בדצמבר 2015 במקומו של עבד רבו.

אל-מוטווקל טהא, משורר פלסטיני נודע ומייסדו של בית השירה ברמאללה, אמר לאל-מוניטור כי הצו הנשיאותי שלפיו נוסדה קרן מחמוד דרוויש קובע שיש להחליף בקביעות את הוועד המנהל שלה. הוועד הקודם השלים שתי כהונות של שלוש שנים ולא הנהיג שיטת רוטציה, הוא הסביר.

אולם טהא מתעקש שהבעיה אינה ברוטציה של חברי הוועד המנהל, אלא בקריטריון לחברות בו. "הן ועד הנאמנים הישן של קרן מחמוד דרוויש והן החדש מורכבים בעיקר מדמויות מהעולם הפוליטי והעסקי ולא דמויות מהעולם התרבותי והספרותי", אמר.

ב-75 השנים האחרונות מלאו ספריות ערביות ועולמיות ביצירותיו של פלסטיני שנולד בכפר שאינו קיים עוד. אחד מספריו, "זכר לשכחה", מתייחס לפלסטינים שברחו מבתיהם ב-1948 אך נשארו באזור שהפך להיות מדינת ישראל, שם מתייחסים אליהם באופן חוקי כ"נפקדים".

הודות ליצירתיות של דרוויש, המאבק הפלסטיני עדיין חי במחשבותיהם ולבם של אנשים ברחבי העולם. עם כל שנה שחולפת, סטודנטים לספרות ערבית נשבים בקסמיה של היצירה הענפה והקומפוזיציה הייחודית שהפכה את דרוויש לאחד המשוררים האהובים על העולם הערבי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: writing, poetry, palestinian culture, palestinian cause, mahmoud darwish, literature, arabic, arab literature

דאוד כותאב הוא עיתונאי פלסטיני, פעיל מדיה ובעל טור בפלסטין פולס. בעבר שימש מרצה לעיתונות באוניברסיטת פרינסטון, וכיום הוא המנהל הכללי של Community Media Network, ארגון ללא מטרות רווח המוקדש לקידום התקשורת העצמאית בעולם הערבי. תמצאו אותו בטוויטר: @daoudkuttab

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept