דילוג לתוכן העיקרי

ישראל קוראת לעולם להציל את עזה - וממשיכה לחנוק אותה

נשיא המדינה ריבלין פנה בקריאה נרגשת "לכל אומות העולם, לכל מי שיש לו את היכולת ואת ההשפעה, ללחוץ על המערכת השלטונית בעזה״, כדי למנוע את הפיצוץ שישראל כל כך חוששת ממנו ברצועה. אבל אם הוא יקרה, ישראל תצטרך להאשים בראש ובראשונה את עצמה.
RTX1WP0W.jpg

 

"אני פונה לכל אומות העולם, לכל מי שיש לו את היכולת ואת ההשפעה, ללחוץ על המערכת השלטונית בעזה. על חמאס לקבל אחריות על מעשיו ועל חיי התושבים". כך אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין ביום ראשון (21 בינואר) בביקור שערך עם סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי בעוטף עזה. דברי הנשיא תואמים הערכות חדשות של מערכת הביטחון, שלפיהן רצועת עזה עומדת בפני קריסה כלכלית, וחושפים את המלכוד שישראל נמצאת בו, בתור מי שמצד אחד הטילה את הסגר על עזה לפני יותר מעשור - ומצד שני ניצבת חסרת אונים מול השלכותיו המסוכנות.

ראשי מערכת הביטחון הביעו בשבוע שעבר דאגה מכך שהאבטלה ברצועה, אשר בקרב הצעירים חצתה את רף 50 האחוזים, ביחד עם המבוי הסתום בתהליך הפיוס בין חמאס לפתח, יובילו לפיצוץ שישפיע על ישראל ברמות הביטחונית, הסביבתית והבריאותית.

נתון נוסף המבהיר עד כמה המצב חמור הוא מספרן ההולך ופוחת של משאיות הציוד והמזון הנכנסות דרך מעבר כרם שלום לעזה. לפני כשנתיים הגיע מספרן לכ-2,000 ביום. בשנה שעברה הוא ירד לפחות מ-1,000, ובחודש האחרון בקושי הגיע ל-400. ההסבר לכך הוא שכוח הקנייה בעזה נחלש, ומספר המשאיות הנוכחי משקף את המינימום ההכרחי כדי להשאיר את תושבי עזה בחיים.

"אתם מדברים על כוח קנייה, ואני אומר לך שאנחנו מדברים על מוות וגסיסה", אומר לאל-מוניטור עיתונאי ברצועת עזה, אשר דיבר בעילום שם בשל האיסור שחמאס הטיל על שיחות עם ישראלים. הוא מעל גיל 50, עבר כבר שתי אינתיפאדות ואין ספור מבצעים צבאיים, וסיקר בחייו המקצועיים את מצוקת תושבי הרצועה לפני הסגר ואחריו.

אבל התיאורים שלו מהימים האחרונים הם זעקה כואבת לעולם. "אין יותר נמוך מזה. אין לאן לרדת עוד. זה גרוע מחיים של ימי הביניים", הוא אומר, "אנשים מייחלים למות, כי המוות עדיף מהחיים שהם חיים בעזה".

כמו כל תושבי עזה, גם הוא מאשים את ישראל במצב הרצועה. ישראל, לעומת זאת, מפנה אצבע מאשימה לעבר חמאס, אפילו שמבקר המדינה קבע בשנה שעברה כי היא לא בחנה מעולם באופן רציני את השלכות הסגר, ולא עשתה מאמצים ראויים כדי למצוא פתרונות למצוקה ולסכנות שהוא יוצר.

שר התחבורה ישראל כץ מנסה מזה יותר משנתיים לקדם תוכנית גרנדיוזית להקמת נמל על גבי אי מלאכותי מול חופי עזה. הנמל יוכל לכלכל את הרצועה, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן מתנגדים לתוכנית בעיקשות. באין פתרון יסודי, מהותי, המינהל האזרחי מציע פתרונות נקודתיים שהם בבחינת משכך כאבים לחולה סופני.

הדרג המקצועי במינהל מציע מזה כמה חודשים להתיר לפועלים מעזה לצאת לעבוד ביישובי הדרום בענף החקלאות. אך גם היוזמה הזאת, שכבר סיקרנו באל-מוניטור, נתקלת בחסמים של שר הביטחון ליברמן. במינהל האזרחי מציעים עכשיו להקל גם על יציאת סוחרים מעזה, אחרי שבשנה שעברה נרשמה ירידה חדה במספר היוצאים לישראל לצרכי מסחר.

מדו"ח שפרסמה תנועת גישה עולה כי ב-2017 הסגר התהדק, ומצבם של תושבי עזה הוחמר. בדו״ח נטען כי ההחלטות על הקשחת הצעדים נגד הרצועה התקבלו ללא דיון ציבורי, והן יושמו ללא התראה מוקדמת.

בשעה שהנשיא ריבלין הזהיר מפני קריסתה הכלכלית של עזה, הפיץ מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב מרדכי, סרטון שבו בכיר חמאס, הד"ר מחמוד א-זהאר, אומר בראיון לרשת אל-קודס כי המצב הכלכלי של עזה דחק את תנועתו לחידוש הקשר עם איראן. מרדכי רואה בדברי א-זהאר הודאה בכישלון חמאס לשלוט על הרצועה ולכלכל את תושביה. אבל ניתן לראות זאת גם אחרת: ישראל, המתריעה שוב ושוב מפני השפעתה הגוברת של איראן באזור, קיבלה הוכחה לכך שמדיניות הסגר שלה - זו שהחליטה עליה בלי דיון רציני ונמשכת כבר למעלה מעשר שנים - קירבה את איראן לגבולה הדרומי.

"ישראל עומדת בפני פרדוקסים וסתירות ששום מדינה אחרת בעולם אינה מתמודדת איתם", אומר לאל-מוניטור גורם במינהל האזרחי. "מצד אחד שלטון [בעזה] השואף להשמיד אותה ומאיים על ביטחונה, ומצד שני מפקיר את תושביו, והאחריות והאשמה מופנות לעבר ישראל" .

בינתיים, חמאס קיבל מכה קשה נוספת - בפרויקט המנהרות התת-קרקעיות שלו. חמאס השקיע בחפירת המנהרות עשרות מיליוני דולרים, גם כדי לאיים צבאית על ישראל וגם כדי להקל על מצוקת התושבים באמצעות הברחות. בחודשיים האחרונים התברר שישראל פיתחה אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לה לראשונה לחשוף את המנהרות האלה. ארבע מהן כבר הושמדו.

כשהנשיא ריבלין הפנה אצבע מאשימה לעבר חמאס, הוא השמיע את קולם של בכירי הדרג הצבאי בישראל, המפצירים במדינות העולם לחלץ את עזה ממצוקת הסגר שהיא עצמה הטילה. אולם הקריאה הזאת, כמו יתר הפתרונות המוצעים עתה להתמודדות עם הרעב והייאוש ברצועה, היא בגדר מעט מדי, וכנראה גם מאוחר מדי.

More from Shlomi Eldar