האם הפייסבוק יעלים את המפלגות הפוליטיות בישראל?

במוצאי השבת האחרונה (20 באוגוסט) פרסם בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו פוסט אישי לכמעט שני מיליון עוקביו, שהפך במהרה לוויראלי.

"אני מבקש לשתף אתכם", כתב ראש הממשלה ושר התקשורת, "במה שמסתמן כתופעה חדשה אצל חלק מגופי הקשורת: צנזור הביקורת עליהם בתוך תגובות המועברות אליהם". בהמשך סיפר נתניהו שמערכת התוכנית אולפן שישי של ערוץ 2 השמיטה חלק מתגובתו, שפורסמה בכתבה ביקורתית על מעורבותם הגוברת של בנו יאיר ורעייתו שרה בניהול ענייני המדינה.

מאז הבחירות האחרונות אימץ נתניהו את הפרקטיקה הזאת: דיבור ישיר עם העם, בלי מתווכים, בלי עיתונאים וגם בלי מפלגה. הוא זה הליכוד והליכוד זה הוא.

אולם מאחורי ההצלחה של נתניהו בבחירות יש הרבה מעבר לקמפיין רשת אפקטיבי. ההישג שלו מבטא שינויי עומק שעוברים על הפוליטיקה הישראלית בשל מהפכת הרשתות החברתיות - תהליך שמעסיק מומחים רבים המנסים להבין לאן כל זה הולך וכיצד תראה המערכת הפוליטית בעתיד. ארבעה מהם שוחחו עם אל-מוניטור בניסיון לענות על שאלה זו: פרופ' קרין נהון, חוקרת בכירה בתחום הפוליטיקה של המידע והרשתות החברתיות; ד"ר אשר עידן, פילוסוף ומומחה לרשתות חברתיות ועתידנות; אלכס רוזנפרב, מנהל מדיה דיגיטלית וקמפיינים פוליטיים; וארד אקיסוס, אסטרטג פוליטי וחוקר רשתות חברתיות.

על דבר אחד כל הארבעה מסכימים: השיטה הישראלית של דמוקרטיה ייצוגית ופרלמנטרית הולכת ונעשית לא רלוונטית. את מקומה תופסת פוליטיקה ישירה ואישית, בזמן שהמבנה המפלגתי מאבד מכוחו.

"הטרנד הכי חזק הוא נושא המימון של הפוליטיקאים, שכבר החל בישראל ויגבר בעתיד", טוען רוזנפרב, "האמירה ׳לך אחרי הכסף׳ נכונה מאוד במקרה הזה". לדבריו, "המודל של אובמה של מנגנון תרומות קטנות, שאומץ גם בישראל על ידי פוליטיקאים כמו שלי יחימוביץ׳ וסתיו שפיר, ימשיך לתפוס, ותהיה לו השפעה על המבנה הפוליטי. כי כשיש הרבה מאוד תורמים קטנים, הפוליטיקאים באופן טבעי מייחסים חשיבות לדעות של המממנים שלהם". רוזנפרב מוסיף כי "אנו נמצאים בתהליך של מעבר מדמוקרטיה ייצוגית ומרוחקת, לדמוקרטיה שבה יותר ויותר אזרחים מעורבים בתהליכים הפוליטיים".

לגבי ההשפעה של התהליך הזה על המפלגות אומר רוזנפרב, כי "ממודל של בחירות דמוקרטיות בכל ארבע שנים כשהולכים להצביע, נעבור למצב בו האזרח יהיה מעורב פוליטית על בסיס יומי באמצעות הרשת.

״בישראל, המונח ׳משמעת קואליציונית׳ הוא התירוץ הכי טוב של פוליטיקאים להסביר מדוע פעלו באופן הנוגד את ההתחייבות שלהם לבוחר. התירוץ הזה יילך ויחלש, מכיוון שכל המבנה המפלגתי הולך להשתנות. אנו נראה יותר נציגים עצמאיים בתוך המפלגות. יהיו לנו בכנסת 120 סופרסטארים, כאשר ההבדל בין השמאל לימין יטשטש״.

ד"ר עידן משוכנע שמהפכת הרשתות תשנה את פני הפוליטיקה לעד. "התהליך הוא, בגדול, שברשת החברתית כולם מדברים עם כולם. זו הפעם הראשונה מאז שהמדינה קמה, בה כולם יכולים לדבר עם כולם בלי מתווכים, בלי השקעה כספית. כתוצאה מכך מתחזק האקטיביזם ומתגברות תופעות של קיטוב. פתאום האדם יכול לפגוש אנשים שדומים לו״.

עידן מציין שבבחירות האחרונות בלט הפער בין תחזיות הסקרים, שניבאו לליכוד הפסד או ניצחון צמוד, לתוצאות האמת - הרבה מעבר לטעות הדגימה הסטטיסטית. "הדבר מעיד על כך שדברים משתנים, שאנו מתקשים להבין איך נראית המפה הפוליטית, ושבאופן כללי אנחנו נמצאים בתהליך איטי של פירוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית. אנשים לא מאמינים יותר למפלגות. אנחנו עוברים למודל של דמוקרטיה ישירה כמו ביוון. אני מעריך שבעתיד הרשת תצמיח פוליטיקאים משום מקום".

כמו עידן, גם ארד אקיקוס מסכים שקשה לדעת כמה זמן יארך התהליך: "אנחנו בתקופת מעבר, תקופת ביניים, תהליך שבו החברה חוזרת להיות שבטית, כי האופי של האינטרנט הוא לבזר. ברמה הפרקטית אנו רואים שפייסבוק מכתיב את השיח ומקטב אותו. הטוב הוא טוב מאוד והרע הוא רע מאוד, ולתוך זה הפוליטיקאים נכנסים ומתאימים את עצמם. הפוליטיקאים חושבים שהם שולטים בשיח - אבל הם נשלטים".

אקיקוס, שהיה מעורב במחאת האוהלים שצמחה ברשת בקיץ 2011, מסביר באמצעות דוגמה את השפעת ההמון על הפוליטיקאים. "ישבנו במטה בעיצומה של המחאה וצפינו בטלוויזיה במסיבת העיתונאים שבה ביבי הציג הצעה לסטודנטים. בזמן אמת ניטרנו את השיח ברשת, ראינו שהוא שלילי ביותר מ-90 אחוז ודחינו את ההצעה״. האם הרשת תוכל בסופו של דבר להצמיח מתוכה ראש ממשלה? ״אני משוכנע בכך״, אומר אקיקוס, ״אבל לא יודע להגיד מתי זה יקרה״.

לדברי פרופ׳ נהון, "המפלגות התפוררו לגמרי. הן עדיין קיימות בגלל המנגנון שבאמצעותו מקבלים את הכסף הרשמי מהמדינה, אבל בין מערכות הבחירות אין פעילות בסניפים. אנו רואים תהליך של מעבר לפוליטיקה אישית לחלוטין, וזו תופעה שתקצין. בבחירות 2013 עוד ראינו אתרים פעילים של המפלגה לצד האתר של יושב הראש, אבל בבחירות האחרונות הכל התנקז לאתר של המנהיג - ביבי, לפיד ובנט היו הפנים של המפלגה".

עם זאת, נהון לא ממהרת להספיד את הפוליטיקה הישנה ואת שיטת הפריימריז, מכיוון שאנשים לא מוותרים כל כך מהר על כוח ולדבריה זה ייקח זמן. השינוי שמביאה הרשת כבר כעת הוא היכולת להביא לקדמת הבמה קבוצות שוליים, או קבוצות שהיו בעבר רחוקות ממוקדי הכוח, כמו למשל נשים מזרחיות.

לצד השינויים החיוביים והשקיפות שהרשת גוזרת על הפוליטיקה, נהון טוענת שהרשת רחוקה מלהיות המקום המבוזר והדמוקרטי שחלמנו עליו. "הרשת מאוד לא שוויונית ולא דמוקרטית. הרי בישראל 99 אחוז נשלט בידי מנוע חיפוש גוגל. אלה שחקנים שאתה לא מודע לכך שהם משחקים איתך ושמשפיעים על התודעה שלך״.