דילוג לתוכן העיקרי

אילו הייתי יהודי אמריקאי, שערי ישראל היו נעולים בפניי

חוק חדש, הקובע כי לא תתאפשר כניסה לישראל למי שהתחייב להשתתף בחרם על המדינה או על ההתנחלויות, מעורר ביקורת חריפה בקרב ארגונים יהודיים מרכזיים בארה״ב.
Buildings under construction are seen in this general view picture of the Israeli settlement of Efrat, in the occupied West Bank March 26, 2017. Picture taken March 26, 2017. REUTERS/Ronen Zvulun - RTX33V8P

אילו הייתי אזרח אמריקאי, ואפילו יהודי כשר למהדרין, שערי מדינת ישראל היו סגורים בפני.

חוק שאושר בימים אלה (6 במארס) בכנסת קובע, כי לא ינתנו אשרה ורישיון ישיבה לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, אם הוא התחייב להשתתף בחרם על מדינת ישראל. בהתבסס על חוק אחר שעבר ב- 2011 (המאפשר הטלת סנקציות על תומכי חרם), "חרם על מדינת ישראל" תקף לגבי "אזור הנמצא בשליטתה (של מדינת ישראל)". חיפוש זריז בגוגל על שמי יגלה שאיני מכניס לביתי עלה של חסה שמוצאו בהתנחלות ישראלית, כלומר, בשטח המצוי בכיבוש ישראלי (להבדיל משטחים בריבונות ישראלית). לפני חמש שנים הרהבתי עוז לפרסם מאמר בכותרת: "עוד סיבות מדוע לא לקנות מוצרי התנחלויות".

מעטים הנושאים שמפלגים את החברה הישראלית ופוגעים ביציבות הפוליטית כמו מפעל הכיבוש ומכונת ההתנחלויות. ראו את חילופי המהלומות המילוליות שהליכוד ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט החליפו השבוע, סביב החלטת הקבינט לרסן את הבנייה בהתנחלויות. אין סוגיה שמסבה נזק רב יותר למעמדה הבינלאומי של ישראל. ראו את ההתנצחות בין משרד החוץ למדינות האיחוד האירופי בינואר 2016, בעקבות החלטת שרי החוץ של האיחוד להורות למדינות החברות לציין כי כל הסכמיהן עם ישראל אינם חלים על השטחים שהיא כבשה ב-1967.

במשך השנים נהפכו ההתנחלויות לסלע מחלוקת גם בין ישראל למגזר הליברלי בקהילות היהודיות בעולם, ובמיוחד בארה"ב. אמנם נדמה היה שטראומת מפלתה של הילרי קלינטון והרומן הסוער בין הנשיא דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו ישתיקו את הדי מחאתם של ארגונים קטנים יחסית, כמו ג'ייסטריט, ידידי שלום עכשיו והקרן החדשה לישראל, נגד הרחבת ההתנחלויות. ולעומתם, באי ועידת אייפא"ק והימין הישראלי התמוגגו מנחת בשבוע שעבר (26 במארס) למשמע ההסתערות של שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, על החלטת מועצת הביטחון 2334 בגנות ההתנחלויות מדצמבר האחרון. הדיפלומטית הנלהבת הצליחה להשכיח את האבחנה של הבוס שלה, אשר אמר בראיון לביטאונו של נתניהו, "ישראל היום", כי הבנייה בהתנחלויות אינה מועילה להתקדמות תהליך השלום וקרא לישראל "להתנהג באופן הגיוני".

אך עוד הם מתמוגגים, ממשלת ישראל מטילה מגבלות על הבנייה ליהודים בשטחים הכבושים. הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה, קבעה ביום חמישי (31 במארס) כי יש ויש הבדל בין שטחים בריבונות ישראלית לבין שטחים שבשליטה ישראלית. האם אי אפשר להבין מכך שאין דין החרמת מלפפון ישראלי כדין משיכת היד ממלפפון כבוש? תשובה חדה וברורה לשאלה הזאת הגיעה הפעם ממקומות שתומכי חוק איסור הכניסה על המחרימים (בהם גם חברי כנסת מ"יש עתיד"), לא ציפו להם.

בתגובה לחוק אותה פרסם הוועד היהודי-אמריקאי, נאמר כי ״ההיסטוריה מוכיחה ששלילת כניסה למדינה מאנשים העומדים בקריטריונים אחרים, אך ורק על סמך עמדותיהם הפוליטיות, לא תסייע להביס את הבי-די-אס״. נשיא הארגון, דיויד האריס, הזהיר שהחוק החדש יפגע בתדמיתה של ישראל "כמגדלור של דמוקרטיה במזרח התיכון", ויקשה להגן על הלגיטימיות של המדינה. בהודעה מטעם הליגה נגד השמצה, גם הוא ארגון השוכן עמוק בלב הקונצנזוס היהודי, נאמר כי החוק החדש גורם נזק לישראל, שההגנה הטובה שלה נגד הבי-די-אס הם הדמוקרטיה, הפלורליזם והפתיחות של החברה הישראלית.

מפעל ההתנחלויות יכול אפוא לרשום לעצמו עוד הישג מפוקפק. הוא הצליח לייצא את המחלוקת סביבו ללב לבה של הקהילה היהודית החשובה והגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. לא בטוח שהפעם ידם של המתנחלים ופטרוניהם תהיה על העליונה. הסקר המקיף שמכון המחקר החשוב פיו ערך ב-2013 בקרב יהדות ארה"ב, הראה שרק 17 אחוז מהם תומכים במפעל ההתנחלויות, וכי 44 אחוזים סבורים שההתנחלויות מסבות נזק לביטחון ישראל. באותו הקשר, רק 38 אחוז מאמינים שישראל עושה מאמץ אמיתי להגיע לשלום עם הפלסטינים. חשוב לציין כי מאז ותמיד בלטו מנהיגים יהודים בתנועה לזכויות האזרח. יהודי אמריקה נושאים עד היום בגאווה את שמו של הרב אברהם יהושע השל, שצעד יד ביד עם מרטין לותר קינג, בהפגנה הידועה בסלמה ב-1965.

מעניין שדווקא חבר הכנסת הערבי איימן עודה סיפר בישיבה שבה אושר החוק, כי כשביקר באחרונה בארה"ב הוא פגש אלפי יהודים שתומכים בחרם נגד ההתנחלויות. "אלה אנשים לא נגד המדינה אלא נגד הכיבוש", אמר יו"ר הרשימה המשותפת, "הכיבוש עוד יעשה מהמדינה מדינה מצורעת בכל העולם". לעומתו, יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם מהליכוד, אמר באותה ישיבה כי תומכי החרם אינם מבחינים בין מדינת ישראל להתנחלויות. "מדובר באנשים שלדעתי הם בכלל אנטישמים", פסק אמסלם.

בזכות הוריי, שעלו לישראל בגלל עליית האנטישמיות באירופה, אני יכול להרשות לעצמי לתמוך בסנקציות נגד הכיבוש, מבלי להסתכן בגירוש מארצי. בזכותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא אזכה להיכלל במאגר המידע של המשרד לביטחון פנים ועניינים אסטרטגיים על אזרחים ישראלים שתומכים בהחרמת תוצרת ההתנחלויות ובסנקציות נגד הכיבוש. מנדלבליט אילץ את השר גלעד ארדן – אשר שאף להקים את מאגר המידע הזה - להשאיר את מלאכת המעקב אחרי בידי השב"כ.