למה שתק נתניהו?
למי שהתבונן בראש הממשלה בדיון הוועדה לביקורת המדינה, היה ברור כי הוא מוטרד מהתנהגותם המבזה של דוד ביטן ומיקי זוהר כלפי ההורים השכולים. ועדיין, הוא העדיף לספוג את הנזק מהתקרית הזאת, שהסיטה את הדיון מאחריותו למחדלי צוק איתן.
צפייה חוזרת בעימות בין ההורים ששכלו את בניהם במבצע צוק איתן לחברי הכנסת מהליכוד בוועדה לביקורת המדינה ביום רביעי (19 באפריל) קשה לצפייה בדיוק כמו בפעם הראשונה. לא רק בשל גסות הרוח וקהות החושים של חברי הכנסת דוד ביטן ומיקי זוהר, אשר גערו בהורים כאילו היו יריביהם הפוליטיים, אלא בעיקר בשל שתיקתו של ראש הממשלה שנכח בדיון.
הדממה מכיוונו של ראש הממשלה כשביטן, יו״ר הקואליציה שלו, צעק ״שקרן״ לעבר אילן שגיא ששכל את בנו ארז בעזה, הייתה מטרידה יותר מהצעקה. זולת מלמול רפה לכיוונו של ח״כ זוהר, שהתפרץ לדבריה של לאה גולדין, אמו של הדר, וקרא לעברה "הטענות שלך מוגזמות", נתניהו אפשר למחזה הבלתי נתפס להתנהל באין מפריע.
נתניהו ניסה להפגין איפוק וממלכתיות. גם כי הוא מתורגל במפגשים מהסוג הזה, כראש ממשלה שלא אחת שלח חיילים אל הקרב, וגם בשל חוויית השכול האישית שלו. לא מעט פעמים בקריירה הציבורית ארוכת השנים שלו הואשם נתניהו כי בדרכו אל הצמרת ניצל את מות אחיו, סא"ל יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, לקידומו האישי. זוהי האשמה קשה, שבדרך כלל נאמרה שלא לייחוס בשל קדושת השכול בישראל. לכן לא יהיה זה הוגן לטעון כלפי נתניהו ש״כאח שכול״ היה עליו להשתיק את חברי הכנסת של סיעתו.
