קראו
מכל הסוגיות שישראל ופלסטין צריכות עדיין לפתור לקראת הסכם הקבע, אין ספק שהמכשול הקשה ביותר הוא מעמדה של ירושלים. מבחינה רגשית, זה הנושא הטעון ביותר; מבחינה פוליטית, זה הנושא המורכב ביותר. ומבחינה דתית, הסכמה בין העולם היהודי למוסלמי בסוגיית ירושלים נראית כמו ''משימה בלתי אפשרית''.
אך מבחינה פרגמטית, המצב לא צריך להיות כך. ניתוח המצב הנוכחי מגלה שירושלים היא ממילא עיר המחולקת בפועל (דה פקטו) בין מזרח למערב. רוב השכונות הערביות, כגון ג'בל מוכאבר, עיסאוויה, שועפאט וא-טור מנותקות מהעיר באמצעות מחסומים. הר הבית (אל-חרם א-שריף) מנוהל בידי הוואקף הירדני בתיאום עם המשרד לוואקף ולענייני דת ברשות הפלסטינית, ורק מוסלמים מורשים להתפלל שם. עוד יותר מזה, סוד ידוע הוא שפקידי הרשות הפלסטינית פעילים במזרח ירושלים, הן חברתית והן כלכלית.
