הליכוד מציג: עוד ניצחון של ההתנחלויות על חשבון הפריפרייה
בניגוד למתנחלים, לנציגי הפריפריה בליכוד אין כוח פוליטי מאורגן ומשמעותי. לכן הם הפכו למובן מאליו, לקהל שבוי, ולנפגעים העיקריים מסדר העדיפויות המקומם של ממשלת נתניהו.
בסערה הפוליטית שפרצה בימים האחרונים בעקבות החלטה המתגבשת להפחית את הטבות המס ליישובי הפריפריה, בולטים בהעדרם שרים וחברי כנסת מהליכוד המתהדרים באג'נדה "חברתית", לפחות לתפיסתם. אפשר היה לצפות שהשרים מירי רגב וחיים כץ, שלא מפספסים הזדמנות להציג את עצמם כלוחמי הצדק החברתי בממשלה, ירימו את קולם מול הכוונה לפגוע בהטבות המס לערים כמו נהריה, עכו ומעלות תרשיחא – ערים שבהן הליכוד זכה ברוב בבחירות - ולהכניס לרשימת המוטבים את היישוב היהודי בחברון.
אבל בכירי הליכוד, שמנהלים יחסים קרובים במיוחד עם המתנחלים, ובראשם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, הנחשב לאחד האנשים החזקים במרכז המפלגה, מעדיפים לצאת מהמשחק כדי לא להינזק פוליטית.
כך מצאו את עצמם ראשי הרשויות בפריפריה חשופים בצריח, מנהלים מאבק כמעט חסר סיכוי אל מול ההחלטה הקשה שמשמעותה דרמטית עבור תושביהם: פגיעה של אלפי שקלים בהכנסה השנתית למשפחה.
לקראת אישור רשימת היישובים שיזכו להטבות מס בוועדת הכספים, הקימו ראשי הרשויות מטה מאבק, ומעניין יהיה לראות בימים הקרובים מי מבין בכירי הליכוד יטריח את עצמו לתמוך בהם, כפי שהיה בעת הקמת מאהל המחאה של תושבי יהודה ושומרון מול משרד ראש הממשלה בתחילת החודש. שרים בכירים בליכוד עלו לרגל למאהל (6 באוקטובר), ולמעשה נטלו חלק במאבק נגד מדיניות הממשלה מול גל הטרור.
