דילוג לתוכן העיקרי

התפיסה המעוותת של המפכ''ל בנוגע לזכויות אדם בדמוקרטיה

הפחדת אזרחים שלא יחשפו עוולות בפייסבוק, תוכנית מפכ''ל המשטרה אלשייך להפוך ילדים לצייתנים והפשיטה בהובלתו על הוצאת הספרים של ידיעות מצביעים על כך ששומרי הסף בדמוקרטיה הישראלית משתמשים לרעה בכוחם תוך פגיעה בוטה בזכויות האזרח כמו חופש הביטוי והזכות להפגין. מי יעצור את הטרפת?
A picture taken on May 24, 2017 shows the Chief of the Israeli police, Commissioner Roni Alsheikh (C) during the Jerusalem Day march in Jerusalem. 
Alsheikh is the former deputy chief of the Israel Security Agency (Shin Bet). / AFP PHOTO / THOMAS COEX        (Photo credit should read THOMAS COEX/AFP/Getty Images)

"אנחנו כאן כדי לשרת. תפקידנו לשרת את האזרח הנורמטיבי שומר החוק ולאפשר לו ביטחון אישי מיטבי לצד מלחמה נחושה ובלתי מתפשרת במי שבחר להגדיר עצמו כעבריין" – זו הייתה אחת מהצהרותיו הנרגשות של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בטקס השבעתו לתפקיד, בדצמבר 2015.

דברי אלשיך ביטאו לכאורה הבנה עמוקה בנוגע לתפקידה של המשטרה בחברה דמוקרטית, אבל מאז מוכיח אלשיך דווקא חוסר הבנה מדאיג לקדושת זכויות האדם בדמוקרטיה. נדמה כי אלשיך, שגדל בשב"כ והגיע עד לתפקיד סגן ראש הארגון, לא הפנים את תפקידו בחברה האזרחית וממשיך להתנהל כבתוך עולם צללים.

ביום רביעי [21 ביוני] סיפק אלשיך שתי כותרות מטרידות ביחס לתפיסתו את זכויות האזרח בישראל.

הכותרת הראשונה דיווחה כי מפכ"ל המשטרה מינה ועדה שתבחן הענקת סיוע משפטי לשוטרים שיבקשו לתבוע אזרחים. מתברר שאלשיך מוטרד מאוד מהשיימינג שאזרחים עושים לעתים לשוטרים ברשתות החברתיות ופועל לשים קץ לתופעה – לא רק באמצעות הליכים פליליים אלא גם באמצעות הגשת תביעות אזרחיות של שוטרים נגד אזרחים, בסיוע משפטי שיינתן להם, לשוטרים, על ידי המשטרה. על הוועדה הוטל גם לבחון האם להקים סנגוריה משטרתית שתסייע לשוטרים שנתבעו.

על פי הדיווחים, אלשיך קיבל את ההחלטה לאחר כמה מקרים שבהם שוטרים טענו, כי אזרחים פרסמו ברשת פוסטים פוגעניים הקשורים לפעילותם המבצעית. המקרה הידוע ביותר הוא של עו"ד ברק כהן, שפרסם ברשת סרטון מעליב נגד רכז מודיעין במשטרה ואף הורשע בשל כך בעבירה של העלבת עובד ציבור.

מי שנתן את ברכת הדרך למהלך הבעייתי הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שאישר למפכ"ל להקים את הוועדה, בראשות שופט בדימוס.

מי שמחליט על הקמת ועדה כזאת שוגה באופן בסיסי בהבנת חשיבות ההגנה על זכויות האזרח עליהם נשבע להגן. החוק היום ממילא מאפשר למשטרה לפתוח בהליכים פליליים נגד מי שמפרסם פוסטים פוגעניים נגד שוטרים, אם הפגיעה קשורה למילוי תפקידם – כפי שנהגו במקרה של עו"ד כהן. לכן לא ברור מדוע נזקק אלשיך לכלים נוספים. נראה שמדובר במהלך שנועד להרתיע אזרחים מלהשתמש בכלי לגיטימי כמו פרסום פוסטים לחשיפת עוולות שוטרים.

הרשתות החברתיות מעניקות לאזרח כלי חשוב לשמור על זכויותיו, למשל בדרך של הפצת תיעוד שוטרים הפועלים בניגוד לחוק. אבל אלשיך, כך נדמה, אינו מצליח להתנתק מתרבות השב"כ וכלל אינו חס על האזרח. בראש מעייניו עומד הרצון לשמור על שוטריו גם במחיר הגבלת זכותו של האזרח לחשוף עוולות.

הכותרת השנייה יצאה מנאומו בכנס הרצליה, שם בישר כי הוא פועל להקמת תנועת נוער במשטרה במטרה להגביר את החינוך לציות לחוק. חבל שבמקום זה אלשיך לא הודיע על סדנאות שיקיימו שוטרים בבתי ספר בהן ילמדו את התלמידים מושגים בסיסיים בזכויותיהם כאזרחים במדינה דמוקרטית. למשל, הזכות הנפלאה והנאצלת להפגין, שנראה שאלשיך לא מבין את חשיבותה.

בחודש מאי [2017] הורה המפכ"ל לאסור על הפגנות מול בתיהם של אישי ציבור. כך, ההפגנות מול ביתו בפתח תקווה של מנדלבליט, בכל מוצאי שבת, במחאה על "גרירת רגליו בתיקי נתניהו", מתקיימות תחת מגבלות; המשטרה פועלת שם בכוחות מתוגברים כדי לאכוף את הכללים החדשים, והיו כבר מקרים בהם הציבור נחשף להתנהגות אלימה של שוטרים כלפי המפגינים.

אבל זה לא רק אלשיך. ההחלטה של פרקליט המדינה שי ניצן, באישורו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, לפתוח ב"בדיקה משטרתית" נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, המרצה כעת עונש מאסר, בחשד להוצאת חומרים מסווגים מהכלא לכתיבת ספרו, היא שערורייתית.

בפרשה הזאת נרמסו בלי ניד עפעף זכויות אזרח בסיסיות. הפשיטה המשטרתית על הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" בה מתעתד אולמרט להוציא את ספרו, החרמת מחשבים וכתב היד (וכן כתבי יד אחרים), מעידים על טירוף מערכות. אולמרט מחויב על פי חוק להעביר את כתב היד לאישור הצנזורה ולאישור ועדת שרים מיוחדת כדי לקבל היתר לפרסום, כך שגם אם עשה שימוש בחומר מסווג ניתן לפסול זאת טרם פרסומו.

תחת זאת אולמרט צויר בימים האחרונים כבוגד, מה שוודאי לא תורם לבקשתו לשחרור מוקדם מהכלא בגין התנהגות טובה. בצדק חש אולמרט רדוף בימים האחרונים, והמיחושים שחש בלבו ובעטיים פונה לבית החולים כנראה קשורים לכך.

השר יובל שטייניץ, שנמנה על יריביו הפוליטיים של אולמרט, ביטא בפתח ישיבת ממשלה השבוע את התחושה שאין להימנע ממנה, לפיה מישהו עושה שימוש לרעה בכוחו. "אני מקווה שוועדת השחרורים תחליט לשחרר את אולמרט", הוא אמר, "אני לא מבין את מחול השדים סביבו בימים האחרונים. הוא שילם את חובו לחברה. המגמה להפוך אותו לסיכון ביטחוני לא מובנת לי".

יש קשר ישיר בין היוזמות הבעייתיות של המפכ"ל – רדיפת מפגינים וניסיון להלך אימים על חושפי עוולות השוטרים ברשתות החברתיות, לבין האופן בו נוהגים באולמרט ובספרו האוטוביוגרפי. גם אם אולמרט שגה, אין זה מצדיק התנהלות דורסנית כזאת ופשיטה על הוצאת ספרים. אלה הם מחזות שאסור שייראו כאן. שוטרים לא צריכים לפשוט על הוצאות ספרים ולהחרים כתבי יד.

שרשרת האירועים האחרונה מצביעה על כך ששומרי הסף בדמוקרטיה הישראלית: המפכ"ל, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, משתמשים לרעה בכוחם, ופוגעים ללא סיבה ובאין מפריע בזכויות כמו חופש הביטוי והזכות להפגין. ואין ביניהם מי שיניף דגל ויעצור את הטרפת.

More from Mazal Mualem