ברשות הפלסטינית קיימת תחושה גוברת של ייאוש. רבים עוקבים בבוז אחר קמפיין הבחירות בארה"ב ואחר ועידות המפלגות - שעה שהסוגיה הפלסטינית כלל אינה נידונה, ועמדות הימין הישראלי מאומצות בלהט רב בשתי המפלגות. הכעס רב גם על מצרים; ביקורו של שר החוץ סאמח שוכרי בישראל ב-10 ביולי נתפס בעיני רבים כבגידה מצרית במאבק הפלסטיני. האיחוד האירופי, ובעיקר צרפת, נתפסים כבעלי כוונות טובות אך חלשים מכדי לפעול בכוחות עצמם. במצב העניינים הזה, נראה ש-2017 תמשיך להיות שנה של קיפאון - עם חילופי ממשל בארה"ב, המשך הרחבת ההתנחלויות ומדיניות הכיבוש ללא כל הפרעה, וגם תחושת בידוד וכעס ברשות הפלסטינית.
בהנהגה הפלסטינית מנסים למצוא "שובר שוויון" לקראת 2017. מקור בכיר ברשות הפלסטינית שוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, וכך אמר: "אין ספק שהחלופה לפתרון שתי המדינות היא אלימות, אינתיפאדה חמושה וטרור של החמאס; ועם זאת, עלינו להגדיר לעצמנו מטרה פוליטית חדשה ריאליסטית יותר". הוא סיפר שבקרב הנהגת אש"ף מתקיימים דיונים בניסיון לגבש את המטרה הזאת. אפשרות אחת שמונחת על השולחן היא מדינה דו-לאומית: לדרוש מישראל ומהקהילה הבינלאומית זכויות אדם ואזרח וזכויות פוליטיות שוות עבור הפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית, תוך דחייה של הדרישה לכינונה של מדינה.
