ניסיון להזמין את אחת מ-11 הבקתות המפנקות במתחם "מידברא" שביישוב צוקים בערבה התיכונה לקח אותי כמעט שלושה חודשים קדימה. עד אז, הכל תפוס. מאה אחוז תפוסה בסופי-שבוע, תשעים אחוז תפוסה באמצע השבוע. "כך זה לאורך כל השנה", מעיד רני שיראי, ממפעילי המתחם. וזה לא דבר של מה בכך. בחודשי הקיץ הטמפרטורות בערבה יכולות להגיע עד 45 מעלות. בלב המדבר, זו לא נשמעת אטרקציה. "אנחנו מעבירים את החוויה המדברית בתנאים טובים. המקום רחוק מאה ק"מ מכל עיר, השמיים זרועי כוכבים. אין רעשי רקע", מסביר שיראי את ההצלחה. והיא לא רק שלו.
צוקים הוקם לפני כעשר שנים כיישוב שעיקר פרנסת תושביו היא מתיירות, באזור שכולו חקלאי. במועצה האזורית ערבה תיכונה שבעה יישובים, חמישה מהם חקלאיים. גם רוב היישובים במועצה השכנה מדרום, חבל אילות, עוסקים בחקלאות. אבל השנים האחרונות לא האירו פנים לחקלאי הערבה והם נאלצו למצוא אפיקי פרנסה נוספים. קובי דרשר למשל, סגר את החממות שלו לאחר 25 שנים של גידול פלפלים, בעיקר ליצוא, והשאיר לעצמו מטע תמרים קטן. במקום זה, הוא פתח את חאן האירוח "שירת הערבה".