צילומי תקריב של גופת המחבל מדיזנגוף, נשאת מלחם, שהוקרנו שוב ושוב בשלושת ערוצי הטלוויזיה ביום שישי (8 בינואר) אחר הצהריים, היו קצה הקרחון במה שניתן להגדיר רק כפסטיבל חיסולו של המחבל, שארך כל סוף השבוע וגלש ליום ראשון.

הגופה הירויה, שרועה בחצר הבית בכפר ערערה בוואדי ערה, לצד תצלומים מתוך דירת המסתור של מלחם שבה נראים בדלי סיגריות, בקבוקי מיץ זול, כוסות קפה וצלחות אוכל מלוכלכות, בשילוב עם דיווחים בלתי פוסקים מהמקום - כל אלה מוסגרו כתמונת ניצחון של הטוב על הרשע.

גם הכותרות שנבחרו על ידי העורכים בכלי התקשורת התאימו למסגור הזה: "החשבון נסגר", "החיסול" ועוד צירופי מילים ומשפטים, שהפכו את האירוע ממחדל בריחתו של המחבל למבצע צבאי שכוחות הביטחון יצאו ממנו כשידם על העליונה. בכך אימצה התקשורת ברצון את הנארטיב שהמשטרה והשב"כ ביקשו להכתיב לאירוע, שלפני הכל הוא פיגוע רצחני בלב תל אביב, בו מחבל רצח שלושה בני אדם, הצליח להימלט, ושיבש את שגרת החיים במשך שבוע שלם.

מרגע לכידתו של מלחם ביום שישי התקשורת התמסרה כמעט לחלוטין לסיפור הריגתו ושחזור נתיב ההימלטות שלו, בזמן שהיא מפקירה את העיסוק בשאלות המהותיות הרבות שעולות מהאירוע - החל מהסוגיה הביטחונית וכלה במחדל המתמשך של יחסן של ממשלות ישראל לאזרחי המדינה הערבים בעשורים האחרונים.