סערת העיתונאי אראל סג"ל וח"כ סתיו שפיר שפרצה השבוע [29 בפברואר] יכלה להיות אירוע חשוב בטיהור המרחב הציבורי מתופעות של ביזוי נשים והחפצתן בידי גברים. אבל היא הפכה לוויכוח בין שמאל לימין ובין גברים לנשים, בשל הדרך בה בחרה שפיר להתמודד עם השפלתה הפומבית כתוצאה מבדיחה בעלת אופי מיני.

שפיר טענה כי הוטרדה מינית בתוכנית טלוויזיה על ידי סג"ל. הטרדה מינית, גם מילולית, היא עבירה פלילית בישראל. אבל ספק רב אם מה שאירע בשידור עונה על הגדרת העבירה.

ראשית הפרשה במאמר שפרסמה ח"כ שפיר (המחנה הציוני) בעיתון "הארץ" [28 בפברואר] בו סיפרה כי רכיבה על אופניים עושה אותה מאושרת. סג"ל, המגיש את תוכנית האקטואליה "הפטריוטים" בערוץ 20 – ערוץ מורשת המזוהה עם הימין - ביקש להגחיך את חברת הכנסת הצעירה מהשמאל. הוא ניהל דיון טלוויזיוני כשהוא חובש פאה ג'ינג'ית (כמו שיערה של שפיר) וחיקה את שפיר לקול צחוקם של חברי הפאנל – ארבעה גברים ואישה אחת, ח"כ לשעבר ענבל גבריאלי. טענת שפיר בנוגע להטרדה מתבססת על טקסט שהשמיע סג"ל: "אני רוצה להיות חופשי, לרכוב על אופניים בלי כיסא". זו בדיחה ישנה ודוחה בעלת קונוטציה מינית על חשבונן של נשים, בעיקר כשהיא נאמרת על ידי גבר, איש תקשורת בכיר.

אפשר להבין את ח"כ שפיר שהושפלה. כל אישה שראתה את הסרטון הזה, שהפך מטבע הדברים לוויראלי, צריכה להזדהות עם שפיר ולהרגיש רע על כי בשנת 2016 גבר כמו סג"ל, שמבקש שנתייחס אליו ברצינות ועוסק בנושאים כבדי משקל, משתמש בסוג כל כך ירוד של הומור. אבל שפיר, שתחילה איימה בהגשת תלונה למשטרה, לקחה את האירוע הבעייתי הזה למחוזות לא נכונים ובדרך חטאה בזילות המאבק הגדול בהטרדות המיניות. תגובה פרופורציונית יותר מצדה הייתה אפקטיבית בהרבה לטיהור המרחב התקשורתי מהתבטאויות פוגעניות של גברים – התבטאויות שכבר היו צריכות לחלוף מן העולם. הבדיחה של סג"ל הייתה עלובה ולא מצחיקה. כשצופים בקטע המדובר, רואים מגיש טלוויזיה שמרוצה מעצמו וסביבו חבורת מעודדים גברית מצחקקת על חשבונה של חברת כנסת צעירה.