דילוג לתוכן העיקרי

תיאטרון אחר? רק אם הוא לא מרגיז את הממשלה

החלטתם של היוצרים לפרוש מפסטיבל בעכו בעקבות פסילת המחזה "אסירי הכיבוש" היא שלב נוסף במלחמת התרבות המתנהלת בישראל בשנים האחרונות. נראה שהאיומים של מירי רגב על מוסדות התרבות בשנים האחרונות גרמו לתופעה של צנזורה עצמית בהנהלות שלהם.
Israeli Culture Minister Miri Regev arrives for the weekly cabinet meeting at the Prime Minister's office in Jerusalem October 9, 2016. REUTERS/Gali Tibbon/Pool - RTSRFK0

החלטתם של היוצרים שאמורים היו להשתתף בפסטיבל התיאטרון הקרוב בעכו (אוקטובר 2017) שלא לקחת בו חלק, בעקבות פסילת המחזה "אסירי הכיבוש" מאת עינת ויצמן, היא שלב נוסף במלחמת התרבות המתנהלת בישראל בשנים האחרונות. פסילת ההצגה אמנם לא נעשתה בהוראתה הישירה של שרת התרבות מירי רגב, אשר מאז כניסתה לתפקיד נוהגת להתערב בתכנים באירועים המקבלים מימון ציבורי. עם זאת, ברור שפעולותיה עד כה יצרו אווירה מאיימת, שמציבה להנהלות של מוסדות התרבות השונים גבולות צרים של חופש ביטוי וגורמת להם להפעיל צנזורה עצמית.

ארגון השחקנים בישראל (שח"ם) קרא לכל 2,300 חבריו שלא לקחת חלק בפסטיבל ולא למלא את מקומם של היוצרים שביטלו את השתתפותם. במקביל, שחקני התיאטראות ברחבי הארץ הקריאו בתום ההצגות שלהם הודעות תמיכה בחבריהם: "אנו מחזקים את עמיתינו היוצרים בצעדם זה וקוראים לכם להגן על חופש הביטוי במדינת ישראל".

"אסירי הכיבוש", המבוססת על סיפורים ומכתבים אמיתיים של אסירים פלסטינים, הוגשה לעיונה של ועדת ההיגוי של פסטיבל עכו על ידי המנהל האמנותי שלו, אבי גיבסון בראל. עד המקרה הזה, הוועדה הקפידה לאורך השנים לעסוק בסוגיות מינהליות מבלי להתערב בתכנים. השנה הצביעו חבריה - נציגי עיריית עכו, נציגי ממשלה ומנהלי הפסטיבל בעבר - על הסרתה של ההצגה מהתחרות. עינת ויצמן, שהצגתה נפסלה, העלתה בפסטיבל בשנה שעברה את ההצגה "פלסטין, שנת אפס" בכיכובו של השחקן הפלסטיני ג'ורג' איברהים, שעסקה בפלסטינים שבתיהם נהרסו על ידי ישראל. איברהים זכה אז בפרס השחקן הטוב ביותר. בריאיון לאל-מוניטור לאחר מכן קבע בצער כי "היהודים לא רוצים לראות את הצד השני".

עוד בשנה שעברה דרשה השרה רגב לפסול את ההצגה של ויצמן בטענה ש"אף מדינה, גם מדינת ישראל, לא תממן מופעים החותרים תחת קיומה". השנה, אחרי שוועדת ההיגוי של הפסטיבל עשתה עבורה את העבודה, היא רק לגלגה על המחזאית והציעה לה "להציג אותה ברמאללה".

בשיחה עם אל-מוניטור אומר המחזאי יהושע סובול, שביטל במחאה את השתתפותו בפסטיבל עכו עם ההצגה ״שקולים״, כי "זה שבשנה שעברה הוצגה הצגה עם ג'ורג' איברהים והיום קמה מהומה גדולה מעיד עד כמה מהר אנחנו פוסעים במדרון מסוכן. זה אפילו לא צנזורה, זה לזרוק עבודה של יוצרת מבלי שראו אותה, רק בגלל הנושא ובגלל שמדובר בעינת ויצמן". לדבריו, חברי ועדת ההיגוי שפסלו את המחזה לא קראו אפילו תקציר שלו. "ברגע שפוסלים נושא, מורידים מסך ברזל על תחום שלם של החיים שלנו שאסור לגעת בו ואסור לדבר עליו״, הוא מוסיף.

סובול שותף לעמדתם של ארגוני היוצרים בישראל, על פיה פעולותיה הקודמות של השרה רגב גרמו להנהלת הפסטיבל לפסול את ההצגה מיוזמתם רק בגלל הנושא שבו היא עוסקת. לדבריו, הרוח שנושבת ממשרדי החינוך והתרבות גורמת לאמנים לנקוט ״סירוס עצמי״, שהוא חמור יותר מצנזורה עצמית, שכן הוא גורם להם להפסיק להיות אמנים.

״פסטיבל עכו לתיאטרון בינלאומי אחר״ הוקם ב-1980 ע"י הבימאי עודד קוטלר, ומאז נחשב לפסטיבל ייחודי המופק ע"י עיריית עכו. משתתפות בו קבוצות תיאטרון לא ממוסד והצגות פרינג' ואוונגרד שבדרך כלל אינן מוצאות ביטוי בתיאטראות הממוסדים בישראל. מאז היווסדו העניק הפסטיבל במה ליצירות עם אמירות ביקורתיות על תהליכים ואירועים בחברה הישראלית.

הבמאי אלון טיראן אומר לאל-מוניטור כי פרישת היוצרים מהפסטיבל נעשתה אמנם כצעד של סולידריות כלפי עמיתה, אך בראש ובראשונה הינה מאבק למען חופש הביטוי. "בשנה שעברה היה ניסיון להתערבות של השרה רגב סביב ההצגה של ויצמן. משרד התרבות דרש לקרוא את המחזה ועצם ההיענות של מנהלי הפסטיבל בשנה שעברה לתת לשרה לקרוא את המחזה הביאה אותנו לזה ש[השנה] מחזה נפסל". טיראן מספר כי היוצרים הזהירו את חברי ועדת ההיגוי שמחאתם עלולה לגדוע את המסורת המפוארת של הפסטיבל ואף להביא לסופו, אולם האזהרה הזאת לא שינתה את החלטתם.

טיראן הוא זה שמביים את מחזהו של סובול ''שקולים'', העוסק בשתי משפחות שכולות, פלסטינית וישראלית, הנפגשות בערב יום הזיכרון. זו הצגה רלוונטית במיוחד השנה, כמה שבועות לאחר שפעילי ימין התפרעו בעצרת משותפת להורים שכולים ישראלים ופלסטינים בתל אביב. "איזה מקום יש ליצירה כמו שלנו להשתתף בפסטיבל לתיאטרון אחר שנגזלה ממנו החירות והזכות להשמיע קול אחר?", שואל טיראן.

היוצרים שפרשו מפסטיבל עכו החליטו להתארגן כדי להציל את מחזותיהם, והם מחפשים מקום אחר להעלות אותם. לדבריהם, הם קיבלו פניות מראשי עיריות וגופים פרטיים מכל הארץ, ששוקלים למסד פסטיבל אלטרנטיבי בימים שבהם אמור להיערך פסטיבל עכו. טיראן מוסיף כי ״המחאה שלנו היא לא רק התפטרות, אלא גם העלאת ההצגות החשובות, ולהראות שאסור להיכנע לרמיסת החופש להשמיע קול אחר״.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles