דילוג לתוכן העיקרי

גם הפעם האופוזיציה נכשלה בהתמודדות עם המשבר של ממשלת נתניהו

במקום לאחד כוחות ולהציג מסר חד ומגובש, מפלגות האופוזיציה התמודדו בנפרד עם משבר התאגיד שמאיים לפרק את הממשלה. על הכישלון חתום בעיקר יו״ר המחנה הציוני הרצוג, שנאחז בספין חסר הסיכוי והלא אמין של הממשלה החלופית.
Isaac Herzog leader of Zionist Union delivers a statement at the party headquarters in Tel Aviv, Israel, May 18, 2016. REUTERS/Baz Ratner - RTSEWFL

המשבר הקואליציוני החריף המטלטל בימים האחרונים את המערכת הפוליטית בישראל יכול היה להיות שעתו הגדולה של השמאל-מרכז. אלא שמנהיגי המחנה, יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, כשלו שוב בהצגת אלטרנטיבה שלטונית סדורה ומובהקת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאידאולוגיית הימין. אל מול העימות הקשה בין ראש הממשלה לשר האוצר משה כחלון על גורלו של תאגיד השידור הציבורי החדש, הרצוג ולפיד פעלו בנפרד במקום לשלב כוחות.

ברגע שבו נתניהו השליך את הפצצה הפוליטית, והכריז במוצאי שבת לפני שבוע (18 במארס) שאם שותפיו לקואליציה לא ייענו לדרישתו לסגור את התאגיד הוא ילך לבחירות, לפיד והרצוג היו אמורים לקבוע פגישה דחופה ולהחליט על פעולה משותפת נגד נתניהו. איחוד כזה, ולו גם זמני, היה מקנה למהלך הפוליטי שלהם תנופה ומשדר עוצמה פוליטית.

במקום זאת הרצוג שוחח בטלפון דווקא עם כחלון. לתקשורת הודלף כי השניים דנו באפשרות להקמת ממשלה חלופית בלי בחירות, באמצעות הליך הנקרא אי אמון קונסטרוקטיבי. תוך זמן קצר לפיד הבהיר כי לא ייתן יד למהלך. הוא הקפיד להרחיק את עצמו ממפלגתו של הרצוג ומתיוג כמשתף פעולה עם סיעות השמאל. למרות זאת, הרצוג המשיך לשווק את מצג השווא של הממשלה החלופית בתקשורת, אף על פי שכחלון לא נתן לכך אור ירוק.

ביום ראשון, יממה לאחר פרוץ המשבר, התראיין הרצוג ל-ynet. כשנשאל לגבי שיחת הטלפון עם כחלון ענה: "סיכמנו לבחון כל מיני אפשרויות, כולל אי אמון קונסטרוקטיבי שמשמעותו ממשלה חלופית. אני קורא לכחלון להתפטר מהממשלה... גם בליכוד יש קולות וגורמים. לאנשים נמאס מהתנהגות נתניהו, היא בלתי נסבלת".

די מביך שבכך מתמצה הארסנל של יו"ר מפלגת האופוזיציה הראשית מול המשבר בקואליציה: הפרחת תרחישים דמיוניים תוך הסתמכות על גורמים עלומים בליכוד שאולי יחברו אליו להפלת נתניהו. זו הייתה תגובה רפה ולא אמינה. הרצוג, שמצוי בעיצומו של קרב הישרדות לקראת הפריימריז על ראשות העבודה ביולי, הניח כנראה שבאופן הזה הוא מייצר אלטרנטיבה.

לפיד, שעל פי כל הסקרים האחרונים יהיה יריבו העיקרי של נתניהו על ראשות הממשלה בבחירות הבאות, נהג כפי שמצופה ממנהיג אופוזיציה. "בדמוקרטיה מחליפים שלטון רק בבחירות״, מסרו אנשיו בתגובה ליוזמת הרצוג, והוסיפו: ״לא ניתן יד לטריקים״. בכנס בנתניה אמר לפיד: ״מה זה צריך להיות? הם יצאו מדעתם? ראש הממשלה ושר האוצר מתעסקים כל היום בתאגיד, זה כל מה שמעניין אותם, מה יגידו עליהם בערוץ הראשון? כל היום מתעסקים בתקשורת ובפוליטיקה קטנונית… במקום להתעסק במדינה… הם עסוקים רק בעצמם".

זה היה הקו שלפיד הוביל גם בהמשך השבוע, תוך שהוא מרחיק את עצמו מסוגיית תאגיד השידור שהוא היה אחד מאדריכליו יחד עם השר גלעד ארדן. הסיבה לכך היא שנתניהו כבר סימן את התאגיד כ״שמאל״, ולפיד, שמשקיע מאמצים רבים בגיוס קולות מהימין, לא רוצה להיתפס כמי שמגן על גוף מהשמאל.

אף שלפיד מקפיד להציג את עצמו כמנהיג המרכז הישראלי עם קריצה לימין, רוב האלקטורט שלו מגיע מהשמאל-מרכז. נסיקתו בסקרים מתרחשת על חשבון המנדטים שאיבד המחנה הציוני. לכן, הניסיון שלו להתרחק מהשמאל הוא מלאכותי ופוגע במאמץ המשותף של המחנה הפוליטי הזה לייצר כוח אפקטיבי מול הימין.

לפיד מגדיר את עצמו כאיש המרכז, ומציין שגדל בבית שבו העריצו את ראש הממשלה לשעבר, מנהיג הליכוד מנחם בגין. כלומר, האקלים שבו גדל היה ימני. למרות שסקרים שונים מראים כי הוא מצליח לאסוף מצביעים מהימין הרך, אין מדובר במספרים שמשנים את המאזן הגושי. מה גם שאם ראשי המפלגות החרדיות יאלצו להכריע אחרי הבחירות הבאות בין ממשלה בראשות לפיד לממשלה בראשות נתניהו או גורם אחר בימין, הם בסבירות גבוהה יסרבו ליו"ר יש עתיד. הם לא סלחו לו על הגזרות הכלכליות שהטיל על הציבור שלהם כשר אוצר.

אולם לא רק לפיד והרצוג פעלו בנפרד. גם העבודה עצמה, שנקרעת במאבק הפוליטי לקראת הבחירות לראשות המפלגה, לא הצליחה לפעול בצורה מגובשת ומאוחדת. כל אחד מהטוענים לכתר הגיב בנפרד וניסה למצב את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו. השר לשעבר אבי גבאי וחברי הכנסת עמיר פרץ ואראל מרגלית פרסמו כל אחד הודעות לוחמניות מטעם עצמם על ממשלתו האסונית של נתניהו, וקראו לבחירות. אז האם דרכה של האופוזיציה, של האלטרנטיבה לשלטון הימין, היא דרכו של גבאי, של פרץ, של מרגלית או של הרצוג?

גם מנהיגת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, פעלה באופן עצמאי כשביקשה להגיש הצעת אי אמון בממשלה – הצעה שנדחתה מטעמים פרוצדורליים.

מזה כמעט עשור, מאז בחירות 2009, השמאל-מרכז לא מצליח לפעול כחזית אחת מול הימין ולכן מחמיץ כל אפשרות לזכות בשלטון. מפלגות השמאל-מרכז פועלות באופן מפוזר ומפוצל בכל תחום כמעט. הן אינן מתואמות במו"מ הקואליציוני אחרי בחירות, ואינן מצליחות להתכנס סביב אדם אחד שיוביל את המחנה.

הציבור בשמאל-מרכז היה יוצא נשכר אילו מנהיגיו היו פועלים במשותף נגד ממשלת נתניהו במשבר התאגיד, ולא מפצלים את המאמץ, את המסר ואת דרכי הפעולה. לאמיתו של דבר, הרצוג – מנהיג מפלגת האופוזיציה הגדולה, וגם לפיד – מנהיג מפלגת המרכז, פוסעים לקראת אותה מטרה. רק כל אחד מהם בדרכו שלו.

 

More from Mazal Mualem

Recommended Articles