ביום רביעי [6 בנובמבר] כאשר שר המשפטים אמיר אוחנה עלה אל דוכן הנואמים במליאת הכנסת ודף בידו, איש מהנוכחים לא ייחס חשיבות גדולה לאירוע השגרתי. אלא שמהר מאוד התברר שאוחנה מטיל פצצה. למרבה התדהמה, שר המשפטים ניצל את חסינותו הפרלמנטרית ופירט בשידור חי את אמצעי החקירה הלא שגרתי שהופעל בחדר החקירות על ניר חפץ, עד המדינה נגד ראש הממשלה, שהיה אסור בפרסום עפ"י צו של בית משפט. בכך נחשפו בפני הציבור, בניגוד לצו איסור הפרסום, פרטים אינטימיים על חייו של חפץ ושל אדם קרוב אליו. אוחנה עשה זאת שבועות ספורים לפני החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו, כדי להוכיח לשיטתו שראש הממשלה אינו זוכה למשפט צדק ושמערכות אכיפת החוק רודפות אותו.
להשתלחותו הרעילה של אוחנה בפרקליטות ובמשטרה היה אפקט פוליטי מיידי. היא הנחיתה מכת גרזן על הסיכויים להקמת ממשלת אחדות, שממילא היו נמוכים. גורם בכיר בכחול לבן אמר לאל-מוניטור: "זה נכון שחלק גדול ממצביעי כחול לבן לא רוצים בחירות, אבל הם יותר לא רוצים את ביבי. לכן כשקורה כזה אירוע, הסיכוי שגנץ יכשיר את נתניהו קטן עוד יותר".