חוק המצלמות של בנימין נתניהו והליכוד, שכמו שעלה מהר כך הוא נפל [9 בספטמבר], מעלה בעקיפין סוגיה אחרת שיש לדון בה: עלות הבחירות למשק הישראלי והשלכות העלויות האלה על הכלכלה הישראלית. בכיר במשרד הכלכלה והתעשייה, המעורה בעבודת התכנון הכלכלית של ישראל, אומר לאל-מוניטור כי "כדאי שהפוליטיקאים מכל הצדדים יפנימו. אם חלילה לא יצליחו להקים ממשלה ויהיו בחירות שלישיות, הכלכלה הישראלית תיכנס למשבר קשה, קטסטרופלי, שיהיה לה קשה מאוד לצאת ממנו".

בחישוב המחיר הכלכלי של הבחירות יש לקחת בחשבון כי מדובר ביום שבתון. כמה בדיוק עולה למשק יום השבתון זו שאלה מורכבת, אך לפי נתונים שמציגים הארגונים היציגים במגזר העסקי מדובר ב-2 עד 2.5 מיליארד שקל ליום שבתון אחד. לפחות 1.5 מיליארד שקל מהם משקפים אובדן הכנסות בשל אי התייצבות לעבודה ותשלום של שכר גבוה בשיעור של 200% לעובדים שמתייצבים לעבודה ביום הבחירות כמו עובדי התחבורה הציבורית שאינה שובתת, עובדי התקשורת ובשירותים חיוניים כמו בתי חולים, משטרה, כבאות ועוד.

נשאלת השאלה, האם מוצדק לקיים יום שבתון כשאחוז ההצבעה לרוב הוא פחות מ-70% (67.9% בבחירות באפריל)? יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התומך בביטול יום השבתון, ניצל השבוע את כינוס הוועדה המסדרת של הכנסת והודיע שהוא תומך עקרונית בחוק המצלמות, אך הציב תנאי: "העובדה שמביאים את חוק המצלמות לכנסת מהווה הזדמנות לתקן גם את סוגיית יום החופש, כך שרק מי שהצביע יזכה ליום חופש. לנו ברור שכמו בפעם שעברה, שהליכוד והחרדים עשו הכל על מנת להכשיל את החוק ליום החופש בבחירות שלא יעבור, כך הם יעשו גם הפעם. זה רק מוכיח שהליכוד והחרדים נגד הצבעה חילונית ויעשו הכל להקמת ממשלת הלכה", טוען ליברמן.

לא במקרה ליברמן מזכיר את החרדים. שיעורי ההצבעה ביישובים חרדים גבוהים יותר לעומת יישובים שאינם חרדים, ובבחירות באפריל הם עלו בחלק מהמקרים על 80% (88% במושב החרדי תפרח, 84.6% באלעד, 84.5 במודיעין עילית, 77.3% בבני ברק). משמע כוחם הפוליטי של החרדים, הנובע מהייצוג שלהם בכנסת, גדול יותר מחלקם באוכלוסייה. מבחינת ליברמן, הגדלת שיעור ההצבעה הכללי תקטין את כוחם של יריביו הפוליטיים.