ישראל פולס

המהפכה הטכנולוגית מנקה את השחיתות השלטונית בישראל

p
המחבר
בקצרה
שלל פרשות שחיתות חמורות נחשפו לאחרונה הודות לטכנולוגיה משוכללת ולהגברת הביקורת הציבורית ברשתות החברתיות. השר לשעבר מיכאל איתן אומר בראיון לאל-מוניטור כי המצב החדש יגביר את השקיפות ויעצים את האזרח.

בסוף אפריל נעצר הפרקליט המוכר רונאל פישר בפעם השנייה בפרשת השוחד שנתן לכאורה לקציני משטרה, בתמורה למידע פנימי על תיקים. פישר נעצר לראשונה ביולי 2014, אולם מאז הוא שוחרר למעצר בית והחקירה נתקעה עד לאחרונה. הפעם, חומר החקירה שהוביל למעצרו היה דרמטי הרבה יותר. המשטרה הצליחה לפענח מידע מוצפן מהטלפון הסלולארי של עורך הדין. התברר כי פישר וקצין המשטרה ערן מלכה נהגו לכאורה להעביר מידע מקודד ביניהם, באמצעות יישומון ייחודי שפותח במיוחד לצורך כך. פיצוח האפליקציה חשף בפני חוקרי המשטרה את השיטה: מלכה העביר לפישר מידע מסווג ביותר מתוך חקירות, והפרקליט קיבל עבורו כסף מהנחקרים.

הפענוח הזה הוציא לאור השמש את אחת מפרשות השחיתות הציבורית החמורות ביותר במדינת ישראל, שבה מעורבים על פי החשד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, קציני משטרה בכירים ועו"ד צמרת. במלים אחרות, גורמי אכיפת החוק מהבכירים ביותר נחשפו כשהם שקועים עד צוואר בחשדות לשחיתות שיטתית, חשדות שמדי יום רק הולכים ומעמיקים.

מלבד תיק פישר-דוד, נחשפו בשנה האחרונה פרשות שחיתות שלטונית חמורות נוספות. הבולטות שבהן הן פרשת השחיתות בישראל ביתנו, שבה מעורבת גם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום. לפי החשד היא עמדה בראש מנגנון של העברת כספים ציבוריים במרמה. בפרשה נעצרו דמויות בכירות נוספות מהמפלגה, והיא ממשיכה להיחקר בימים אלה. חשיפת החשדות האלה הסבה נזק פוליטי עצום למפלגתו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, שאת הבחירות האחרונות סיים עם שישה מנדטים בלבד - כחצי ממספר המושבים בכנסת הקודמת. גם את שיטת קירשנבאום המשטרה פענחה דרך הקלטות ומידע שהתקבל באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.

הקלטות גרמו גם להסתבכותו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בשלל פרשות. ביולי 2012 הוא זוכה בפרשת מעטפות הכסף מאיש העסקים משה טלנסקי. בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו מהאשמה על פיה קיבל שלא כדין את הכספים, בנימוק שלא הוכח כי הכספים שימשו אותו לצרכים אישיים. אולם לפני כשנה, בעקבות חתימה על הסכם עד המדינה, מסרה אשת סודו לשעבר, שולה זקן, הקלטות מפלילות שהביאו לפתיחת התיק מחדש, להרשעה ולגזר דין של שמונה חודשי מאסר על ראש הממשל לשעבר.

לכאורה נוצר הרושם שהשחיתות השלטונית בישראל מציפה את כל המערכות והופכת לנורמה. אולם דווקא חשיפתן, שבמקרים רבים התאפשרה הודות למהפכה הטכנולוגית שמסייעת בהגברת השקיפות, מסמלת תקופה חדשה, נקייה יותר בפוליטיקה ובמערכות הציבוריות.

השר לשעבר מיכאל איתן היה בין הראשונים בכנסת לאמץ בחום את המהפכה הטכנולוגית בתחום הזה, ולהשתמש בה כמנוף להגברת השקיפות השלטונית. הוא מאמין שההרתעה שהביא עמו העידן החדש גורמת לאנשי ציבור לשנות את אופן התנהלותם ולאמץ נורמות מחמירות יותר. איתן, איש ליכוד, מוכר לציבור כחושף שחיתויות וכמי שהביא לחקירה בפרשת העמותות של אהוד ברק בבחירות 1999, שבמסגרתה שמר יו"ר העבודה הנוכחי, יצחק הרצוג, על זכות השתיקה.

בשנות ה-90 הוא גילה את נפלאות הטכנולוגיה בכל הנודע לשקיפות שלטונית, ואף כיהן כשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור.

בראיון לאל-מוניטור הוא טוען שמהפכת המידע קשורה ישירות לחשיפת שחיתויות, אולם השפעתה לא נעצרת שם: "יש היום יותר רגישות גם למעשים והתנהגויות שבעבר לא נחשבו לפליליים, ולא על ידי חקיקה אלא בעקבות לחץ מלמטה באמצעות הרשתות החברתיות. זה מאפשר לאזרח שראה שר שהחנה את מכוניתו על חניית נכים, לצלם, להעלות לפייסבוק, להפוך את הפוסט לוויראלי, ולחשוף את השר בקלונו".

אל-מוניטור: עד כמה השינוי הוא עמוק? זה מנקה את הפוליטיקה?

איתן: זה משנה את מערכת היחסים בין האזרח הבודד לבין הממשל. כמובן שפרסום הוא חלק מהדרך להילחם בשחיתות, בעידן שבו הפרסום הוא לא רק בתקשורת הממוסדת, יותר ויותר מעשים והתנהגויות לא ראויים נחשפים בקלות. באופן כללי, חשיפה מאפשרת ממשל נקי יותר, וזה מתקדם ככל שאמצעי התקשורת יותר חזקים.

אבל יש עוד דבר גדול שקרה. הרשתות החברתיות משפיעות על השיח ועל הנורמות של המערכות השלטוניות, שבהן מערכת המשפט. הציבור מגיב, הציבור מתארגן ושופט לחומרה את נבחריו בכל הנוגע לנורמות. זה משפיע על המערכות.

אל-מוניטור: במצב נוכחי שאתה מתאר, פרשת עמותות ברק שחשפת אחרי בחירות 1999, שבה נטען להתנהגות פלילית פסולה של ברק ויועציו בגיוס כספים, לא הייתה נסגרת היום בקול ענות חלושה כפי שקרה אז?

איתן: אין לי ספק שזה היה מסתיים אחרת. התיק הזה לא היה נסגר. אם זה היה היום - זה לא היה מסתיים ככה. הלחץ הציבורי גדול יותר, והיו יוצאים הרבה יותר דברים החוצה בזמן אמת, ואולי אפילו הייתה פורצת מחאת רשת. הרבה דברים בפרשה של עמותות ברק לא יצאו החוצה בזמן הנכון. אני מאמין שהפרקליטות אז חסמה את זה.

דוגמה נוספת היא הצבעתי בממשלה נגד מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל (בשל ביקורת על חריגות בנייה שביצע בבית מגוריו; מ"מ). הייתי השר היחיד שהצביע נגד, וההתנגדות שלי הצליחה לעצור את המינוי למרות שכבר אושר במסלול המלא. אני מאמין שתגובות הציבור ומעורבותו באמצעות התקשורת החדשה יצרה את האווירה שהובילה לפסילה מהרמטכ"לות.

אל-מוניטור: מה אתה צופה שיקרה בעתיד?

איתן: בשנות ה-90 הבנתי את הכוח של הטכנולוגיה, והיום אני מעודד את הביטוי לממשל פתוח שמדבר על עידן המידע ככלי שמעמיק את הדמוקרטיה. הטכנולוגיה תעצים את הממשל הדמוקרטי בהנגשת מידע וחופש מידע, שיתוף הציבור בפעילויות ממשל והחלפת דעות, וזה מייצר מצב של אחריותיות. הציבור יכול לתת הערכה על ביצועי הממשל, והטכנולוגיה תעצים עוד יותר את האזרח.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: technology, social media, knesset, israeli politics, governance, fraud, corruption, bribery

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept