דילוג לתוכן העיקרי

ההנהגות בישראל וברשות משחקות לידי הקיצוניים

לדאעש, אל-קאעידה וחיזבאללה לא ממש אכפת מגורלם של הפלסטינים, אבל הם מנצלים את הסכסוך המתמשך, את הכיבוש ואת המתיחות בירושלים כדי לגייס למטרותיהם את ההמונים בפלסטין ובמדינות ערב
RTS29KA.jpg

תרחישי יום הדין כמעט לעולם אינם מתגשמים כלשונם; אבל אין צורך בדמיון עשיר במיוחד כדי לשער מה עלול לקרות במזרח התיכון אם רק יושלך בימים אלה רימון יד על מתפללים מוסלמים או יהודים במסגד אל-אקצה או בכותל המערבי. בעידן שבו ידם של הקיצוניים היא על העליונה, והם זוכים לאהדת ההמונים, על כל סכסוך דתי הולכים ומשתלטים ארגונים כמו המדינה האיסלאמית (דאע''ש), אל-קאעידה, חמאס ודומיהם. גם בישראל גילו הקנאים הדתיים כמה קל יהיה להבעיר את האזור כולו. על כן, 11 בספטמבר של המזרח התיכון איננו תרחיש בלתי-אפשרי.

איש ביטחון בכיר מרמאללה סיפר לאל-מוניטור על החשש שלו שהעימותים הנוכחיים סביב מסגד אל-אקצא יבעירו את כל האזור. הוא האשים את ישראל בצעדים חד-צדדיים לשינוי הסטטוס קוו על הר הבית, וחשש שבחמאס ינצלו את המצב כדי לעודד ג'יהאד נגד ישראל, בניצוחו של הארגון. כמו כן, הוא הביע דאגה מכך שארגון דאע''ש יצית את דמיונם של פלסטינים צעירים, במיוחד בעזה, יזכה בתמיכתם, ואף יסית אותם למלחמת דת.

מתקפה משולבת נגד ישראל מצפון, מדרום וממזרח - של חמאס, של חיזבאללה ושל דאע''ש (האחרון יפעל גם ברמת הגולן שבצפון, וגם בחצי האי סיני שבדרום) - תצית עימות ארוך, אלים וחסר תקדים. לאפשרות הזו מודעים וממנה חוששים כל מנהיגי האזור החילוניים (יחסית), ובכל זאת הם אינם עושים מספיק כדי למנוע מהסכסוך במזרח התיכון להפוך למלחמת דת בין יהודים למוסלמים.

הממשל האמריקאי, מצדו, רואה בעדיפות עליונה את מיגור ארגוני הטרור הקיצוניים, בעיקר בסוריה, בעיראק ובתימן. בהקשר הישראלי-פלסטיני, העלה מזכיר המדינה ג'ון קרי את חששותיו סביב סוגיית ירושלים, הן בשיחותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והן עם הנשיא אבו מאזן. ועם זאת, המדיניות הנוכחית של ארצות הברית מגבילה את תגובותיה לחששות אלו, והממשל מסתפק בקריאה לכל הצדדים לגלות איפוק.

אשר להנהגה הפלסטינית ברמאללה, הנשיא אבו מאזן פורס את כוחות הביטחון שלו בעיקר בניסיון למנוע התפרצות אלימה. הוא מזהיר את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מהתפרצות של אינתיפאדה שלישית,  ומביטול שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. 

אין ספק שגם ראש הממשלה נתניהו מעוניין למנוע הידרדרות של המצב לכדי עימות דתי על ירושלים. הוא מאמין כי הצעדים הנוקשים שאימץ הקבינט הישראלי נגד הנוער הפלסטיני משליך האבנים - כגון עונש מאסר מינימלי של שנתיים עד ארבע שנים - יבלום את הבעיה.

המצב הנוכחי והסכנות המיידיות שטמונות בו מחייבות שיתוף פעולה מלא בין ישראל לרשות הפלסטינית ולארצות הברית; אבל נדמה שאין אצל אף אחד מהצדדים נכונות כלשהי לשיתוף פעולה, שהרי הוא יחייב גם את חידוש שיחות השלום והמשא ומתן על פתרון קבע. הצעדים שנוקט כל אחד משלושת הצדדים בתגובה למצב בירושלים אינם מספקים בעליל, וכמוהם כטיפול בחולה סרטן באמצעות רטיה.

הממשל האמריקאי מתמודד היום בעיקר עם תסמיני התסיסה בירושלים, יותר מאשר עם שורש הבעיה שהוא המבוי הסתום בתהליך השלום – מצב אשר משחק לידיהם של הקיצוניים.

הרשות הפלסטינית נמצאת כעת בין הפטיש לסדן - היא חייבת לתמוך בנוער הפלסטיני המורד בירושלים, ומנגד היא מבקשת למנוע התפרצות של אלימות או אינתיפאדה. משום כך, נגועה מדיניותה בהססנות ובדו-משמעות.

באשר לראש הממשלה נתניהו; גם הוא, כהרגלו, מביט בעימות בירושלים ובנוער הפלסטיני משליך האבנים מבעד לכוונת הרובה. הצעדים החדשים והדרקוניים של הקבינט הישראלי, הכוללים אפשרות של שימש בכדורים חיים נגד משליכי אבנים, מעידים בבירור על חוסר הבנה בסיסי מצידה של ישראל של המצב בשטח. אין ספק שהנוער הפלסטיני שתוקף את חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים מעולם לא נרתע מצעדי הענישה של ישראל, שהרי הם מאמינים שרק ירוויחו ממעמדם כאנדרדוג במאבק מול ישראל. הצעירים הפלסטינים מושפעים מאוד גם מהתקשורת הפלסטינית, ומאמינים שהם נתונים במלחמת קודש.

מבחינתה של ישראל, היא נמצאת במצב גרוע, מכיוון שהקהילה הבינלאומית החליפה את התפקיד המסורתי של דוד וגוליית במזרח התיכון, ורואה היום בישראל את הענק התוקפני; וזו תדמית גרועה מאוד, בהתחשב בעובדה שגוליית היה גדול יותר, ובכל זאת הפסיד.

ויש עוד פגם רציני המשותף למדיניות של שלושת הצדדים: במאבקם נגד הקיצוניים המוסלמים, הם ממעיטים בערכה של ההשפעה הרגשית שיש למאבק על ירושלים על דעת הקהל הערבית. נכון, להנהגה של דאע''ש, של אל-קאעידה, של חיזבאללה וכדומה לא ממש אכפת מגורלם של אחיהם הפלסטינים, אבל הם מנצלים את הסכסוך המתמשך, את הכיבוש ואת המתיחות בירושלים כדי לגייס למטרותיהם את ההמונים הפלסטינים ובמדינות ערב.

משום כך, יש צורך דחוף מאוד להתמודד עם ההיבטים הפוליטיים של המשבר הנוכחי, ולהתניע מחדש את תהליך השלום למען הקמתה של מדינה פלסטינית בת-קיימא, למען ביטחונה של ישראל ולמען פתרון פוליטי של סוגיית ירושלים כעיר אחת של שתי בירות, כשכל אחד מן הצדדים אחראי על האתרים הקדושים לו.

אם זה לא יקרה, המצב עלול להידרדר לאלימות קשה ולאינתיפאדה שלישית, שתיצבע בצבעים דתיים עזים ותלווה במעורבות של ארגוני הטרור הקיצוניים.

More from Uri Savir

Recommended Articles