ביום רביעי [6 ביוני] דחתה הכנסת, זו הפעם השלישית, הצעת חוק של ח"כ עומר בר לב ממפלגת העבודה להשלמת בניית גדר הביטחון סביב יהודה ושומרון. מפלגות הקואליציה בראשן הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו הן שהפילו את הצעת החוק, שח"כ בר לב רואה בה אמצעי קריטי למניעת פיגועי טרור.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מטרתה היא לחייב את הממשלה ואת משרד הביטחון להשלים את בניית הגדר לאלתר, בתוך 18 חודשים, "ולתת לכך עדיפות לאומית". אף שבהצעת החוק נכתב במפורש כי "קטעי הגדר שיוקמו על פי חוק זה, כמו גם קטעי הגדר שהוקמו עד כה, הם רק אמצעי ביטחוני למניעת פיגועי טרור ואינם מבטאים גבול מדיני אחר" – בימין משוכנעים שתהיה לכך משמעות מדינית. כלומר, הקמת גדר מסביב ליישובים ביהודה ושומרון והפרדתם מהיישובים הפלסטינים במסגרת מהלך יזום של מדינת ישראל תהווה אישור דה פאקטו לקביעת גבול עתידי בין ישראל למדינה הפלסטינית.
את גדר ההפרדה החלה ישראל לבנות ביוני 2002, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, אשר גבתה את חייהם של מאות ישראלים. עד אז קו התפר בין ערי ישראל לשטחי יהודה ושומרון היה פרוץ, ומחבלים חצו בנקל את הקו הירוק והגיעו בתוך זמן קצר אל לב הערים הישראליות.
במשך תקופה ארוכה התנגדו ראש הממשלה דאז אריאל שרון וחלק משריו לבניית הגדר. בעקבות לחץ ציבורי שגבר ככל שהטרור גבה קורבנות נוספים, הוסרה ההתנגדות ולבניית הגדר הוקצו תקציבי עתק. בתוך מספר שנים נבנו מאות קילומטרים של גדר ביטחון חכמה ומכשולים, ובחלק מהמקומות, לרבות סביב שכונותיה של מזרח ירושלים, הוקמה חומה גבוהה כדי למנוע ירי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.