דילוג לתוכן העיקרי

האם יצליחו במחנה הציוני לגייס קולות בהתנחלויות?

ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני נפגש עם תושבי מאחז קידה בניסיון להתקרב למתנחלים. "אנחנו המפלגה היחידה שרואה בשימור גושי ההתנחלויות מטרה", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור ומדגיש: "כל מאחז קטן מסכן את היכולת שלנו לשמור על אריאל".
RTR4TPVB.jpg

כשח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) ביקש להגיע למאחז קידה שבשומרון כדי לדבר עם תושביו, הוא נענה ברצון. דווקא במקום שבו לכאורה אין סיכוי שמישהו יצביע עבורו, בלבו של מפעל ההתנחלויות, קיים חסון את אחד הדיונים הפוליטיים המרתקים והרגועים שלו.

לקידה – יישוב קהילתי כפרי שהוקם ב-2002 ובו כ-40 משפחות, הגיע ח"כ חסון במסגרת מאמצי המפלגה להתקרב לקהלים חדשים בימין ובעיירות הפיתוח; זאת כהפקת לקחים מכישלון הבחירות האחרונות [2015]. במקרה הזה ח"כ חסון לא ציפה כמובן לגייס מצביעים. הוא ביקש לפתוח פתח להידברות, מתוך מחשבה אופטימית שביום שאחרי הסכם מדיני "כולנו נצטרך לחיות ביחד", כדבריו.

ח"כ חסון (42), שגדל בליכוד והמשיך עם אריאל שרון לקדימה ועם ציפי לבני לתנועה ואחר כך למחנה הציוני, הוא הליהוק הטבעי במפלגתו להוביל את ניסיון ההתקרבות למתנחלים. בינתיים, בעוד מסעו אל תוך הקרביים של הימין יוצא לדרך, פרצה לאחרונה [ינואר 2016] מריבה מתוקשרת בצמרת מפלגת העבודה בעקבות תכניתו המדינית של היו"ר יצחק הרצוג. מריבה זו תרמה להעמקת התחושה שבמחנה הציוני מחפשים עדיין את הדרך.

בראיון לאל-מוניטור מעריך ח"כ חסון שהשותפות בין התנועה לבין מפלגת העבודה תימשך גם בבחירות הבאות, וטוען שהמחנה הציוני יכול לגייס מצביעים גם בגושי ההתנחלויות הגדולים.

אל-מוניטור: ח"כ חסון, לנסוע לקידה אינו בזבוז זמן עבור חבר כנסת מהמחנה הציוני?

ח"כ חסון: לחלוטין לא. המפגש הזה נועד קודם כל להכיר אחד את השני ולהראות שאנחנו יודעים לדבר ולהתווכח למרות חילוקי הדעות. לא משנה מה יקרה, אנחנו נחיה בסוף ביחד, בתוך אותם גבולות. ברור שבקידה אין לנו ולא יהיו לנו מצביעים, ואני חייב להודות שזה מאוד נעים כשאתה בא מראש בלי מטרה לשכנע. דיברנו במשך שעתיים וחצי. השיחה הייתה אמיתית ופתוחה למרות התהום הפעורה בינינו. מבחינתי יצאתי מעודד, כי כשעלה עניין הפלסטינים, הוא עלה מצדם עם סימן שאלה ולא עם סימן קריאה. גם הם מבינים שיש מחיר דמוגרפי בהחזקת כל השטחים. בתוך תוכם הם יודעים שזה בלתי אפשרי לתת למיליוני פלסטינים תעודות זהות (ישראליות) כחולות. כשהם דיברו על מעמד התושבות של ערביי מזרח ירושלים, הצבתי בפניהם מראה. אמרתי להם, שאם מחר הם (תושבי מזרח ירושלים) יחליטו להשתתף בבחירות לראשות העיר, ראש עיריית ירושלים שייבחר יהיה פלסטיני. אלה היו רגעים בשיחה בהם הרגשתי שגם אצלם צצו סימני שאלה, ולא על הכל יש להם תשובות ברורות.

אל-מוניטור: איפה היה עיקר הקושי שלך מולם?

ח"כ חסון: אני לא יודע לתת תשובות לטיעונים אמוניים או אלוהיים. אחת הנשים אמרה לי: "נניח שאני אסכים לפינוי, אבל בסופו של דבר אלוהים לא מרשה לי". איך אני יכול להתווכח עם אמונה כל כך חזקה? אני יכול להגיד שהחלטה מדינית לא יכולה לבוא ממקום כזה, אבל אני יכול גם להבין את הצד האמוני בידיעה שקשה לקיים מחשבה מדינית בתנאים כאלה.

בכוונה התחלנו במקום שהוא ה"הארד קור" של ההתנחלויות. בהמשך כוונתנו להגיע ליישובים בתוך גושי ההתנחלויות, אלה שבכל הסדר יהיו חלק ממדינת ישראל. שם אני מתכוון לנסות לגייס תומכים. אני אחדד בפניהם את המשוואה: כאשר מתייחסים לקידה ולאריאל באותו האופן, מסכנים למעשה את אריאל ואת גוש עציון. לכן עדיף להם (למתנחלים) לא לגזור גזרה שווה. אני באמת מאמין שהמחנה הציוני הוא המפלגה שתקדם את גושי ההתיישבות. מי שיפונה יעבור לגור בתוך הגושים.

אל-מוניטור: אתה באמת מאמין שבאריאל ובקרני שומרון יצביעו לכם?

ח"כ חסון: אני בטוח שבאריאל ובקרני שומרון אפשר לשכנע להצביע למחנה הציוני. הרי אנחנו המפלגה היחידה שרואה בשימור גושי ההתנחלויות מטרה. אנחנו מבדילים בין אריאל וגוש עציון לבין המאחזים והיישובים הקטנים בגב ההר. ציפי לבני הייתה מעורבת בהשגת מסמך בוש בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון [2004]. שרון הוא ראש הממשלה הראשון והיחיד עד כה, שהצליח להביא מסמך אמריקאי שקובע שגושי ההתיישבות בכל תרחיש מדיני יהיו חלק ממדינת ישראל.

אל-מוניטור: זה נשמע כאילו אתם מיישרים קו עם הימין.

ח"כ חסון: החיבור בין מפלגת העבודה לציפי לבני נועד כדי ליצור מפלגה מרכזית. הצביעו עברנו כ-800,000 אנשים, אבל למרות ההישג זה לא הביא לנו שלטון. בין השאר כי לא הצלחנו להעביר את המסר, שהעובדה שאנחנו מאמינים בשתי מדינות אינה סימן לחולשה, אלא ההפך. האתגר שלנו הוא להסביר שאנחנו מאמינים בשתי מדינות, אבל לא מתכוונים להתפשר על הביטחון. יותר מזה, דווקא עמדה כזאת מאפשרת גיבוי בינלאומי למהלכים צבאיים. לנתניהו אין גיבוי בינלאומי ולכן הוא נזהר בהפעלת כוח.

מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מההתנהלות הפלסטינית. אני טוען שגם להם יש אחריות מאוד גדולה על ההקצנה וגם הם פספסו הזדמנויות. הם נמצאים עכשיו בכאוס פוליטי שאינו מאפשר להגיע להסכם.

אני גם יכול להבין את התחושות של הציבור הישראלי, שחושש שהסכם (מדיני) לא יחזיק מעמד במציאות הזאת. במסגרת הפקת הלקחים שלנו, אנחנו לא צריכים להתעלם מהפחדים ומהחששות של האזרחים. אין מה לזלזל בהם כי לחלק מהפחדים יש צידוק.

אל-מוניטור: אז מה ההבדל ביניכם לבין נתניהו? גם הוא הכיר בשתי מדינות וגם הוא לא חושב שניתן להגיע להסכם בעת הזאת.

ח"כ חסון: ההבדל הוא עצום. נתניהו כביכול משמר סטטוס קוו ביהודה ושומרון, אבל אין חיה כזאת. המציאות ביהודה ושומרון היא דינמית. נתניהו מוביל באופן גלוי וסמוי למציאות בה לא ניתן יהיה לבצע את ההפרדה בינינו לבין הפלסטינים. בעיני זו מציאות רעה עבור גושי ההתיישבות, כי כל מאחז קטן מסכן את היכולת שלנו לשמור על אריאל. אני משמש כנציג הכנסת בפרלמנט האירופי ואני שומע שם כל הזמן שהם מגדירים את מעלה אדומים כהתנחלות. זו בעיה. בעיני האירופאים אריאל ואיתמר זה אותו הדבר, וכאן הסכנה. ההתיישבות המופקרת והבלתי נשלטת מסכנת את היכולת לעשות הפרדה.

אל-מוניטור: מה אתה חושב על ההתנפלות על הרצוג אצלכם?

ח"כ חסון: לצערי, אני פוגש שם יותר רוע ממה שאני מכיר מכל המפלגות שהייתי בהן. בגלל שיש לי ניסיון עם מפלגה שלא ידעה לתת גב למנהיג שלה, כפי שהיה בקדימה עם ציפי, אז אני מודע לכך שזה יכול להרוס מפלגה. חשוב לתת גיבוי להרצוג. אנחנו חיים במערכת פוליטית וההתנפלות לא בהכרח תמימה, יש אינטרסים אישיים שקשורים לקרבות על הנהגת מפלגת העבודה. הדבר החיובי כאן הוא השיח המדיני שמתעורר.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles