ישראל פולס

עין כרם: כפר אחד, שלוש דתות

p
המחבר
בקצרה
שכונת עין כרם הפכה לאחרונה לחלק מהמאבק הדיפלומטי שמנהלים הפלסטינים נגד ישראל על רקע תהליך הכרתה כאתר מורשת עולמית. אבל אם יש מקום שמסמל מורשת במלוא מובן המילה – הרי זו עין כרם, שהיסטוריה שלה נוגעת בלב היהדות, הנצרות והאסלאם.

בתחילת חודש יולי נחשף בשכונת עין כרם הפסטורלית בירושלים מקווה יהודי עתיק. המקווה – בריכת מי גשמים שיהודים המקפידים על ההלכה טובלים בה על מנת להיטהר, התגלה במהלך שיפוץ באחד מבתי השכונה כשהוא במצב שמור היטב, כפי שנעזב לפני כאלפיים שנה. בקרקעית המקווה אף אותרו כלי חרס וכלי אבן, ששימשו כנראה את בעליו הקודמים בתקופת בית המקדש השני.

חשיפת המקווה מחזקת את ההכרה בקשר היהודי לעין כרם העתיקה, כאשר הקשר הערבי-פלסטיני והקשר הנוצרי מוכרים זה מכבר. "אין עוד כפר כזה בעולם כולו, שיש לו היסטוריה שנוגעת בלב של הנצרות, היהדות והאסלאם", אומר לאל-מוניטור פרופ' משה עמירב, תושב עין כרם מזה כ-40 שנה, שחיבר שני ספרים על הכפר ונחשב מומחה בינלאומי לתולדותיו.

"הסיפור היהודי הוא היותו של המקום כפר יהודי במשך אלף שנים – מקום בו על פי המקורות בנו את אבני המזבח; הסיפור הנוצרי מדבר על כך שעל שפת המעיין בכפר פגשה אלישבע, אמו של יוחנן המטביל, את בת דודתה מרים, אמו של ישו, כששתיהן נושאות את ילדיהן ברחמן; הסיפור המוסלמי הוא סיפורו של עומר בן אל-ח'טאב, כובש ירושלים, שנח בעין כרם ושתה ממימי המעיין אשר נתנו לו כוח לכבוש את העיר", מסביר פרופ' עמירב.

הקשר היהודי לעין כרם הוכח באופן ארכיאולוגי רק בשנים האחרונות עם מציאת מקווה יהודי ראשון בכפר ב-2004. היה זה פרופ' עמירב אשר מצא בכנסיית יוחנן המטביל בור, שהתברר כמקווה טוהרה. תגלית זו זכתה לתהודה בינלאומית והייתה הראשונה שהוכיחה כאמור את הקשר היהודי לעין כרם העתיקה, קשר שהופיע לפני כן רק בכתובים.

כעת נמצא מקווה יהודי שני, גדול ומרשים. "התגלית הזו ריגשה אותנו מאוד", אומרת לאל-מוניטור אוריה, משוררת שגרה בבית שבו התגלה המקווה יחד עם בן זוגה טל וששת ילדיהם. "זה חיבר אותי מאוד למורשת היהודית שלנו. מבחינתנו, כל ירידה לחלל המקווה היא סוג של ירידה במנהרת הזמן". לעומתה, בן הזוג טל אינו מתרגש מהממצא בעל ההקשר היהודי. "הדת לא מדברת אלי", הוא אומר, "יש כאן ממצא ארכיאולוגי וזה מה שחשוב".

"מקוואות הם דבר די מצוי בחפירות ארכיאולוגיות, וכמעט בכל בית יהודי מתקופת בית שני היה מקווה", אומר לאל-מוניטור עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות. "מה שמיוחד במקרה הזה הוא היותו של המקווה בעין כרם, וכן מצבו הטוב של הממצא".

סיפורה של עין כרם מתחיל עוד בתקופה הכנענית. יהודים התיישבו שם לראשונה בימי הבית הראשון, בסביבות המאה השמינית לפנה"ס. הם התגוררו בעין כרם עד למאה הראשונה לספירה בזמן חורבן בית המקדש השני. בתקופה ההיא פסקה ההתיישבות היהודית במקום, ויהודים שבו לשם כאלפיים שנים לאחר מכן, ב-1948, בתום מלחמת העצמאות.

במאה החמישית, לאחר מאות שנים של שממון, הגיע לכפר הכובש המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב הנחשב למייסד האימפריה המוסלמית. במשך מאות שנים אחריו המקום נותר נטוש, ובמאה ה-12 הגיעו אליו צלבנים ובנו בעין כרם כנסיות. במאה ה-15 נרשמה במקום התיישבות גדולה של מוסלמים מרוקאים דרווישים; הסולטן של ירושלים שלח אותם לעין כרם משופעת המים על מנת לגדל בה ירקות. במאות ה-16 וה-17 הגיעו לעין כרם נוצרים מבית לחם והתיישבו בה. בתחילת המאה ה-19 אוכלוסיית הכפר מנתה שני שליש מוסלמים, שליש נוצרים ומעט יהודים.

בשנים האחרונות הפכה עין כרם למוקד עליה לרגל לצליינים נוצרים מכל העולם, ובה בעת לשכונה יוקרתית המאכלסת תושבים מבוססים. השכונה משופעת במסעדות גורמה ובחנויות בוטיק הממוקמות בין סמטאות האבן הצרות והתלולות המאפיינות את המקום. עין כרם יושבת על צלע הר בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים, ולמרות שהיא שייכת מוניציפאלית לירושלים, בשל ניתוקה היחסי מהעיר והיותה מוקפת הרים, עמקים ויערות היא שמרה על ניחוח כפרי שליו.

בשנה האחרונה [2015] הוגשה לאונסק"ו בקשה להכריז על עין כרם כאתר מורשת עולמית. זאת בניסיון למנוע בנייה חדשה באזור שעלולה לפגוע באופיו. בתגובה, קהילה גדולה של פליטים פלסטינים יוצאי הכפר, שנטשו אותו ב-1948, שיגרה לאונסק"ו מכתב התנגדות למהלך. לטענת יוצאי הכפר, הכרזה שתכיר במקום כאתר מורשת עלול להנציח את עין כרם כאתר מורשת יהודי, תוך הדחקת מקומה של המורשת הפלסטינית ופגיעה בסיכוי שלהם לממש את זכות השיבה לכפר.

זו בדיוק הסיבה לכך שעבור רבים מתושבי עין כרם היהודים, גילוי המקווה באחד מבתי השכונה מהווה סוג של הקלה. "אני בטוחה שיש פלסטינים שגרו כאן בעין כרם ועזבו או גורשו במהלך אירועי מלחמת העצמאות", אומרת עליזה, תושבת עין כרם, אותה אני פוגש במכולת השכונתית. "אבל כאשר מתברר שליהודים יש קשר כה עמוק להיסטוריה של עין כרם, זה מחדד את השאלה האם אנחנו כובשים או משחררים. הארכיאולוגיה מוכיחה שאנחנו משחררים".

שכונת עין כרם מייצגת זיכרון היסטורי עבור שלושת הדתות שפעלו בארץ ישראל. אין כאן הרבה ממצאים פיזיים, לא נקשרו בעין כרם אגדות תנ"כיות רבות ולכפר אין היסטוריית התיישבות רציפה ואחידה. אבל מבחינת היהדות, הנצרות והאסלאם, עין כרם היא ציר משמעותי בהיסטוריה שלהן. החל מההתיישבות היהודית בימי בית ראשון, הכיבוש הערבי וגילויו לעולם של מבשר הנצרות. אם יש מקום שמסמל מורשת במלוא מובן המילה, המקום הזה הוא עין כרם.

מאמר זה מהווה חלק מסדרת המורשת התרבותית המזרח תיכונית שלנו, באוגוסט 2015. כדי לקרוא עוד מאמרים מהסדרה, אנא לחצו כאן.

נמצא ב: judaism, jerusalem, islam, history, christianity, archaeology

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X