כך נהפכה השואה לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית

"לפני 70 שנה, בזמן השואה, ירו בנו ככה", אמר הרב ישראל גולדשטיין, שנפצע בשבת [28 באפריל] בירי במרכז חב"ד בעיירה פאווי בסן דייגו שבקליפורניה, שבו נרצחה לורה קיי. "אני רוצה שאחינו האמריקנים יידעו שלא ניתן לזה לקרות כאן".

למרבה הצער, אין כמעט שבוע שבו לאומן קיצוני, קנאי דת או חולה נפש רוצח ללא אבחנה גברים, נשים וילדים חפים מפשע בארה"ב. זה קורה בבתי ספר ציבוריים, במסגדים, בכנסיות וגם בבתי כנסת. בחודש אפריל לבדו נהרגו 25 אזרחים אמריקאים ועשרות נפצעו ב-33 אירועי ירי המוני. ממוצע של יותר מתקרית ליום. כל רצח כזה מצית מחדש את הדיון הציבורי בסוגיית הגבלת מכירתם של כלי נשק קטלניים. ריבוי מקרי הרצח המיוחסים לאנשי "העליונות הלבנה" מעוררים ביקורת נגד הסלחנות עד אהדה שפוליטיקאים בכירים מעניקים לארגונים ניאו פשיסטים. אך כל אימת שיהודים נופלים קורבן לירי המוני שכוון כלפיהם בגלל היותם יהודים, חזקה שמישהו ישלוף את השואה.