במפלגת העבודה תוהים: מי אתה אבי גבאי?

המפגש הראשון של יו"ר העבודה החדש, אבי גבאי, עם עובדי המפלגה הותיר אותם נבוכים. הבוס החדש לא בזבז זמן על מילים יפות ולא ניסה לשאת חן בעיניהם. זה היה מפגש "קשוח וקר", כך לדברי אחד המשתתפים.

"גבאי ניגש ישר לעניין והבהיר שהוא מצפה מאיתנו למינימום הפרעות, כי המטרה שלו היא להכפיל את מספר חברי המפלגה למאה אלף, ולהביא את העבודה ל-30 מנדטים. ברור שגם אנחנו רוצים בהצלחתו, אבל הדרך שבה הוא התנהל מולנו, כאילו מדובר בניהול עסק ולא במפלגה, היא זרה לנו", אמר לאל-מוניטור משתתף אחר, שכמו כולם ביקש לשמור על עילום שם.

התיאורים הללו מבטאים את תחושת חוסר הודאות בנוגע לעתידה של המפלגה תחת הנהגתו של גבאי, שנהנה בינתיים מסקרים חיוביים.

מאז נבחר לפני כעשרה ימים [10 ביולי], גבאי הספיק להיפגש עם כל 24 חברי הכנסת של המחנה הציוני. כולם שמעו ממנו שהוא מתכוון להביא למפלגה 30 מנדטים, אך יצאו בתחושה מוזרה שהם אינם מכירים את האיש. גבאי מצדו נכנס לתפקיד החדש בכל העוצמה. הוא מתייצב מדי בוקר בלשכת היו"ר אותה פינה יצחק הרצוג בבניין המשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב, ומסיים לעבוד בשעה מאוחרת. גבאי משדר לסביבתו שיש במפלגה בעל בית חדש, ושהוא בא עם תוכנית עבודה מסודרת.

הבחירה המפתיעה לתפקיד יו"ר המפלגה של אדם שמעולם לא הצביע לה, ושהצטרף אליה לפני שמונה חודשים בסך הכל, היא מבלבלת. במובנים רבים גבאי הוא אניגמה – עבור חברי הכנסת של המפלגה, עבור פעיליה הוותיקים ועבור אנשי המנגנון שסוחבים היכרויות משותפות רבות שנים. רובם אינם מכירים את שיטת הניהול שלו, את אופיו, את דעותיו, את מזגו ואפילו את זהותו הפוליטית.

גבאי הוא עוף מוזר בפוליטיקה: הוא גדל בבית ליכודניקי, בבחירות האחרונות הקים עם שר האוצר משה כחלון את מפלגת "כולנו" שהיא בעלת אוריינטציה ימנית, מונה לשר להגנת הסביבה והתפטר מהממשלה כעבור פחות משנה וחצי, ואז צץ משום מקום במפלגת העבודה.

גבאי השתלט על המפלגה כהרף עין, כשהוא מנצח את כל המנגנון המפלגתי וארבעה חברי כנסת, אחד מהם הוא יו"ר מכהן ואחר הוא יו"ר לשעבר ושר ביטחון – כולם בשר מבשרה של מפלגת העבודה. אף אחד מהם אינו יס מן, וגבאי ילמד בעתיד על בשרו שמפלגת העבודה היא ההפך הגמור מכולנו של כחלון, שהיא מפלגה של איש אחד. "בעבודה, כל חבר מרכז מתנהל כאילו יש לו מניה במפלגה, ואם הסקרים יפסיקו להחמיא לגבאי הוא יגלה שעם כל הכבוד לשיטות הניהול העסקיות, החיים שלו יכולים להיות קשים", אומר גורם במפלגה לאל-מוניטור.

טלטלות רבות עברו על מפלגת העבודה בשני העשורים האחרונים מאז רצח יצחק רבין [1995]. יושבי ראש באו והלכו לאחר ההפסדים במערכות הבחירות, עד שלא היה ברור מהי זהותה של המפלגה.

בשנים האחרונות, לאחר בחירתה של שלי יחימוביץ' לתפקיד היו"ר, מתאפיינת המפלגה בסדר יום כלכלי-חברתי סוציאל דמוקרטי, ורבים מחברי הכנסת שלה מזוהים עם פעילות פרלמנטרית בנושאים חברתיים. גבאי הוא אנטיתזה לסדר היום הזה. הוא איש עסקים שהתעשר מעבודתו בחברה ציבורית שהופרטה – מסוג המטרות לניגוח ברוח המחאה החברתית שמפלגת העבודה מזוהה עמה. גם סדר היום המדיני-ביטחוני שלו מתמצה רק בהצהרת כוונות ובסיסמאות, גבאי מעולם לא מילא שום תפקיד הקשור לנושאים הללו.

לגבאי אין היסטוריה פוליטית משמעותית ולכן דעותיו אינן מוכרות, לא רק לציבור הרחב אלא גם בקרב חברי המפלגה בראשה הוא עומד. גבאי אמנם מתבטא בנושאים שונים, אבל ברוב המקרים הוא נשמע כמי שאימץ דעה לצורך נושא או אירוע מסוים, ולא כבעל משנה סדורה ומנומקת שהולכת עמו שנים.

ביום רביעי [19 ביולי] הגיע גבאי לטבריה למפגש עם כמאה מתושבי המקום. טבריה היא עיר פריפריאלית צפונית שבבחירות האחרונות מפלגת העבודה זכתה בה בקושי ב-7.5 אחוזים. מדובר באחד ממעוזי הליכוד שגבאי סימן לעצמו כיעד להבאת קהלים חדשים. בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב: "אמרנו שנתחיל את הקמפיין להחלפת השלטון דווקא במקומות שלא מצביעים לעבודה, ואנחנו מקיימים". בהמשך מתכוון גבאי להגיע לכל הערים המזוהות עם הליכוד בניסיון להביא למפלגה בוחרים חדשים.

בינתיים תופעת גבאי מייצרת גלי הדף במערכת הפוליטית, בעיקר במחנה השמאל מרכז. הנפגע המיידי הוא יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שעד בחירת גבאי נראה היה שהוא הולך להתמודד ראש בראש מול נתניהו. אפקט גבאי בסקרים היה מיידי, ולפיד מצא את עצמו מדשדש אחרי הבחור החדש בפוליטיקה. בימים הראשונים נראה היה שלפיד מאבד עשתונות, פועל מהבטן ומשדר מצוקה. מאז לפיד הספיק להתעשת, לחזור לתקוף את נתניהו ולהשיק מחדש את קמפיין "מושחתים נמאסתם" המכוון אל הבטן הרכה של נתניהו על רקע פרשת הצוללות ומעצריהם של אנשים קרובים אליו.

לפיד פועל להחזרת המנדטים שבחרו (בסקרים) מפלגת העבודה לאחר בחירת גבאי. הוא אינו מתכוון להרים דגל לבן: יש לו מפלגה משומנת, סניפים פעילים ומנגנון שהוא שולט בו ללא צורך לתת לאיש מחברי המפלגה דין וחשבון. הוא מינה וימנה את חברי הכנסת של יש עתיד גם לקראת הבחירות הבאות. גבאי לעומתו יצטרך להשקיע אנרגיה רבה בתמרונים פוליטיים פנים מפלגתיים, בהיעלבויות, בכיפופי ידיים, בהתחשבנויות וביריבים שממתינים לנפילתו.