בנאומו בכנסת לרגל פתיחת מושב החורף [15 באוקטובר], התפאר ראש הממשלה ב"עשור מופלא", שחופף לכהונתו בעמדת הקברניט. הוא דיבר על עשור של צמיחה והתעצמות, יציבות וביטחון, שגשוג ובנייה. נתניהו ידע לספר כי כל אחת מן המדינות המפותחות "הייתה מתברכת במה שעשינו". וכמובן, שום נאום אינו שלם בלי להזכיר את איראן, שנגדה, לדברי נתניהו, ישראל תמשיך לפעול בכל הכוח.
אולי אין זה מקרה שנתניהו שכח להזכיר את ההישגים הישראליים מעוררי הקנאה בחינוך ובמדע. הזכרתם הייתה מאלצת אותו להתייחס למקומה של ישראל בתחומים אלה ביחס לשכנותיה הקרובות והרחוקות. האם הוא חשש כי דיבור על יחסי הכוחות בין ישראל לאיראן בתחומים הקריטיים הללו מהבחינה האסטרטגית, ישעמם את הציבור?