למה ראשי מפלגות הקואליציה לא תוקפים את נתניהו?

אירוע ההכרזה על מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל הבא אמור היה להיות הרגע של שר האוצר משה כחלון, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו "גנב" לו את ההצגה.

ביום שלישי בצהריים [9 באוקטובר] הוזמנו הכתבים הכלכליים למשרד ראש הממשלה למפגש עם נתניהו וכחלון. שם, נאמר להם, יחשפו בפניהם השניים את שמו של הנגיד הבא. ראש הממשלה היה יכול לפרגן לשר האוצר ולאפשר לו לבשר את החדשות, אבל בפועל נתניהו היה זה שנעמד ראשון מול המצלמות והסביר מדוע נבחר פרופ' אמיר לתפקיד.

אמנם כחלון דיבר אחרי נתניהו, אלא שבהמשך הפך ראש הממשלה את האירוע למסיבת עיתונאים פרטית שלו, ואיש כבר לא זכר את הנגיד או את דברי שר האוצר. התקשורת הישראלית, שנתניהו הפסיק להתראיין אליה, יצאה מגדרה לנוכח האירוע הנדיר בו נתניהו מסכים להשיב לשאלות עיתונאים. כל שנותר לכחלון היה לצפות בשתיקה בקניבליזם התקשורתי מצד נתניהו כאשר הוא, שר האוצר, היה הקורבן.

נקמתו הקטנה של כחלון באה כמה שעות מאוחר יותר, כאשר התראיין לתוכנית הכלכלית בחברת החדשות ואמר כי "ראש ממשלה תחת כתב אישום ואחרי שימוע לא יוכל לתפקד". האמירה הזו אמנם צוטטה בהרחבה, אבל בפועל לא היה בה חדש, גם לא איום או אולטימטום. כחלון זרק אמירה כללית ולא מחייבת, ביודעו כי הבחירות הבאות יתקיימו כנראה לפני שיוגש נגד נתניהו כתב אישום, אם יוגש.