"בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" נכתב בספר משלי, המיוחס למלך שלמה. "בתחבולות תעשה לך מלחמה", המליץ החכם באדם. המלחמה דלת התחבולות שאש"ף ניהל נגד ישראל בזירה הצבאית הסתיימה בכישלון. לעומת זאת, מאז שהארגון המיר את החזית הצבאית בזירה המדינית, הוא הציג יכולת תחבולתית מרשימה למדי. את המפנה הדרמטי חולל היושב ראש יאסר ערפאת, כאשר הוביל ב-1988 את החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית לאמץ את החלטה 242 ולהסתפק במדינה פלסטינית בגבולות 67׳.  שם נסללה הדרך לוועידת מדריד, להסכמי אוסלו, להכרה בינלאומית בזכות הפלסטינים למדינה ולשלילה גורפת של מפעל ההתנחלויות.

המערכה על מימוש זכותו של העם הפלסטיני להכרה כחברה מלאה במשפחת העמים מתקרבת לנקודת ההכרעה. בשבועות הקרובים יחליט נשיא ארה״ב ברק אובמה אם להכניס את פלסטין לאו"ם מבעד לחלון הזמנים הצר שבין הבחירות לנשיאות ב-8 בנובמבר לבין טקס חילופי המשמרות בבית הלבן ב-20 בינואר. אם הפלסטינים יפסידו במערכה הזאת, הם עלולים לאבד את ההישגים המדיניים שצברו במשך 28 שנה.

לרוע מזלו, נקלע יו״ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) להתמודדות עם אלוף ישראל, אם לא אלוף העולם, בתחבולות מדיניות. נתניהו אורב ללא הרף לכל מעידה של היריב. הוא יודע להשתלט על סדר היום העולמי, ולהסיט כל ביקורת נגד ישראל מהכותרות הראשיות לעמודים האחוריים. כדי להסיר את רוע הגזירה, לשיטתו, נתניהו לא בוחל בשום תחבולה. בחודש שעבר למשל (9 בספטמבר) הוא האשים את הפלסטינים ב"טיהור אתני", וזאת בזמן שבממשלתו יושב שר שמפלגתו דוגלת בהעברתם של אזרחים ישראלים ממוצא ערבי לשלטונה של מדינה אחרת.

בערב חג שמחת תורה (23 באוקטובר) הוא חגג על ידיעה לפיה הרשות הפלסטינית עצרה ארבעה פלסטינים שהתארחו בסוכתו של מתנחל בכיר. ברשות הבינו מיד שזהו מעשה שטותי ומיהרו לשחררם. מבחינתו של מנהיג המדינה שכלאה במשך 49 שנים אלפי פלסטינים מבלי להביאם בפני שופט, כליאתם של הארבעה "היא עדות נוספת לסרבנות השלום הפלסטינית". אולם הג'וקר של נתניהו הוא סירובם של הפלסטינים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לטענתו זהו המכשול לשלום, ולא הכיבוש וההתנחלויות.