דילוג לתוכן העיקרי

הישראלים ישלמו מכיסם על סרטון ההרג בחברון

כבר שנים רבות שהישראלים משלמים מחיר כלכלי כבד על יצוא התמונות של עוולות הכיבוש, כמו הסרטון שבו נראה חייל מוציא להורג לכאורה מחבל פלסטיני פצוע. פגיעה ביצוא וירידה בתיירות הן רק שתי דוגמאות.
A sign bearing the logo of Teva Pharmaceutical Industries is seen in its Jerusalem oral solid dosage plant (OSD) December 21, 2011. Israel-based Teva is the world's leading generic drugmaker.   REUTERS/Ronen Zvulun  (JERUSALEM - Tags: BUSINESS DRUGS SOCIETY) - RTR2VIEQ

חיפוש בגוגל של צירוף המלים ״Soldier + Hebron + Shot + Wounded + 24.3״ העלה אתמול (28 במארס) יותר מ-110 אלף אזכורים. כמעט באותה שעה שבה הסרטון המצמרר, שמתעד את הוצאתו להורג לכאורה של מחבל פלסטיני פצוע על ידי חייל ישראלי, הופץ ברשתות החברתיות ופורסם באתרי האינטרנט, ספגה ישראל מהלומה דיפלומטית–מוראלית נוספת. המועצה לזכויות אדם של האו"ם החליטה לגבש רשימה שחורה של כל החברות הישראליות והבינלאומיות שפעילות באופן ישיר או עקיף בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן. המהלך הזה חמור יותר מהחלטת האיחוד האירופי [נובמבר 2015] לסמן מוצרים ישראלים המיוצרים מעבר לקו הירוק. החלטת המועצה בז'נבה כוללת לא רק גינוי להתנחלויות, חזרה על הקביעה שהן בלתי חוקיות לפי הדין הבינלאומי וקריאה להימנע מהענקת סיוע להן בכל דרך - אלא גם אזהרה לחברות ולאנשי עסקים, כי מעורבות בעסקות כלכליות בהתנחלויות עלולה לסבך אותם בהפרת זכויות אדם.

בתגובה הפאבלובית שפרסמה לשכת ראש הממשלה באותו יום, נאמר כי המועצה לזכויות אדם "נהפכה לקרקס אנטי ישראלי". ברם, בניגוד לרושם שנתניהו ניסה לשווק, שלפיו בסך הכל מדובר בעוד מופע מכור של "קרקס", ההחלטה מסמלת שלב נוסף בהידרדרות יחסי החוץ של ישראל. אף מדינה, כולל גרמניה - מבצרה הדיפלומטי הבטוח ביותר של ישראל  -לא התנגדה להחלטה. 32 מדינות הצביעו בעדה ו-15 מדינות נמנעו. בין הנמנעות, בנוסף לגרמניה, מדינות מרכזיות באיחוד האירופי כגון צרפת, בריטניה, בלגיה, הולנד ופורטוגל. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) הגדירה את הימנעותן של המדינות הקרובות ביותר לישראל "קריסה מדינית דרמטית".

הידרדרות מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו נושא שמפיל ממשלות בירושלים. מה שמטריד את הישראלים הוא המשכנתא שלקחו לדירה או תשלומים אחרים. המעבר מהגדה לישראל של חברות כמו "סודה סטרים", "בייגל את בייגל", "מולטילוק", "יינות ברקן" ובקרוב גם מפעל הקוסמטיקה "אהבה", בעקבות סימון המוצרים וסימני החרם, לא תוציא המונים לרחובות. מעטים יטרחו לעיין בתחקיר העדכני של ארגון "גוש שלום", שגילה כי רשימת הבורחים מהשטחים מתארכת, וכוללת את מפעל "תה עדנים" שהסתלק מהתנחלות עפרה; חברת "אינטרקוסמא קוסמטיקה" שעברה מאזור התעשייה עטרות לאשדוד; "איקו עיצובים" שעברה מברקן למפעלים באשדוד ונשר; "מ.ב.ט", השייכת לענקית התרופות טבע, שנדדה גם היא בלאט מאזור התעשייה עטרות לבית שמש; וחברת הטקסטיל "דלתא" שהעתיקה משם את מחסניה לאזור התעשייה קיסריה.

התחקיר של גוש שלום חושף כי בצד תהליך העתקת המפעלים אל תוך תחומי הקו הירוק מתקיימת תופעה של טשטוש הקו הירוק והטעיית הצרכנים. התופעה רווחת במפעלים בהתנחלויות העוסקים ביצוא לחו"ל או מקיימים קשרים בינלאומיים. התחקיר מזכיר את תמר מג'הול של חברת "נהר הירדן", חברת ייצור השמיכות "פריד", רשת הרהיטים "ביתילי", ומפעל "כתר פלסטיק". כל אלו אינם מזכירים בשום מקום את מקום הייצור של מוצריהן. דיפלומט אירופי בכיר אמר השבוע לאל-מוניטור כי במדינות אירופה מכירים זה מכבר את תרגילי ההתחמקות הללו. לדבריו, הם גורמים לכך שצרכנים מדירים את ידיהם מכל מוצר ישראלי במדפי הסופרמרקט, שמא מסתירים מהם שמוצאו בשטחים הכבושים. אף שממשלות אירופה לא הכריזו חרם רשמי על סחורות מישראל, וככל הנראה לא יעשו כן בעתיד הנראה לעין, נתוני בנק ישראל מצביעים על מגמת ירידה ביצוא הישראלי.

הכלכלן ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר אילן ומכללת נתניה מסביר, כי הדרך הנכונה ביותר לבדוק את השפעת הדימוי השלילי של ישראל על היקף יצוא תוצרתה היא השוואת מגמות היצוא הישראלי ביחס למדדים של הסחר הבינלאומי. על פי נתוני משרד האוצר, עד 2012-2011 היצוא הישראלי היה במתאם גבוה עם המדדים הבינלאומיים. כאשר המדדים הללו עלו, הסחר הישראלי עלה ולהפך. מאז, ניכרת עלייה במדדים הבינלאומיים כתוצאה מהתאוששות בכלכלה העולמית. לעומת זאת, היצוא הישראלי קופא על שמריו עם נטייה לירידה. זאת על אף שמאז 2014 נעצרה מגמת התחזקות השקל, שפגעה בהכנסות מיצוא.  

בין 2004 עד 2012 היצוא תרם כשליש מהצמיחה של המשק הישראלי  - מה שהוביל לעלייה בתעסוקה ובהכנסות, ואף לירידה מסוימת באי-השוויון. מאז, לדברי שניר, לא רק שהיצוא אינו תורם לצמיחה, אלא הוא אף מביא לירידתה. שניר מציין בהקשר הזה כי ענף התיירות נמצא אף הוא במגמת ירידה, בעוד  שברוב מדינות העולם המערבי חלה עלייה נאה בהכנסות מתיירות זרה. נתוני הלמ"ס מראים שמספר לינות התיירים הזרים בישראל ירד בשנה שעברה בכ-20 אחוז לעומת 2012. שניר מציין כי מחקרים מלמדים שלפחות עשרה עד 15 אחוזים מהירידה במספר התיירים נובעים מהשפעתן של הכותרות השליליות על ישראל בעיתונות העולמית על דעת הקהל, לאו דווקא מהמצב הביטחוני באזור.

"העולם נעשה יותר תחרותי. מדינות מנסות לשכנע את הצרכנים לקנות תוצרת מקומית ומחפשות סיבות להקטין את היבוא ולהגדיל את היצוא", מציין שניר, ומוסיף כי "הדימוי של ישראל כמדינה כובשת לא פועל לטובתה". גם לא הוצאה להורג של פלסטינים ללא משפט, ברוח המלצתם של כמה מהפוליטיקאים. הישראלים לא רוצים לדעת מהו המחיר המוסרי והמדיני שהמדינה שלהם משלמת ועוד תשלם על יצוא התמונות של עוולות הכיבוש. את המחיר הכלכלי הם כבר משלמים מכיסם שנים רבות, ועוד ישלמו. הגיע הזמן שיפסיקו להכחיש זאת, ויתחילו להפנים את המחיר היקר הזה, בחיי אדם ובממון.

 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles