דילוג לתוכן העיקרי

האם בג"ץ יציל את ישראל גם ממתנחלי הר הבית?

ח״כ יהודה גליק עתר נגד החלטת נתניהו להאריך את האיסור על נבחרי ציבור להעלות למתחם הקדוש עד אחרי הרמדאן, הפסח ויום ירושלים. כמו במקרה חוק ההסדרה, השופטים יידרשו לשמור על ישראל מעצמה, לפחות זמנית.
An ultra-Orthodox Jewish man is seen in the foreground as the Dome of the Rock, located in Jerusalem's Old City on the compound known to Muslims as Noble Sanctuary and to Jews as Temple Mount, is seen in the background February 15, 2017. REUTERS/Ammar Awad - RTSYSCA

בית המשפט העליון בישראל יכול לרשום על שמו פטנט עולמי. זהו הגוף היחיד בעולם שמשמש בעת ובעונה אחת גם כשק החבטות הלאומי וגם כשכפ"ץ הלאומי. לפני כמה שבועות השליכו הפוליטיקאים לפתחו של בג"ץ המושמץ את תפוח האדמה הלוהט של "חוק ההסדרה", בתקווה שהשופטים יסירו מהם את הגידול הממאיר הזה. השבוע (28 במארס) נדרש בית המשפט לכבות דליקה חדשה-ישנה, אשר עסקני ימין מחישי הגאולה מבקשים להבעיר. ח"כ יהודה גליק מהליכוד פנה לבג״ץ בבקשה כי יפסוק, שעל ראש הממשלה בנימין נתניהו להורות למשטרה לבטל לאלתר את האיסור על נבחרי ציבור לעלות להר הבית. 

עתירתו של גליק נשלפה למחרת פרסום החלטתו של נתניהו, להותיר בעינה לפי שעה את הוראתו מאוקטובר 2015, למנוע משרים וחברי כנסת להיכנס לאתר הנפיץ. בעצה אחת עם ראשי מערכת הביטחון החליט כעת ראש הממשלה לדון מחדש בסוגיה בסוף יוני. ואם המצב הביטחוני ביוני יאפשר זאת, ייפתח הר הבית מחדש לביקורי פוליטיקאים, בכפוף להנחיות המשטרה. הדחייה נועדה לדלג על ימי הרמדאן, חג הפסח ויום ירושלים, החביבים במיוחד על פירומנים יהודים ומוסלמים.

קשה להאמין שבשלושת החודשים הקרובים יחול שינוי בהערכתם של הגורמים השונים באשר למידת השפעתה של כניסת פוליטיקאים למתחם על המצב הביטחוני בירושלים, ועל היחסים עם ממלכת ירדן. ככל הידוע, חבר הממשלה אורי אריאל מהבית היהודי, עולה מתמיד להר הבית, לא ויתר על תוכניתו להשתלט על המקום הנפיץ. כבר לפני ארבע שנים כתב השר: "בעזרת השם בעוד עשר שנים נעשה את סיכום העשור הבא ממרום בית מקדשנו". למרבה הצער, מותר להניח שאותם גורמים ואותה מתיחות שהביאו בספטמבר 2015 לעימות אלים בהר הבית, יהיו קיימים גם ביוני 2017 .

אין שום רמז לכך שמלך ירדן עבדאללה מתכוון לוותר לנתניהו בעוד שלושה חדשים (או שלוש שנים) על ההתחייבות, שנתן ראש הממשלה לממשל האמריקאי לפני שנה וחצי, לאכוף את הסטטוס קוו באתר הגועש. בחלק הפומבי של ישיבת הממשלה שהתקיימה באוקטובר 2015, אמר נתניהו כי "בשיחותי עם מזכיר המדינה ג’ון קרי הבהרתי לו שאין ולא יהיה שום שינוי בסטטוס קוו... הר הבית יישאר וינוהל כפי שהוא מנוהל עכשיו. סדרי הביקורים של יהודים בהר הבית נשמרים. לא יהיה בהם שום שינוי וכך גם סידורי התפילה של המוסלמים".

בימין נאלצו אז לבלוע את מה שנראה בעיניהם ככניעה לערבים. קרי אמנם כבר יצא להם מהעיניים, אבל התנהלותו של הנשיא האמריקאי החדש, דונלד טראמפ, ביחס להעברת השגרירות לירושלים, יכולה ללמד שגם הוא אינו משתוקק לשחק באש על הר הגעש. מצד שני, גם לא בטוח שמזכיר המדינה רקס טילרסון מעוניין להיכנס לנעליו של קרי, ולהתרוצץ בין ירושלים לעמאן כל אימת שלעסקן ישראלי מתחשק לעבוד את אלוהיו דווקא בצלו של מסגד אל-אקצא.

דחיית ההחלטה בדבר עליית פוליטיקאים להר הבית תסייע למשטרה להתגבר על שלל הצעדות, עצרות העם וההפגנות המתוכננות בירושלים לקראת היום שבו יציינו 50 שנה לכיבוש או לאיחוד העיר (תלוי בעיני המתבונן), ב-24 במאי. אך מה ישתנה בעוד שלושה חודשים? ההר לא צפוי לזוז ממקומו, וקשה להאמין שגליק יזוז מעמדתו.

מחד, ראש הממשלה אינו מעוניין לזעזע את היחסים העדינים עם ירדן. הוא עצמו אישר בפני ועדת החוץ והביטחון בסתיו 2015, כי "הייתה תקופה של מתיחות ונתק עם ירדן". הוא התלונן אז כי בגלל העימות סביב אל-אקצא "נעצרו הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מדינות ערביות", שכן "הרחוב במדינות ערב מגיב קודם כל לנושא הדתי של מסגד אל־אקצא ורק אחר כך לסכסוך עם הפלסטינים".

מאידך, לא בטוח שהמשטרה תתנדב להעניק לנתניהו חבל נוסף לצורך הארכת תוקף האיסור על כניסתם של גליק וחבריו, למקום שנתניהו הגדיר בנובמבר 2014: "הקילומטר הרגיש ביותר עלי אדמות". ראש הממשלה ביקש אז מחבריו לנהוג ריסון ואיפוק, ואמר כי "הדבר הזה נכון תמיד, אבל הוא נכון בייחוד עכשיו, כשהמזרח התיכון כולו נשטף בשטף של קנאות איסלאמית, וכשמדינות חשובות מסביבנו, מדינות ערביות חשובות, רואות עין בעין עם ישראל את הסכנה לכולנו מהאיסלאם הקיצוני". דברים אלה יהיו רלבנטיים, מן הסתם, גם בעוד שלושה חדשים.

בפתחה של אותה הצהרה ב-2014 שלח נתניהו איחולי החלמה לפעיל הר הבית, יהודה גליק, שנאבק אז על חייו לאחר שנפצע קשה מירי של מחבל פלסטיני. למרבה האירוניה, גליק הוא זה שמאיים כעת להחזיר את נתניהו למיטה החולה של הר הבית, ואין מושיע. שעה קלה לאחר פרסום החלטתו של נתניהו להאריך את תוקף הגבלת כניסתם של נבחרי ציבור למתחם הבעייתי, כתב גליק בעמוד הפייסבוק שלו כי "משטרת ישראל והשר לביטחון הפנים הסירו מזמן את התנגדותם לעליית חברי כנסת להר הבית".

אם גליק מדייק - ולנוכח המוניטין שלו כפוליטיקאי (ישר) אין סיבה להטיל ספק בדבריו - לא בטוח שבג"ץ יחלץ את נתניהו מהמלכוד: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שישב בראש הרכב שדן בעתירה נגד איסור תפילת יהודים בהר הבית, קבע בשעתו (1993) כי על המשטרה לאכוף את חופש הפולחן של יהודים בהר הבית, אלא אם כן היא מכריזה שאין בכוחה באותה עת להבטיח את אינטרס הציבור.

הר הבית אינו עוד בעיה משפטית או ביטחונית. הפתרון של בעית הר הבית, כמו שאלת  גורלן של מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה, הוא בראש וראשונה פתרון פוליטי.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles