דילוג לתוכן העיקרי

איזה מהלך מדיני אובמה מתכנן לסוף הכהונה?

RTR285FH.jpg

במאה השנים האחרונות נרשמו בחודש נובמבר שורה של אירועים פורצי דרך בחיי מדינת היהודים. הצהרת בלפור - הכרזת האימפריה הבריטית על תמיכתה בהקמת בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל (נובמבר 1917); החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית (נובמבר 1947); ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים (נובמבר 1977); וועידת אנאפוליס שבה הושק המו"מ החשוב על הסדר קבע בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לבין הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (נובמבר 2007).

בין לבין, בעקבות הכרזת אש"ף על הקמת מדינה עצמאית והכרה במדינת ישראל, החליט הנשיא רונלד רייגן לפתוח בדיאלוג רשמי עם הארגון על הסדר שלום עם ישראל. המהלך הזה התרחש בנובמבר 1988 - אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב, ולפני שהנשיא ג'ורג' בוש (האב) הושבע לנשיא ה-41 של ארה"ב. הנשיא היוצא, שסיים שתי תקופות כהונה, היה משוחרר מלחצי הבוחר היהודי. הנשיא הנכנס, שקיבל את אש"ף בירושה, היה משוחרר מלחצי השתדלן היהודי. קודם שהמקל עבר מידי רייגן לבוש, ממשלת ארץ ישראל השלמה בראשות יצחק שמיר חטפה מכה קשה.

נתניהו מכיר מקרוב את התרגיל. ב-1988 הוא חתם ארבע שנות כהונה בניו יורק, כראש משלחת ישראל לאו"ם. קודם לכן שירת נתניהו בתפקיד הציר המדיני בשגרירות בוושינגטון. בימים אלה הוא נערך לקראת אפשרות של צונאמי מדיני שיתרחש כנראה בין 9 בנובמבר 2016 ל-20 בינואר 2017. גורם מדיני בכיר בירושלים, שביקש לשמור על עילום שם, אמר השבוע לאל-מוניטור כי הנחת העבודה בירושלים היא שהנשיא ברק אובמה לא ייצא מהבית הלבן עם ציון "נכשל" בתעודת הגמר שלו, בקורס פתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. על פי אותה הנחה, השאלה איננה אם אובמה ינקוט מהלך מדיני, אלא מה טיבו של המהלך שינקוט.

התשובה המפורטת לשאלה המסקרנת הזאת מונחת קרוב מאוד לחזה של הנשיא. אובמה למד על בשרו שכל רמז למהלך שעלול לאיים על הסטטוס קוו בשטחים הכבושים, מגויס מיד לתעמולה הרפובליקאית. על פי גורם דיפלומטי המקורב לדיונים הקדחתניים שמתנהלים באחרונה בפורום הקוורטט, בהם מפגש שהתקיים בשבוע שעבר (28 במארס) בירושלים, אובמה בוחן שלוש נוסחאות: האחת, לתמוך בהצעת החלטה במועצת הביטחון שתכיר במדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67׳. השנייה, להעביר החלטה תקיפה נגד ההתנחלויות. האפשרות השלישית היא שילוב של שתי ההצעות הראשונות.

בבוא העת להכריע, ממש לפני שאובמה ינקה את השולחן בחדר הסגלגל, יונח על שולחנו מסמך שיסכם עבודת מטה בנוגע לשלוש החלופות. במועצה לביטחון לאומי ובמחלקת המדינה בודקים בימים אלה בזהירות כיצד יגיבו הצדדים המעורבים לכל מהלך. מעל פני השטח, הצד הישראלי מביע התנגדות נחרצת לכל צעד החורג מפסיעות קטנטנות, כמו לדוגמה, הוצאת כוחות צה"ל מיריחו ורמאללה ותוספת של אישורי עבודה לפלסטינים בישראל.

נתניהו יודע שהקומץ לא ישביע את הארי. אשר על כן, המטה לביטחון לאומי בירושלים מגבש בימים אלה חלופות ליוזמה בינלאומית. גם נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזהו. די בסטייה קלה מהימין הקיצוני, כמו הסתייגות זמנית מהוצאה להורג של פלסטיני פצוע, כדי לקומם נגדו את חבריו לקואליציה מהבית היהודי ובתוך הליכוד עצמו.

הפלסטינים אימצו טקטיקה של שחקן טניס הגנתי, כזה שממתין בסבלנות לפספוס של היריב ומשתדל להימנע מטעויות. הם לא זזים מדרישתם למדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67׳, שחרור אסירים ופתרון בעיית הפליטים, ברוח יוזמת השלום הערבית מ-2002. העקרונות הללו מקובלים על רוב מוחלט של הקהילה הבינלאומית. כאמור, נתניהו שלח למגרש שלהם כדורים חלולים בתקווה לצבור נקודות בדעת הקהל. בירושלים צפו (מלכתחילה) שהנשיא הפלסטיני אבו מאזן ידחה בבוז את ההצעה לפנות את צה"ל משתי הערים. קבלתה הייתה מתפרשת כהסכמה להמשך נוכחותו של צה"ל בשאר שטחי A, דבר המהווה הפרה של הסכם אוסלו.

במאמץ להדוף את הטענה שהרשות הפלסטינית מסיתה לטרור, אבו מאזן מציע שוב לחדש את פעילות הוועדה הישראלית-פלסטינית-אמריקאית למניעת הסתה. נתניהו שוב מתעלם מההצעה. בצר לו, מנסה אבו מאזן לדבר אל הציבור הישראלי מעל ראשיהם של מנהיגיו. בראיון לאילנה דיין בתכנית "עובדה" בערוץ 2 (31 במארס), סיפר אבו מאזן כי שירותי הביטחון של הרשות נכנסים לבתי הספר כדי לחפש סכינים בתיקי התלמידים. לדבריו, באחד מבתי הספר הם מצאו 70 ילדים וילדות נושאי סכינים והחרימו אותם וכי המסר שלהם לילדים הוא "אנחנו רוצים שאתם תחיו וגם האחר יחיה".

בהתייעצויות הנערכות לקראת ההכרעה בנובמבר, מייחדת ארה"ב מקום מרכזי למצרים. בנוסף לתפקידה המסורתי של קהיר כמפשרת–מגשרת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מצרים משמשת מראשית השנה חברה במועצת הביטחון של האו"ם. קולה עשוי להכריע את גורלה של כל הצעת החלטה לפתרון הסכסוך שאובמה יביא להצבעה או ימנע מלהטיל עליה וטו.

לקהיר יש גם ערך מוסף סמלי. ביוני 2009, חצי שנה אחרי שהושבע לנשיא, התחייב שם אובמה "באופן אישי" להביא להגשמת פתרון שתי המדינות. הוא הבטיח כי "אמריקה לא תפנה עורף לשאיפות הפלסטיניות הלגיטימיות לכבוד, לשוויון הזדמנויות, ולמדינה משלהם". עוד אמר אז כי "הגיעה השעה שכולנו נקיים את הבטחותינו". השעה האחרונה לקיים את הבטחתו לישראלים תגיע ב-9 בנובמבר 2016 היום בו ייערכו הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ותסתיים ב-19 בינואר 2017 בשעה 24:00 שעון החוף המזרחי, כאשר הנשיא וסגן הנשיא הנבחרים יושבעו לתפקיד.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles