מי יאחה את השבר הגדול ביחסי יהודים-ערבים?

הקו נחצה במהלך מבצע "צוק איתן" [2014] והגיע לשיא עתה, במהלך גל הטרור האחרון. השיח הציבורי כלפי ערבים הפך אלים, גזעני ומסוכן.

השבר נוצר על אף מעורבותם הנמוכה של ערביי ישראל בגל הפיגועים. מתוך 75 פיגועים שבוצעו בחודש אוקטובר [2015], רק שניים מהמפגעים הם ערבים ישראלים: עלא ראיד אחמד זיוד, שביצע פיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל [11 באוקטובר]; ומוהנד אל-עוקבי, תושב הפזורה הבדווית ליד חורה, שביצע את הפיגוע בבאר שבע [18 באוקטובר].

תושבת נצרת אסרא עאבד, לה יוחס תחילה ניסיון לבצע פיגוע בעפולה [9 באוקטובר], סובלת מהפרעה נפשית. חקירתה העלתה כי היא שלפה סכין מול אנשי כוחות הביטחון כי רצתה להתאבד.

נוכח עשרות הפיגועים בשבועות האחרונים, הציבור היהודי חושד, ובצדק, בכל מי שנראה לו כמאיים פוטנציאלי לשלוף סכין או כלי אחר כדי לבצע פיגוע דמים. "כל בעל זהות ערבית או מזרחית נזהר מאוד", אומר לאל-מוניטור מנהל משמרת באחת המסעדות ביפו המעסיקה רק עובדים ערבים. הוא מצביע על צעיר ברחוב הלובש חולצת טי-שירט שעליה הכיתוב "אני יהודי עיראקי, אל תירה בי". "זו לא בדיחה", הוא מסביר, "יהודים בני עדות המזרח בעלי חזות מזרחית לובשים חולצות שעליהן כתוב שהם יהודים, כדי שלא יתבלבלו ויחשבו בטעות שהם ערבים. יש חולצות כאלה למרוקאים, לתוניסאים ולתימנים. תראה לאן הגענו".