דילוג לתוכן העיקרי

ישראל זקוקה לטראמפ רלוונטי בסוריה

ישראל נחושה למנוע בכל מחיר העברת אמצעי לחימה שוברי שוויון לידי חיזבאללה, אך אינה מעוניינת בהתנגשות מול הרוסים. בנקודה הזו בדיוק נזקקת ישראל יותר מאי פעם לממשל אמריקאי דומיננטי בסוריה בה שולט אסד רק בזכות רצונו הטוב של פוטין.
Russian President Vladimir Putin (R) and Syrian President Bashar al-Assad enter a hall during a meeting at the Kremlin in Moscow, Russia, October 20, 2015. Alexei Druzhinin/RIA Novosti/Kremlin/via REUTERS  ATTENTION EDITORS - THIS IMAGE HAS BEEN SUPPLIED BY A THIRD PARTY. IT IS DISTRIBUTED, EXACTLY AS RECEIVED BY REUTERS, AS A SERVICE TO CLIENTS EDITORIAL USE ONLY.  SEARCH "ALEPPO TIMELINE" FOR THIS STORY - RTX2UYYY

ההערכה בישראל היא כי "אין צפי לנפילת משטר אסד בעתיד הנראה לעין". על פי ההערכה הזו, אסד השלים את משימת אבטחת הישרדותה של "ליבת סוריה", קרי המסדרון השלטוני שטבורו בבירה דמשק והוא מטפס צפונה לעלוויסטן, אל עיר הנמל לטקיה, כשחאלב וחומס בידיו, וכעת הוא עושה מאמצים להתפשט לכיוון דיר א-זור.

בשנה האחרונה מתרחשת אבולוציה ברורה על מפת סוריה המרוסקת: ליבת סוריה הנמצאת בשליטת אסד מתרחבת ומתפשטת בקצב קבוע, בעוד השטחים הנשלטים בידי המורדים הולכים ומצטמקים. גם השטחים של דאע"ש מתכרסמים במהירות. על פי ההערכה, המלחמה בסוריה תימשך בעתיד הנראה לעין, אבל יחסי הכוחות נוטים כעת בבירור לטובת אסד.

האזור בו שולט אסד מכונה עכשיו בישראל "אסדיסטן". זוהי סוריה החדשה, צרה ומכווצת בהרבה מסוריה ההיסטורית, אבל כאן כדי להישאר, עם הערת אזהרה אחת: "בלי פוטין, אין אסד", אומר גורם ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "התנאי להישרדותו הנוכחית של אסד בשלטון הוא רצונו הטוב של פוטין".

"את הדרך בה דחק פוטין את ארה"ב מהמזרח התיכון והפך לכוח המשפיע ביותר באזור ילמדו בבתי הספר לאסטרטגיה", אומרים לאל-מוניטור גורמים ישראלים. מעלליו של פוטין מול ממשל הנשיא אובמה כבר נסקרו כאן. העובדה שאובמה בסופו של דבר לא תקף את מערכות הנשק הכימי בסוריה סייעה מאוד להפיכתה של רוסיה לכוח הדומיננטי ביותר בסביבה, ולהישרדות אסד. פוטין זיהה את המסדרון שבין אובמה לטראמפ כחוליה החלשה בה הוא צריך לתקוע טריז ולקבוע עובדות בשטח, בטרם יבסס הנשיא האמריקאי החדש את מעמדו ותפיסותיו.

"שים לב מה קרה כאן", אומר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר ביותר, "הנשיא טראמפ הושבע ב-20 בינואר, יום שישי. אחר כך, בימים שבת וראשון, לא עובדים בוושינגטון. ביום שני, ה-23 בינואר, טראמפ התעורר בבוקר כשבאסטנה, בירת קזחסטן, כבר הייתה הוועידה הבינלאומית להסדרת הסכסוך בסוריה בעיצומה.''

את הוועידה יזם פוטין ואורחי הכבוד, מלבד רוסיה, היו האיראנים והטורקים. עם ארדואן מהדק פוטין יחסים כבר תקופה ארוכה ואת הנשיא האיראני חסן רוח'אני הוא אירח השבוע בחמימות רבה במוסקבה [24 במארס].

כבר ביומו הראשון בתפקיד, גילה טראמפ כי הוא לא רלוונטי בכל הקשור לסוריה. "נכון לעכשיו", אומר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר, "האמריקאים עושים עבור פוטין ואסד את העבודה בצפון, מול דאע"ש, וגם מסייעים לכורדים. זה מוריד מאסד כאב ראש לא קטן ומאפשר לו להתרכז בנעשה באזורים החשובים לו באמת. שם ייקבע גורלו. ומי שיקבע אותו הוא פוטין, בסיוע האיראנים וחיזבאללה".

ישראל מתמרנת בתוך הסבך הזה בזהירות רבה, תוך מאמץ לשדר נחישות אך דאגה רבה. במאמר קודם נסקרה כאן התגובה הרוסית (זימון השגריר הישראלי לקרמלין) לתקיפה הישראלית לאחרונה בשטח סוריה, במהלכה נאלצה ישראל להפעיל את סוללת "חץ 2" כדי ליירט שבר של טיל נ"מ ששיגרו הסורים לעבר מטוסי חיל האוויר.

בישראל טוענים שחופש הפעולה של חיל האוויר בסוריה נשמר ואינו בסכנה. ההערכה היא כי הרוסים נלחצו ופעלו משתי סיבות מצטברות: ראשית, מיקומו של היעד שתקפה ישראל, באזור תדמור, היה קרוב למיקומו של כוח רוסי. הכוח הרוסי לא היה בסכנה, אבל הם היו יכולים לראות ולשמוע את התקיפה, מה שגרם לרגישות מסוימת. הסיבה השנייה היא העובדה שבניגוד למקרים אחרים, הפעם ישראל נטלה אחריות על התקיפה בעקבות הפעלת סוללת ה"חץ". יציאתה של ישראל מהארון הלחיצה את מוסקבה. כל העיניים באזור היו על פוטין: האיראנים, חיזבאללה, אסד, ארגוני המורדים, הטורקים ומי לא, כולם שאלו את עצמם איך יגיב השריף האזורי. חלק מהשחקנים הללו גם הפעילו לחץ על הרוסים, שישימו קץ להשתוללות הישראלית במרחב האווירי.

התגובה הרוסית נתפסת בעולם כמינימליסטית, כדי "לצאת ידי חובה". יחד עם זאת, בישראל לא יודעים לאן מועדות פניו של פוטין, ואיך יגיב בפעם הבאה. מה יקרה אם ישנה את עורו פתאום ויודיע לישראל חד משמעית שחיל האוויר שלו יירט כל מטוס ישראלי שיחדור למרחב האווירי של סוריה? אין בישראל אף אחד שמסוגל לענות על השאלה הזו, מנתניהו דרומה.

מצד אחד, בישראל יש נחישות להמשיך לשמור בקפדנות על הקווים האדומים: למנוע בכל מחיר העברת אמצעי לחימה שוברי שוויון לידי חיזבאללה (טילי נ"מ משוכללים, טילי יאחונט, טילי קרקע-קרקע כבדים מדוייקים, ונשק כימי). מצד שני, ברור שישראל אינה מעוניינת בהתנגשות, אפילו מקומית, מול הרוסים.

כשמעלים את הנושא בחברת גנרל ישראלי כזה או אחר, התשובה בדרך כלל מסתיימת בחידה המבודחת הבאה: "איפה יושבת גורילה ששוקלת 800 קילו?" התשובה היא: "איפה שהיא רוצה". בנקודה הזו בדיוק, נזקקת ישראל יותר מאי פעם לממשל האמריקאי. בירושלים מקווים שטראמפ לא יניח לפוטין להמשיך לשוטט ברחבי סוריה בשלווה סטואית, כשופט ופוסק אחרון. המעורבות האמריקאית של כוחות עילית שנחתו בצפון סוריה ומסייעים למורדים ולכורדים מעודדת מאוד את נתניהו.

בפברואר, נתניהו קיווה שטראמפ לא ייגע בנושא הפלסטיני אבל יסתער (לטובת ישראל) בנושא הסורי-איראני. בינתיים, המצב הפוך. טראמפ מגלה פעלתנות מפתיעה ומדאיגה בחזית הפלסטינית, ורדום יחסית בנושאים האחרים. נתניהו ינסה לעשות ככל אשר בידו לדרבן את טראמפ בסוריה, ולנסות להרדים אותו מול רמאללה. כרגע, סיכויי ההצלחה של מהלך כזה כל כך נמוכים, עד כי נתניהו מעדיף לחתור לבחירות.