דילוג לתוכן העיקרי

המגעים להקמת ממשלת אחדות: בין תעתועים למציאות

ראש הממשלה אישר שהתקיימו מגעים להרחבת הממשלה עם יו"ר המחנה הציוני (אבל הוא לא יכול). כשדיווחים על מגעים כאלה חוזרים ונשנים לאחרונה יש לתהות מה נתניהו רצה? "אם הכוונות של ביבי היו רציניות, הרצוג כבר מזמן היה שר החוץ בממשלתו", מסכם בפשטות שר בכיר בליכוד
RTR4QZQ3.jpg

"אם הכוונות של ביבי היו רציניות, הרצוג כבר מזמן היה שר החוץ בממשלתו. אבל הוא פשוט לא רצה ולא באמת התאמץ".

את ההסבר הזה לשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן היה ועודנו רציני בכוונותיו לצרף את המחנה הציוני לממשלתו, מספק לאל-מוניטור שר בכיר בליכוד. השר, שראה מקרוב לא פעם כיצד מתנהלים משאים ומתנים קואליציונים אפקטיביים, כאשר שני הצדדים מעוניינים, מעריך שנתניהו ניהל מול הרצוג מגעים לשם המגעים בלבד.

כעת, לאחר שראש הממשלה בעצמו אישר ביום רביעי האחרון [4 במאי] בישיבת שרי הליכוד שאכן התקיימו שיחות להרחבת הממשלה מול יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ומול יו"ר המחנה הציוני יצחק (בוז'י) הרצוג, ולשיטתו: אחד לא רצה (ליברמן) ואחד לא יכול היה (הרצוג) – נשאלת השאלה, מה באמת נתניהו רצה?

כמו כן אפשר לתהות, האם לנוכח הדיבורים המוגברים בזמן האחרון על גישושים ומגעים עם הרצוג (אשר נפסקו לתקופה מוגבלת בעקבות פרסום דבר חקירתו), קיימת כעת באמת היתכנות לממשלת אחדות? הרי עכשיו מתברר שהחקירה נגד הרצוג אינה מתרוממת לכדי הסתבכות פלילית.

דבר אחד ברור: מאז כינונה של ממשלת נתניהו הרביעית במארס 2015, הנשענת על רוב דחוק של 61 חברי כנסת, התקיימו כל הזמן מגעים וגישושים בדרגות רצינות שונות, בכללם מגעים בין נתניהו להרצוג לבחינת כניסה לממשלה.

נתניהו כזכור נדחק לפינה, והקים בסופו של דבר ממשלה צרה - לאחר שליברמן הפתיע ונשאר בחוץ.   הנחת העבודה של רבים במערכת הפוליטית הייתה שממשלתו של נתניהו תתרחב, ושזוהי רק שאלה של זמן. הרצוג היה בטוח אז, לדברי בכירים בעבודה, שאוטוטו הוא נכנס. אבל ככל שנקפו הימים התברר לו שנתניהו אינו מציג הצעה רצינית. יו''ר מפלגת העבודה נשאר באופוזיציה במצב קבוע של גישושים "בעצימות נמוכה", שאף פעם לא מבשילים לכלל משא ומתן של ממש.

בחודש אפריל חשף הפרשן הפוליטי של הארץ יוסי ורטר את דבר קיומם של מגעים מתקדמים, כולל החלפת טיוטות בין הרצוג לנתניהו באמצעות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ'יק. על פי הפרסום שעורר גלים, הופסקו המגעים הללו בעקבות הידיעות בתקשורת על חקירה פלילית נגד הרצוג. מי שחיזק את המידע היה שר האוצר משה כחלון שאישר בסמוך לפרסום, כי אכן התקיימו מגעים מתקדמים בין ראש הממשלה לראש המחנה הציוני לקראת הרחבת הממשלה, אך אלה הופסקו בעטייה של החקירה נגד יו"ר האופוזציה.

כחלון, אגב, מרגע כניסתו לממשלה דיבר על הצורך הדחוף בהרחבתה, והבטיח כי יפעל לשם כך. בינתיים כידוע דבר לא זז. כחלון לעומת זאת, הגיע לסיכומים עם נתניהו לפיהם יתמוך בתקציב דו שנתי שמשמעותו הענקת יציבות לממשלה.

מכאן, במצב עניינים זה בו החקירה נגד הרצוג אינה מבשילה, וכחלון מעניק אופק לממשלה, הדיבורים על ממשלה אחדות עם המחנה הציוני הם כנראה איתנו כאן כדי להישאר.

מהם הסיכויים כי ייצא מכך משהו? סיכויים נמוכים. והם בעיקר תלויים בצרכי הישרדות מבחינת נתניהו. ראש הממשלה היה מעדיף את ליברמן בקואליציה שלו. כך הוא היה מנטרל אופוזיציונר אפקטיבי מהימין שתוקף אותו באכזריות. אבל ליברמן אינו בר השגה, חרף המאמצים הרבים שנתניהו השקיע ומשקיע בצירופו. באשר להרצוג, צודק ח"כ איתן כבל שהתראיין בגלי צה"ל ביום רביעי [4 במאי] בערב ואמר ש"מעולם לא הונחה הצעה קונקרטית על שולחן המחנה הציוני... יש הבדל גדול בין משא ומתן לשיחות מסדרון", סיכם כבל והוסיף כי "יש מספר הצעות שמוכנות לפתחו, דיברנו והתייעצנו. אנחנו נוציא את זה בצורה מסודרת וזה לא ייצא מתחת לשטיח".

מבחינת נתניהו, שמירת המחנה הציוני כאופציה היא בבחינת נשק מול נפתלי בנט, אותו כבר איים לפטר, וכן מול ח"כים סוררים בליכוד כמו אברהם נגוסה ואורן חזן שנחשבים ללא צפויים - כאלה שמסוגלים להצביע נגד הקואליציה.

נתניהו מצידו עסוק ברמה היומיומית בחישובי "רוב קואלציוני" עקב מצבו הדחוק בכנסת. מכאן, שהוא זקוק אפורטיבית למרחב נשימה קואליציוני.

אז מה עוצר אותו? הרי אם היה מניח על השולחן הצעה רצינית, הרצוג כבר היה יודע להביא את מפלגת העבודה לממשלה (לגבי המחנה הציוני כולו, לא ברורה תמונת המצב). אבל להרצוג כאמור אין ולא הייתה ביד הצעה רצינית, וככל שעובר הזמן נתניהו מתגלה כמי שבסך הכל משתמש במו"מ עם הרצוג לצרכי תחזוקה קואליציוניים. הדילמה של נתניהו היא בין חיזוק הקואליציה שלו בטווח הקצר עם הרצוג, לבין פגיעה קשה באלקטורט שלו מימין כמי שחבר "לשמאל" בטווח הארוך יותר. מהלך כזה עשוי להיות קטלני מבחינתו בבחירות, ולשמש את הטוענים לכתר על הנהגת הימין, ליברמן ובנט, בקמפיין העתידי שלהם.

הרצוג מודע לכך. מקורביו אמרו לאל-מוניטור כי "אמנם היו גישושים בשלהי מושב החורף לכניסה לממשלה, כפי שהיו בעבר. אבל במציאות יש מלא ספינים, הרבה דיסאינפורמציה  ונראה שביבי משתמש באופציית האחדות באופן מניפולטיבי מול שותפיו להפחיד את נפתלי בנט".

למרות זאת, הרצוג מתברר אינו שולל על הסף את אופציית הכניסה לממשלה.

לדברי מקורביו, "הרצוג יבחן כל הצעה רצינית שתאפשר תזוזה מדינית". ובתרגום לשפה פוליטית: הרצוג לגמרי בעניין. האופוזיציה לא עושה לו טוב, ובמפלגתו הוא שט על פני מים סוערים, ונאלץ להגן על מעמדו מול המבקשים להחליפו. מכאן, שכניסה לממשלה היא אופצייה שקורצת לו מאוד. מה שצריך זה שנתניהו יציג הצעה רצינית. אז, הוא [הרצוג] מאמין, למרות קולות המתנגדים הוא כבר יידע להביא את המפלגה שלו לממשלה.

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial