מדוע הצעירים מעדיפים את דרך נתניהו על פני שמירת הדמוקרטיה?
המאבק שנתניהו והליכוד מנהלים נגד המשטרה, הפרקליטות, התקשורת והשמאל מספק אדרנלין מהפכני לצעירים הישראלים, שמעדיפים להזדהות עם שלטון מושחת הקורא תיגר על שומרי הסף של הדמוקרטיה.
לא בכדי ממקד הליכוד את הקמפיין שלו במגרש הביתי, כדי לדרבן ליכודניקים לנוע לקלפיות ב-2 במארס. במטה הבחירות של הליכוד חוששים כי העננה הפלילית הכבדה שרובצת על מועמדם לראשות הממשלה, בנימין נתניהו, תשאיר רבים מתומכי המפלגה בבית. בעיקר את המבוגרים, אשר זוכרים לטובה את הליכותיהם של מנחם בגין ויצחק שמיר. אלמלא אותה עננה, הליכוד לא היה נקלע למערכת בחירות שלישית בתוך שנה. סקרי עומק שנעשו בשנים האחרונות מלמדים כי לבו של הציבור היהודי נמצא בצד ימין. אפילו אם בני גנץ יצליח להרכיב ממשלת כחול לבן-ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ, ללא עזרת הרשימה המשותפת (הישג שנראה היום דמיוני עד הזוי), התבשיל שלו ידיף ארומה ימנית. לפחות שלושה חברי כנסת ברשימת כחול לבן (משה יעלון, צבי האוזר ויועז הנדל) הם אנשי ימין מוצהרים. המתנחל אביגדור ליברמן נושא בגאון את דגל הטרנספר בראש חבורת נושאי כליו.
אם הבחירות הקרובות אינן מבשרות טובות למחנה המרכז-שמאל, העתיד שמצפה למחנה הזה, זה שטמון בדור הצעיר, נראה עגום שבעתיים.
