אירועי יום השנה העשירי למלחמת לבנון השנייה שצוין ביום שלישי (19 ביולי) סיפקו לראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות לדבר על הנושא החביב עליו: טרור איסלאמי. פיגוע הדריסה בניס (14 ביולי), שבו נרצחו לפחות 84 בני אדם ונפצעו יותר ממאה, העניק לנאומיו של נתניהו נופך אקטואלי. ביד אמן שרטט בוגר לימודי האדריכלות קו ישר, חוצה מדינות ויבשות, מלבנון לישראל ולגדה המערבית. משם הרחיק לאירופה והגיע לארצות הברית. "הטרור פוקד לא רק את שרונה ועתניאל", אמר נתניהו בטקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון בהר הרצל, "הוא מכה בפאריז ובניס, בבריסל ובאורלנדו. אנחנו במערכה כלל-עולמית".

בישיבת מליאה מיוחדת בכנסת לציון עשור למלחמת לבנון, שנערכה באותו יום, הכריז נתניהו כי "אי אפשר לעשות הבחנות בין טרור לטרור". מבחינתו, אין הבדל בין טרור מאורגן לבין טרור של יחידים מוסתים; בין פיגוע דריסה בניס, לבין פיגוע דקירה בירושלים; בין מוסלמי אמריקאי שרצח מבלים במועדון להט"בים באורלנדו לבין רוצחי הסועדים בתל אביב. "מטרת הטרוריסטים", פסק נתניהו, "היא לגדוע חיים בדרך להנפת דגל הח'ליפות על חורבות העולם הנאור". מבחינתו של נתניהו, "ישראל היא מעוז קדמי של העולם הדמוקרטי". המדינה היחידה בעולם הנאור ששולטת בעם אחר בכוח הזרוע, היא לדבריו "מעבדה לקביעת התוצאות של המאבק האלים בין כוחות הקדמה לכוחות החושך".

למעשה, המעבדה של נתניהו מצאה כבר את הנוסחה למאבק בטרור: לחיות לעד עם הטרור. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (26 באוקטובר 2015) אמר ראש הממשלה כי הוא לא מעוניין בהפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית. ועם זאת, ציין נתניהו, בגלל "זרמים של דת ואיסלאם שלא קשורים בנו, נגזר עלינו, בטווח הנראה לעין, לשלוט בכל השטחים". הוא הוסיף בגילוי לב את המשפט המצמרר, "שואלים אותי אם לנצח נחייה על חרבנו - כן".

לכאורה, אין הבדל בין התחזית הקודרת הזאת לבין ההכרזה מעוררת המחלוקת של ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס למחרת הפיגוע בניס, "לא ניכנע לטרור, אך נצטרך לחיות איתו". למעשה, יש הבדל גדול בין השתיים. הוא מסתתר מאחורי מילה אחת: "כיבוש". בניגוד לטרוריסטים שביצעו את הפיגועים באירופה ובארה"ב, הצעירים מחברון שחדרו למתחם שרונה ב-8 ביוני, כמו רובם המכריע של מחבלי הדקירות, לא הסתירו בבתיהם את דגל דאעש ולא תכננו להחריב את העולם הנאור. חוקרי השב"כ מעידים כי המניע שלהם היה סילוקו של דגל ישראל מכפריהם ומשכונותיהם.