מאז הבחירות האחרונות, בהן התרסקה יש עתיד ל-11 מנדטים, היו"ר ומייסד המפלגה יאיר לפיד הוכיח שבקמפיינים הוא מבין.
את האופוזיציה הוא מינף בכשרון, והצליח להאפיל על היו"ר הרשמי שלה, ח"כ יצחק הרצוג. לפיד פעל על פי תוכנית אסטרטגית סדורה, שאמורה להוביל אותו אל לשכת ראש הממשלה. זה כלל התקרבות וחנופה לחרדים (כי בלעדיהם בישראל של 2016 אתה לא יכול להיות ראש ממשלה), קריצה לימין והתרחקות מכל סממן שמאלי (כי בישראל 2016 הסנטימנט של הציבור הוא בימין הלאומי) וממלכתיות בענייני בטחון ומדיניות (כי הציבור יודע להעריך מנהיג שברגעים קשים לא יוצא נגד ראש הממשלה). לפיד הפך בתוך חודשים ספורים למכונת הסברה משומנת בחו"ל, פטריוט, ציוני שרוף שנלחם באנטישמים מעל כל במה, מחטיף לאבו מאזן ולבאן קי מון על בסיס קבוע. הציבור הגיב טוב לתפריט הזה, ולפיד נסק בסקרים, והוא כיום (בסקרים) המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, האלטרנטיבה היחידה כרגע לבנימין נתניהו.
