דילוג לתוכן העיקרי

פרדוקס טראמפ: איך נשיא אמריקאי פרו-ימני דווקא מסבך את נתניהו?

כל עוד אובמה ישב בבית הלבן, לנתניהו היה תירוץ טוב להדוף יוזמות מהימין שיסבכו את ישראל בזירה המדינית. מאז השבעת טראמפ לנשיאות, הוא מתמודד עם מכבש לחצים לסיפוח ההתנחלויות, שמוביל יריבו נפתלי בנט.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu delivers a speech in his Jerusalem office December 28, 2016. REUTERS/Baz Ratner     TPX IMAGES OF THE DAY - RTX2WRPD

בימים שבהם כיהן כראש ממשלה מטעם הליכוד, אריאל שרון ידע להפיק רווח מדיני ופוליטי מהלחץ שהפעילו עליו גורמים בתוך מפלגתו מול דרישות הממשל האמריקאי לריסון הבנייה בהתנחלויות ולקידום מו"מ עם הפלסטינים. ככל שהזעם כלפיו בימין גבר, לשרון היה תירוץ טוב יותר להציג בית הלבן מדוע ידיו כבולות מול הפלסטינים, ולזכות להעלמת עין מול המשך הבנייה בגדה.

גם בנימין נתניהו ניצל את הדינמיקה הזאת לטובתו מאז חזרתו לשלטון ב-2009. ממשל אובמה לחץ, ונתניהו השתמש בימין, שהלך והקצין בתוך הליכוד, כדי להראות שיכולת התמרון הפוליטית שלו מוגבלת. היה לכך רווח נוסף מבחינת נתניהו: הוא הציג את עצמו בפני בוחרי הליכוד כמי שעומד בפרץ מול לחץ של ממשל אמריקאי עוין. יחסיו הקשים עם הנשיא לשעבר ברק אובמה, שהלכו והידרדרו לאורך השנים, סייעו רבות לנתניהו בכל הקמפיינים האחרונים שניהל על ראשות הממשלה וכל אימת שנקלע למשבר פוליטי.

באופן פרדוקסלי, דווקא ממשל טראמפ מציב בפני ראש הממשלה אתגר פוליטי ומדיני לא פשוט כלל. לכאורה, הוא קיבל את "נשיא חלומותיו" שאמור להגשים את כל מאווייו של הימין הישראלי. בפועל, נתניהו מוצא את עצמו מאז השבעת טראמפ ביום שישי (20 בינואר) הודף מכבש לחצים מהימין, אותו מוביל יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. לטענת בנט, הממשל האמריקאי החדש מהווה הזדמנות היסטורית לספח את ההתנחלויות.

כך, בבת אחת, מצא את עצמו נתניהו בפוזיציה שאינו מורגל בה, ושיכולה להסב לו נזקים פוליטיים קשים בבסיס כוחו בימין: פוזיציה בה מוטל עליו להיות הסמן המתון בממשלה, זה שבולם יוזמות מגורמים לאומיים יותר. נתניהו מבין היטב שיו״ר הבית היהודי צובר על חשבונו עוצמה פוליטית, אך ידיו כבולות: הוא אינו יכול לשרוף את כל הגשרים מול הקהיליה הבינלאומית. יתרה מזאת, הוא עדיין אינו יודע איזו מדיניות יאמץ טראמפ הבלתי צפוי. למשל, האם יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים או ייסוג מהבטחתו?

המבחן הראשון של נתניהו הגיע פחות משתי יממות לאחר השבעת טראמפ. בנט נופף בחוק סיפוח מעלה אדומים מעל כל במה, והכריז כי יעלה אותה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה. יחד עם מספר 2 במפלגה שלו, שרת המשפטים אילת שקד, הם הציגו חזית נחושה מול מאמצי נתניהו לדחות את הדיון על החוק לאחרי ביקורו הראשון בבית הלבן המתוכנן לחודש הבא.

בציוציו ברשתות החברתיות בנט היכה בראש הממשלה בדיוק בנקודה הרגישה הזאת. במוצאי שבת (21 בינואר) כתב בנט בטוויטר: ״נכנסנו לעידן מדיני חדש. לראשונה מזה 50 שנה, בידי רה״מ ההחלטה: או ריבונות או פלסטין. המשך קו בר-אילן/פלסטין: בכייה לדורות. נפעל לריבונות״.

אם לא די בכך, גם מתוך הליכוד צצות תוכניות לסיפוח שדוחקות את נתניהו לפינה, כמו זו של שר התחבורה והשר לענייני מודיעין, ישראל כץ. בסוף השבוע הודיע כץ על כוונתו להעלות את "תוכנית היוזמה הישראלית" שהגה לדיון בקבינט. התוכנית קוראת לסיפוח ההתנחלויות סביב ירושלים - מעלה אדומים, גבעת זאב, גוש עציון וביתר עילית - וצירופן למה שכץ מכנה ״מטרופולין ירושלים רבתי", תוך שמירת עצמאותן המוניציפלית. בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "זהו צעד מדיני ראשון מתבקש בעידן הנשיא טראמפ".

יום ראשון האחרון היה אמור להיות נקודת ציון משמעותית לימין הישראלי בתחילתו של עידן טראמפ. כל יוזמות הסיפוח היו אמורות לעלות על שולחן הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לעדכן את מדיניות הממשלה בהתאם לשינויים הצפויים ביחסים עם הממשל האמריקאי. אולם לפי שעה, נתניהו הצליח לדחות את המלכוד הפוליטי-מדיני הזה, לפחות עד לפגישתו בפברואר עם טראמפ. כמה שעות לאחר הדיון תוכננה לראש הממשלה שיחת טלפון עם הנשיא החדש, ונתניהו הסביר לחברי הקבינט כי האמריקאים הפצירו בו שלא להפתיע את טראמפ במהלכים מדיניים לא מתואמים.

בבית היהודי לא ממש קנו את ההסבר של נתניהו על המסרים מהבית הלבן. השרה שקד אף לגלגלה על כך בראיון לגלי צה"ל: ״אני לא קיבלתי מסר מלשכת טראמפ לשום כיוון. צריך לדעת שכללי המשחק השתנו ואסור לשחק לפי הכללים הישנים. אנחנו מקבלים מארה"ב את המסר: ׳בואו תגידו מה אתם רוצים׳״.

במקביל לבלימת יוזמות הסיפוח, נתניהו מנסה להתאים את עצמו לעידן החדש ולמאבק מחודש על קולות הימין. הוא יצא מגדרו להסביר שגם החזון שלו הוא החלת הריבונות הישראלית על כל ההתנחלויות, והצהיר בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני כי יוסרו כל מגבלות הבנייה בירושלים, וכי תורחב הבנייה בגושי ההתנחלויות. לדבריו, "מעלה אדומים תהיה בריבונות ישראלית, אך לא נכון בעת הזו לקבוע צעדים חד צדדיים בלי תיאום עם הממשל האמריקאי״.

כאמור, בראשון בערב שוחח נתניהו עם טראמפ בטלפון. שני הצדדים דיווחו על שיחה טובה, אבל מי שביקש למצוא בה סימנים לאור ירוק ליוזמות הימין התאכזב. פרט לדיבורים כלליים על שיתוף פעולה ביטחוני, על מאבק בטרור העולמי ועל המו"מ עם הפלסטינים, לא נאמרו בה דברים משמעותיים.

השאלה כעת היא לאן הדברים הולכים מבחינת מדיניות הממשל האמריקאי החדש, וכמה זמן יצליח נתניהו לתמרן בין האילוצים המדיניים, שעדיין קיימים, לבין המאבק שלו מול יריביו הפוליטיים בימין בכלל ובליכוד בפרט. למשוואה הזאת יש להכניס יריב נוסף מהמחנה שצובר עוצמה - שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שתופס את משבצת הימני המתון והפרגמטיסט. ליברמן מתנגד לסיפוח בשלב הזה ויוצא בגלוי נגד בנט, מה שנתניהו לא מרשה לעצמו כרגע.

בתוך תנועת המלקחיים הזאת, כשהחקירות הפליליות בעניינו מכבידות עליו יותר ויותר, נתניהו פגיע כמעט מכל בחינה פוליטית אפשרית. אם הוא יגלה שהגרעין הקשה של מצביעיו זולג לכיוון בנט, הוא עשוי להיגרר אחריו ליוזמות מדיניות קיצוניות יותר - למרות ההשלכות שיהיו להן בזירה המדינית.