פינוי חאן אל-אחמר הוא נשק שמעניקה ישראל לתומכי ה-BDS
ההתעניינות הבינלאומית בתושבי חאן אל-אחמר תהפוך ודאי את פינוים בכוח לאירוע תקשורתי שנזקו יהיה רב לישראל. אחרי קיץ רווי ביטולי הופעות מוזיקאים בארץ וכשבאופק האירוויזיון בתל אביב, פשרה שתמנע את הריסת הכפר עדיפה לישראל.
"הריסת הכפר חאן אל-אחמר וטרנספר בכפייה של תושביו יהוו הפרה חמורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי". כך, במילים ברורות אלה הזהיר השבוע הפרלמנט האירופי את ישראל [12 בספטמבר]. הפרלמנט ציין כי פינוי הכפר ייחשב פשע מלחמה על פי אמנת ז׳נבה, והוסיף כי אם מבניו ייהרסו, מנהיגי האיחוד ידרשו מישראל לשלם פיצויים על כך משום שחלק מהמבנים הוקמו באמצעות תרומות ממדינות האיחוד.
מוקדם יותר ביום שלישי השבוע [11 בספטמבר] פרסמה שרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני הצהרה משותפת מטעמן של מדינות האיחוד הגדולות – בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד, שקראה לישראל לחזור בה מההחלטה להריסת הכפר.
נציגי האיחוד האירופי עוקבים במשך שנים אחר מאבקם המשפטי של תושבי חאן אל-אחמר. מצד אחד הוגשו לבג''ץ עתירות על ידי התנחלויות סמוכות ועל ידי תנועת "רגבים" בדרישה לממש צווי הריסה שהוצאו על ידי המנהל האזרחי נגד מבנים שהוקמו בכפר. מצד שני הוגשו עתירות על ידי תושבי הכפר נגד פינוים והריסת חאן אל-אחמר.
תנועת רגבים מגדירה את עצמה "תנועה ציבורית שמטרתה להשפיע על כלל מערכות השלטון במדינה... לשמור על אדמות העם היהודי... ולמנוע השתלטותם של גורמים זרים על משאבים אלו". אכן, לאחר מאבק משפטי שהחל לפני כעשור [2009] הצליחה התנועה "להשפיע על מערכות השלטון" ו"לשחרר אדמות" שהשתלטו עליהם כביכול "גורמים זרים". ביום רביעי שעבר [5 בספטמבר] דחה בג"ץ את עתירות התושבים, והתיר למעשה למדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו למבני הכפר.
