הקרב המשפטי הדורסני של נתניהו מרחיק את ממשלת האחדות

ביום רביעי [6 בנובמבר] כאשר שר המשפטים אמיר אוחנה עלה אל דוכן הנואמים במליאת הכנסת ודף בידו, איש מהנוכחים לא ייחס חשיבות גדולה לאירוע השגרתי. אלא שמהר מאוד התברר שאוחנה מטיל פצצה. למרבה התדהמה, שר המשפטים ניצל את חסינותו הפרלמנטרית ופירט בשידור חי את אמצעי החקירה הלא שגרתי שהופעל בחדר החקירות על ניר חפץ, עד המדינה נגד ראש הממשלה, שהיה אסור בפרסום עפ"י צו של בית משפט. בכך נחשפו בפני הציבור, בניגוד לצו איסור הפרסום, פרטים אינטימיים על חייו של חפץ ושל אדם קרוב אליו. אוחנה עשה זאת שבועות ספורים לפני החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו, כדי להוכיח לשיטתו שראש הממשלה אינו זוכה למשפט צדק ושמערכות אכיפת החוק רודפות אותו.

להשתלחותו הרעילה של אוחנה בפרקליטות ובמשטרה היה אפקט פוליטי מיידי. היא הנחיתה מכת גרזן על הסיכויים להקמת ממשלת אחדות, שממילא היו נמוכים.  גורם בכיר בכחול לבן אמר לאל-מוניטור: "זה נכון שחלק גדול ממצביעי כחול לבן לא רוצים בחירות, אבל הם יותר לא רוצים את ביבי. לכן כשקורה כזה אירוע, הסיכוי שגנץ יכשיר את נתניהו קטן עוד יותר".

ואכן, לא עבר זמן רב ויו"ר כחול לבן בני גנץ צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "ההתנהלות החמורה של שר המשפטים רק מוכיחה למה אסור שיכהן בישראל ראש ממשלה תחת כתב אישום". זה היה ציוץ ערכי כמובן אבל גם פוליטי, שכוון ל"בייס" שלו, אשר כבר שתי מערכות בחירות רצופות נותן את קולו לכחול לבן בתקווה שתביא סוף לשלטון נתניהו. זהו ציבור שרואה את אוחנה ומרגיש שהמדינה הלכה לו למחוזות מאפיוזיים. זהו ציבור שמשוכנע שששר המשפטים הוא הקונסלייר של ראש הממשלה, שהפר בהנחייתו את צו איסור הפרסום, או לחילופין בהנחיית בנו יאיר.

לפרט הזה אין רלוונטיות. אוחנה אינו צריך הוראות מפורשות, הוא מאמין בכל לבו בכך שנתניהו נרדף על ידי מערכת זדונית. הוא אינו אספסוף ואינו נעדר עמוד שדרה. הוא משפטן בהשכלתו, איש ימין ואידיאולוג שמאמין שמשהו רקוב במערכת שלטון החוק, והוא לא היחיד. חנפנותו לנתניהו חופפת את אמונותיו במקרה הזה.

אוחנה מכיר את הסנטימנט בבייס הליכודי ובימין נגד רשויות האכיפה. זה לא דבר חדש, הוא היה קיים גם לפני חקירות ראש הממשלה נתניהו. החידוש כאן הוא שהפרזנטור הכי טוב במערכת הפוליטית, בנימין נתניהו, התגייס במלוא עוצמתו להוביל את הקמפיין נגד רשויות האכיפה. בתחכום רב הוא הפך את "רדיפתו" האישית לרדיפת הליכוד והימין כולו. אבל לא רק. נתניהו הצליח גם לתרגם את הירידה המתמשכת באמון הציבור במערכות שלטון החוק לסנטימנט פוליטי חזק. למרבה המבוכה, המערכות האלה מספקות לו חומר על בסיס יומיומי. החל ביציאתה לחופשה של הפרקליטה המלווה בתיקיו במהלך השימוע שניתן לו, דרך חיטוט במכשירי הטלפון הניידים של יועציו ללא צו שופט, וכלה בשימוש באמצעי לחץ חריג וזדוני בחקירת עד המדינה ניר חפץ שהביא לשבירתו, כך לטענת נתניהו.

כשהציבור שתומך בנתניהו מביט באירועים האלה, הוא מתחזק בדעתו שנתניהו נרדף. זו תהיה טעות גדולה לפטור את העניין בטענה שמדובר רק בקומץ ביביסטים. אם זה היה כך, נתניהו כבר מזמן היה קורס פוליטית. אבל הוא עדיין חזק בסקרים, יציב בליכוד ומוביל בבטחה את בלוק ה-55 של הימין-חרדים, שגם הם מנהיגים ציבורים שמזדהים עם תחושותיו.

ביום חמישי [7 בנובמבר] התראיין יו"ר סיעת הליכוד החדש, ח"כ מיקי זוהר, בגלי צה"ל, ושיקף את האווירה הנוכחית בשדרה המרכזית של פעילי הליכוד. הוא העניק רוח גבית למעשה של אוחנה והסביר: "אנחנו היום נמצאים בליכוד באיזושהי  סיטואציה, שאנחנו רוצים לצעוק, פשוט לצעוק את האמת ולהגיד לציבור תתעוררו, בואו תראו מה קורה פה. אנחנו עדים למצב שבו הפרקליטות יחד עם המשטרה, מכסה על שקר מוחלט, על עדות עוינת, על עדות מלוכלכת באמצעים שיש לרשותם במסגרת החוק, ואנחנו נשארים במצב שאנחנו לא יכולים להגיד את האמת, שאנחנו לא יכולים להבהיר מה קרה פה עם העדות של ניר חפץ, איך היא הושגה וכיצד היא הושגה".

אפילו השר לשעבר ח"כ גדעון סער, מי שנחשב ליריבו הגדול של נתניהו בליכוד והמועמד המוביל לרשת אותו, מתכתב עם אותו סנטימנט. סער הוא משפטן ובצעירותו היה עוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר. כחבר כנסת נחשב סער למחוקק מוערך ומשמעותי. לפני מספר שנים הוא הגיש הצעת חוק שנועדה להגן זכויותיהם של נחקרים ולהעניק להם הליך הוגן, ובין השאר הציע ששופט יוכל לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים. ביום רביעי השבוע חזר סער והגיש שוב את הצעת החוק שנדחתה בזמנו. ההקשר לניר חפץ היה ברור. לזכותו של סער צריך לומר שלא גילה את האור רק עכשיו, זו האג'נדה שלו הרבה לפני תיקי נתניהו. כעת כשהוא מעלה את ההצעה שוב, הוא בעצם מחזק את טענות נתניהו על האופן שבו גויס חפץ. זה בוודאי לא יזיק לו בליכוד. זו גם הוכחה נוספת לכך שסער לא יוביל מרד נגד נתניהו בליכוד, גם אם היועץ המשפטי יחליט להאשימו בשוחד. סער מתכוון להיות ראש ממשלה מתוך הליכוד, הוא אינו מתאבד שיעי.

ככל שנוקפים הימים והמתקפות נגד הפרקליטות והמשטרה מצד ראש הממשלה ותומכיו בליכוד מחריפות והופכות אגרסיביות יותר, כך מצטמצמים הסיכויים לממשלת אחדות. ככל שהבייס של כחול לבן הוא אנטי ביבי ורואה בראש הממשלה גורם הרסני ומשחית, כך האופציה הזאת מתרחקת. זוהי תמונת ראי של הסנטימנט הקיים במחנה הנגדי, שהוא חזק לא פחות.